by hadarbarlev
Copyright © 2017
עבודת חקר במדעים – שמרים

by hadarbarlev
- Joined Feb 2017
- Published Books 1
Copyright © 2017
עבודת חקר במדעים
-
הנושא אותו בחרנו לחקור הוא תפיחת בצק שמרים.
א. שאלות בנושא בצק שמרים:
⋅ האם סוג הקמח שמוסיפים לבלילת הבצק עם השמרים משפיע על תפיחת הבצק?
⋅ כיצד כמות הסוכר שמוסיפים לבצק השמרים משפיעה על תפיחת הבצק?
⋅ האם הטמפרטורה בה נמצא בצק השמרים בזמן התפיחה משפיעה על זמן התפיחה וכיצד?
⋅ האם סוג הסוכר שמוסיפים לבצק שמרים משפיע על גודל הבצק המותפח?
⋅ כיצד כמות המים שמוסיפים לבצק שמרים משפיעה על התפיחה?
ב. שאלת החקר אשר בחרנו לחקור – כיצד כמות הסוכר שמוסיפים לבצק שמרים משפיעה על תפיחת הבצק?
בחרנו לחקור את שאלה זו מכיוון שרצינו לחקור נושא שקשור בהזנת השמרים. סוכר הוא מרכיב המזון אשר ממנו ניזונים השמרים ולכן רצינו להעשיר את הידע שלנו בנוגע לנושא זה.
מטרת הניסוי היא לבדוק את הקשר בין כמות הסוכר שמוסיפים לבצק לבין תפחית הבצק. בניסוי ישנו גורם מושפע וגורם משפיע.
גורמים תלויים בניסוי (מושפע) |
גורמים בלתי תלויים בניסוי (משפיע) |
תפיחת בצק שמרים |
כמות הסוכר |
ג. מבוא
בעבודה זו בחרנו להתמקד בהשפעת סוכר על שמרים ועל תפיחת בצק.
שמרים הם יצורים חד תאיים השייכים לקבוצת הפטריות. שמרים ניזונים, נושמים, מתרבים, מפרישים ומתים. השמרים ניזונים מסוכר, קולטים מן הסביבה חמצן ופולטים פחמן דו-חמצני בתהליך הנשימה התאית, וכמו כל היצורים החיים שמרים צריכים מזון בכדי לשרוד.
בני האדם מנצלים שמרים בתהליכי עיבוד מזון בעיקר לצורך ייצור משקאות חריפים ובהתפחת בצק לצורך הכנת מאפים. כשאנחנו מכינים בצק ללחם אנחנו רוצים שהוא יהיה אוורירי, ולשם כך נחוץ לנו “תהליך מייצר בועות”. כדי שזה יקרה אנחנו מוסיפים לבצק שמרים, מספקים להם סוכר ומים ונותנים לבצק לנוח.
השמרים צורכים את הסוכר, הסוכר שהם צורכים עובר תהליך פירוק שנקרא “גליקוליזה”, שבסופו נוצר חומר בשם פירווט (pyruvate). מכאן הפירווט יכול לעבור 2 מסלולים- לנשום או לתסוס.
המסלול הראשון הוא מסלול תלוי חמצן (אירובי) שבו הפירווט ממשיך לעבור פירוק ושינוי עד למיצויו. התוצרים במסלול זה הם למשל הפקת כמות גדולה של אנרגיה באברון המיטוכונדריה והגז פחמן דו-חמצני.
המסלול השני שמתקיים, בהיעדר חמצן (אנאירובי) נקרא תסיסה. במסלול הזה הפירווט עובר תהליכים שמפרקים אותו בין היתר לאלכוהול ולפחמן דו-חמצני.
את התוצאה אנו יכולים לראות בבועות הנוצרות בבצק.
