שירים ואהבה לנכדים ולילדים שלי / עדנה כהן
Copyright © 2017
הילדים שלי – שאין כמותם
איילת – קוראת המון
ומעשירה את עצמה
ברגש ודעת עד
עמקי הבטן והנשמה.
מיכל – קוראת בין השורות
רואה בין לבין ומדלגת…
ראייה היקפית…ציורית
ממהרת להספיק הכל.
ערן – מבין בעיניים.מדבר
בשפת הגוף ו”הרגליים”
כסימני קריאה.מבטים מלאי שפה.
ידיים קטנות וחזקות
של איכרים…חרוצות…
אודי חמודי – מרגיש הכל.
האוזניים והכותל של הבית.
מדבר בקול.ידיים מעוצבות,חזקות,
נוגע במייתרי הלב על קצות האצבעות.
יותם – עיניים דבש.פרח בד”ש.
מדבר מהר,כמו רוצה לשבור
את מהירות הקול.
בנוי כמו ירושלים לתלפיות…
אוהב בעיניים… עמוק
הנכדים הנפלאים שלי :
דניאלי,נועם,יעלי,זוהר,בראל,,נאור,אורי,אלה,דור,אופיר,ניר,יאיר ויובל ועוד יגיעו נוספים.
כמו שאימא שלי אמרה לי ולאחיותיי :
“אתן הבנות הכי טובות,הכי יפות,הכי מוכשרות ומוצלחות.
נכון שאפשר היה לקצר את המשפט הזה עם ו’ החיבור במקום המילה :
“הכי” שחוזרת על עצמה בלי סוף ועוד תוסיף ותשוב להיראות,
אבל הצורך להדגיש קיים,כי עם אמירה מהסוג הזה
כל ילד/ה י/תרגיש שהוא או היא
יכולים להצליח בכל דבר.עם האמירה הזו גידלתי את ילדיי
וממשיכה להעביר אותה לנכדיי ואכן – הם יודעים
שהם יכולים לנסות ולהצליח ואין דבר העומד בפני רצונם.
דניאלי – נכדתי הראשונה
תודה לך
שזכיתי להיות סבתך,
תודה שבחרת
עבורי להיוולד,
עבורי בעיקר,
מבחינתי עבורי בלבד.
המילים נשמעות
קצת רכושניות,
אולי מדי רגשניות.
האמת שהייתי
מוכנה לקראתך
זמן רב לפני בואך.
שימחת את לבי מאד,
אז כהיום ועוד ועוד.
אודי ושיר המקסימים שלי
תעודת כבוד
בראל הנכד שלי היקר
מביא להוריו ולי כבוד רב.
תעודת מצטיין בלימודים
ותעודת מצטיין חברתי.
והערכה רבה על התנהגות טובה.
דואג לחברים,מתעניין ועוזר
ושומר על כבוד כל חבר וחבר.
ילד לתפארת מדינת ישראל
ונכד מרגש ואהוב.
הכלות היפות והמוכשרות שלי :
ורד,שיר והילה המקסימות.
תודה על היותכן
חלק ממשפחתי האהובה.
אוהבת אתכן כמו הייתן בנותי.
לילדיי
לא דמעות,
לא מילים גדולות.
אל תבכו על לכתי,כי אשוב.
בין זרעי החיטה והשוקת,
בין קרעי השמיים באופק.
אל תבכו…
אין רגע דל בחיי.
לדמעות יש טעם של פנאי.
לאתמול גבולות מוכרים.
לא דמעות…
לא מילים נעלמות.
אל תבכו.הניחו הצער בצד.
אל תאמרו:
רק התחילה וכבר נגמר!
אין רגע דל בחיי,השחר לא נס,
חלף ליד חלוני…ונכנ
ילדים יודעים את שפת הציפורים
אומרים : ילדים מבינים
את שפת הציפורים
את שיקשוק הכנפיים
בכיוון השמיים.
אומרים : ילדים
קוראים את המילים
שכותבות הציפורים
בהנף כנפיים.
סימני הניקוד להם
מעוף ונדודים
ברחבי העולם הקפוא,
סימני הקריאה
להם זעקה
להציל את הכושלים
מאחור.
אומרים :
ילדים ערוכים בלי מילים
וללא היסוס
להציל כל חיה פצועה
ויודעים בליבם
ידוע היטב
כי כמותם גם הן
עם חמלה בלב
יצילו אותם
היה ויקרה
ויקראו לעזרה
במצוקה.
אומרים ואני מאמינה ויודעת
כי כך פני הדברים
בין עופות השמים
וילדים אהובים.