תפיחת בצק- התפחה היא החדרת אוויר לבצק או לבלילה על מנת שהמוצר המוגמר יהיה רך וקל. ישנן דרכים שונות להתפחה, כגון- התפחה כימית והתפחה מכנית, אך בעבודה זו בחרנו להתמקד בהתפחה ביולוגית. דרך ביולוגית להתפחת בצק היא התפחה על ידי מיקרואורגניזמים. מיקרואורגניזמים הפולטים פחמן דו-חמצני כחלק ממחזור החיים שלהם יכולים לשמש להתפחה. בדרך כלל משתמשים בסוגי שמרים, בעיקר שמר האפייה, אם כי ישנם מתכונים להתפחת בצק המצריכים גם חיידקים מסוימים. התפחה באמצעות שמרים מבוססת על תסיסה המשנה את המבנה הכימי של הבצק או הבלילה. בניגוד להתפחה כימית, התפחה על ידי שמרים דורשת השהייה המאפשרת לשמרים להתרבות. במהלך תהליכי ייצור האנרגיה של השמרים מהפחמימות (סוכרים) שבקמח הם פולטים פחמן דו-חמצני. הגז מנסה להיפלט לאוויר ויוצר כך מעין בועות בבצק בועות האוויר מגדילות את נפח הבצק וגורמות לתפיחתו (לתהליך זה קוראים תסיסה).
הוספת ביצים, תפוחי אדמה או סוכר לבצק גורמת להאצת גדילת השמרים, בעוד הוספת מלח או שומנים כגון חמאה מאטים את גדילתם.
בניסוי שנבצע, נשתמש בשמרים יבשים.
שמרים יבשים פותחו באמצע שנות החמישים. בזכות אורך חיי המדף הארוכים שלהם, הם המשמשים ברוב מתכוני הלחם. הם מהווים תחליף משמעותי לשמרים הטריים הטבעיים. שמרים יבשים פעילים וחזקים יותר משמרים טריים. לכן, כאשר משתמשים בשמרים היבשים שמים כמות קטנה יותר מהכמות של השמרים הטריים. שמרים יבשים הם שמרים שגורענו ויובשו ליצירת גרגרים קטנטנים. הם סופגים מים במהירות ולכן אפשר להוסיף אותם ישירות לבצק, ללא השריה מראש במים. נשמרים באריזה סגורה ואטומה ללחות בטמפרטורת החדר חודשים רבים ואף יותר משנה, ובאריזת ואקום אף יותר. חשוב לשמור אותם בטמפרטורת החדר ולא במקרר, שם הם עלולים לצבור לחות עם כל פתיחה של האריזה ומשך החיים שלהם יתקצר.
הרכב הסוכר- סוכר לבן (סוכרוז) הוא דו סוכר. כל מולקולה של סוכרוז מורכבת ממולקולה של גלוקוז וממולקולה של פרוקטוז (גלוקוז ופרוקטוז הם חדי סוכר). הנוסחה הכימית של סוכרוז היא C12H22O11. ככל שרמת הסוכר במתכון גבוהה יותר, יש להגדיל את כמות השמרים ולהתפיח את הבצק יותר זמן. זאת כיוון שמעבר לכמות מסוימת, שטובה לפעילות השמרים, הסוכר מייבש את תאי השמרים ומפריע לצמיחתם. לתא השמרים יש קרום בררני ולכן, רק חד סוכר כמו גלוקוז יכול לעבור דרך תא זה ולא הסוכרוז. כאשר כמות הסוכר מחוץ לתא השמר גבוהה מכמות הסוכר שבתוך תא השמר, מתבצע תהליך הנקרא “השוואת ריכוזים”. בכדי להשוות בין כמויות הסוכר מחוץ לתא ובתוך התא ישנן שתי אפשרויות. 1- להוריד את כמות הסוכר מחוץ לתא, 2- להעלות את כמות הסוכר בתוך התא. קרום תא השמר הוא קרום בררני לכן מולקולת סוכרוז לא תוכל לעבור את קרום התא, אך מולקולות מים כן יוכלו לעבור את קרום התא. בעקבות כך, יוצאות מולקולות מים מתוך התא ובכך הסוכר בחוץ נמהל וריכוזו יורד. כתוצאה מיציאת המים מן התא, מתייבש התא ומת. לתהליך זה קוראים אוסמוזה. בזכות תהליך האוסמוזה, נוכל להסביר מדוע כמות רבה מדיי של סוכר לא מועילה לתפיחת הבצק ואף מזיקה לו.
השמרים אוכלים את הסוכר ופולטים את הגז פחמן דו-חמצני, שגורם לתפיחת הבצק.
סוג הסוכר משנה לתפיחת השמרים. גלוקוז ופרוקטוז הם המשפיעים ביותר. שני סוגי הסוכרים הם חדי סוכר ולכן הם יכולים לעבור את קרום התא הבררני, להיכנס לתא, להיות למקור אנרגיה בתהליך הנשימה התאית ובכך לעזור לתסיסת השמרים. סוכרוז- לא משנה אם מתווסף לבצק סוכר חום או לבן, בסופו של דבר השפעתם תהיה במידה זהה.
קמח- בקמח יש גלוטן. גלוטן הוא חלבון שמצוי בעיקר בדגנים כמו חיטה, שעורה, כוסמין ועוד, והוא זה המקנה להם את היכולת ליצור לחמים ומאפים. הודות לתכונתו הדבקית הוא מאפשר לבצק להתפתח ולייצר רשת חלבון עשירה, שבסופו של דבר יוצרת את המאפה האוורירי. הגלוטן מתפתח עם הלישה, ולכן בצקי שמרים נהוג ללוש זמן ארוך יחסית, מה שמבטיח היווצרות רשת גלוטן שתספק מאפה יציב ואוורירי.
בנוסף, קמח מכיל עמילן, שהוא שרשראות ארוכות של הסוכר גלוקוז. שמרים אינם יכולים לפרק את העמילן ליחידות סוכר בודדות, כיוון שאין להם את האנזים עמילאז, שמפרק עמילן לסוכרים. למרבה המזל, בתהליך טחינת הקמח מגרגרי החיטה נשברות כדוריות עמילן רבות. כשהקמח נרטב, הכדוריות השבורות סופגות מים, ונחשפות לעמילאז שבקמח, המפרק את העמילן לגלוקוז. בכך, מספק גם הקמח את המזון הדרוש לשמרים. מסיבה זו, גם בצקי שמרים ללא תוספת סוכר יתפחו.
ד. השערתנו בנוגע לניסוי זה היא שככל שכמות הסוכר בבצק תהיה גדולה יותר, כך הבצק יתפח יותר. זאת מאחר ושמרים הם יצורים חיים הניזונים מסוכר. בעזרת הסוכר השמרים מבצעים את תהליך התסיסה אשר גורם לתפיחת הבצק בסופו של דבר. לכן, אנו משערות כי ככל שכמות הסוכר שיקבלו השמרים תהיה גדולה יותר, כך יהיו לשמרים יותר אמצעים לבצע בעזרתם את תהליך התסיסה וכך גם הבצק יתפח במידה רבה יותר.
-
2. כלים וחומרים
– משקל אפייה
– 5 כוסות מדידה
-5 כוסות קמח
– 2.5 כוסות מים
– סוכר- בכמויות שונות
– מיקסר (ללישת הבצק)
– ניילון נצמד- לכיסוי הבצק
– שעון
תכנון ניסוי:
בניסוי אנו רוצות לבדוק כיצד משפיע הסוכר על תפיחה של בצק שמרים. על מנת לבדוק זאת ניקח 5 כוס מדידה. לכל כוס מדידה נוסיף בצק שמרים שמסתו 180 גרם. ולכל בצק נוסיף כמות סוכר שונה. הגורם המשפיע בכל אחת מקערות הבצק הוא הסוכר. הגורם המושפע הוא בצק השמרים (תפיחתו).