לילדיי
לא דמעות,
לא מילים גדולות.
אל תבכו על לכתי,כי אשוב.
בין זרעי החיטה והשוקת,
בין קרעי השמיים באופק.
אל תבכו…
אין רגע דל בחיי.
לדמעות יש טעם של פנאי.
לאתמול גבולות מוכרים.
לא דמעות…
לא מילים נעלמות.
אל תבכו.הניחו הצער בצד.
אל תאמרו:
רק התחילה וכבר נגמר!
אין רגע דל בחיי,השחר לא נס,
חלף ליד חלוני…ונכנס…
Edna, שמך מגלה שניחנת באישיות חזקה שאינה נרתעת מאתגרים. גם אם לפעמים החיים מערימים קשיים, את/ה נאחז/ת בטבע האופטימי שלך ומעשיר/ה את חיי האנשים שאת/ה אוהב/ת על-ידי כך שאת/ה מרעיף/ה עליהם מאהבתך שמך משקף באופן מושלם את הנשמה הטהורה והנאמנה שלך.
אימהות
ללכת שבי אחרייך גדלות הורית,לגעת בעינייך… להביט,
בקמטיי הדאגות של השעות הכי קשות,
של היותך אם ואחות ועוד רבות מספור.
ללכת שבי אחרייך – אימהות,
לראות איך בעינייך צומחת החיות,החמלה,האנחה,
הכמיהה שכבר תגיע לביתך שיגרה ברוכה.
ללכת שבי אחרייך ועמך כתעודת זהות,
לגעת בבטנך תופחת במלוא ההזדהות.
לזכור את לילותייך כמו את ימיי שלי,
את שאון החול שועט,סופר את הקמטים שהוא קימט
את אלו שקוראים להם קמטי צחוק ואמת
והיא כזו לאמיתה.זכרי רק זיכרונות טובים,האחרים ממילא לא עוזבים.
את המגע היום יומי ברסיסי הטל,שנערמו לפני לכתי לישון על חלוני.
ללכת שבי ולשוב ליום חדש,לדעת שיביא עימו חבר נוסף,
פרח או חיבוק,דמעה והתרגשות.
לדניאל פרל – לספר שורשים לגיל בת מצווה.
לדניאל – פרח עם שורשים עמוקים.
שורשייך נטועים עמוק באדמה,
זו שנוטעת בנו את הביטחון בחיים,
מחברת אותנו למקום בו אנו גדלים
ורושמת בלבנו זיכרונות של מראות,טעמים,
ריחות,אהבות,אכזבות ועוד…
לדניאלי – פרח שלי…עלי כותרת מרהיבים.
יפת עיניים ונפש,…טובת לב ומראה.
אחת ויחידה מיני רבות.
מבט אחד למראך וכבר עולים בדמיוני
מראות של יופי ופריחה,נועם,חן ואהבה.
דניאלי נכדתי הבכורה.
נולדת בסערה גדולה ואחריה קול דממה דקה ועייפות רבה.
עור זך וורוד,רגליים שריריות כמו של אבא וחיוך ענק,
שמהווה את רוב רובו של אופייך הטוב והנעים.
שעות עמדתי מולך,משווה אותך לכל פרח חדש שפרח לי בגינה.
נוגעת ברכות,מרחפת באריכות על עורך הזך והטהור,
שווה ערך לקול דממה דקה שאחריה סערת רגשות ואהבה רבה.
כן,אהבה רבה זו המילה היחידה שיכולה לתאר ולהסביר
את הרגשתי ברגע הראשון שיצאת מחדר הלידה.
עטופה בשמיכה זעירה ומונחת בעגלת תינוקות שקופה.
שורות של אהבה רצו במוחי ללא הרף,רבות מהן רשומות במחברות,
פזורות על השטיח בחדרי.חלקן כבר מודפסות.שורות של שורשי חיים.
שתים עשרה שנים מעניינות ומרתקות של הילדה הכי מיוחדת שהכרתי עד היום.
מודה לך על היותך נכדה שלי ולא של אף אחד אחר.
מודה לך על כל דקה שאת שוהה במחיצתי.
על היותך אדם טוב ונדיב מאין כמותך.
על הבנתך הבריאה את החיים,את ההבדל בין טוב לרע ולאפשרי.
סומכת עלייך שאת אחראית למעשייך.רואה את הסובב אותך
ואינך אדישה לנעשה סביבך.הלוואי ויירבו ילדים כמוך והעולם יהיה טוב יותר ונעים.
Published: Feb 20, 2017
Latest Revision: Feb 20, 2017
Ourboox Unique Identifier: OB-251840
Copyright © 2017
Skip to content