-
כוס מדידה 1- 1 כף סוכר
-
כוס מדידה 2- 5 כפות סוכר
-
כוס מדידה 3- 10 כפות סוכר
-
כוס מדידה 4- 15 כפות סוכר
-
כוס מדידה 5- בקרה, ללא סוכר
בכל חצי שעה נבדוק את השינוי בנפח של הבצק באמצעות כוס מדידה. לאחר שעתיים נבדוק את התוצאות הסופיות ולפי כך נסיק מסקנות.
לניסוי זה נערוך 3 חזרות. בשלושת הפעמים נשתמש באותם החומרים ובאותן יחידות המידה.



ניסוי 2- בניסוי 2 קיבלנו תוצאות מדויקות:
שעה |
בקרה |
כף סוכר |
5 כפות סוכר |
10 כפות סוכר |
15 כפות סוכר |
14:30 |
300 מ”ל |
300 מ”ל |
300 מ”ל |
300 מ”ל |
300 מ”ל |
15:00 |
330 מ”ל |
305 מ”ל |
330 מ”ל |
300 מ”ל |
300 מ”ל |
15:30 |
480 מ”ל |
310 מ”ל |
350 מ”ל |
300 מ”ל |
300 מ”ל |
16:00 |
600 מ”ל |
450 מ”ל |
350 מ”ל |
300 מ”ל |
300 מ”ל |


ניסוי 3
שעה |
בקרה |
כף סוכר |
5 כפות סוכר |
10 כפות סוכר |
15 כפות סוכר |
11:30 | 300 מ”ל | 300 מ”ל | 300 מ”ל | 300 מ”ל | 300 מ”ל |
12:00 | 380 מ”ל | 350 מ”ל | 320 מ”ל | 300 מ”ל | 300 מ”ל |
12:30 | 520 מ”ל | 410 מ”ל | 370 מ”ל | 330 מ”ל | 310 מ”ל |
13:00 | 600 מ”ל | 500 מ”ל | 400 מ”ל | 350 מ”ל | 310 מ”ל |


מסקנות
מהניסוי ומתהליך החקר, יצאנו עם מסקנות ברורות לגביי השפעת הסוכר על שמרים. ראשית, גילינו שהשערתנו שגויה -כמות סוכר גדולה יותר לא גורמת לבצק לתפוח יותר אלא מעכבת את תפיחתו. בנוסף, סוכר (סוכרוז) לא משמש כמקור מזון לשמרים אלא משמש לטעם ומרקם וכמות גדולה ממנו בשילוב עם השמרים מובילה לתהליך האוסמוזה שמייבש את תאי השמרים והורג אותם. הגלוקוז הוא שמשמש כמקור מזון לשמרים ובשמרים אין אינזימים המסוגלים לפרק את הסוכרוז לגלוקוז.
בעקבות תוצאות אלו מסקנתנו היא שבצק שמרים תופח בצורה הטובה ביותר ללא סוכר ביתי (סוכר לבן- סוכרוז).
רעיונות להמשך החקר:
-
בעקבות חקירתנו את הנושא וביצוע הניסוי, ראינו כי סוכר לבן (סוכרוז) הוא לא המזון המתאים לשמרים. לכן, רעיון להמשך החקר הוא לבצע את הניסוי עם גלוקוז – ניתן יהיה להזריק למספר בצקים כמויות משתנות של גלוקוז וכך לקבל תוצאות מדויקות יותר בהן השמרים אכן משמשים בגלוקוז כמקור מזון ומבצעים בעזרתו תסיסה.
-
רעיון נוסף, הוא לבדוק מהי כמות הסוכר הטובה ביותר להמתקת הבצק מבלי לפגוע בתפיחתו. ניתן לעשות זאת באמצעות בדיקת התפיחה של בצק עם כמויות שונות של סוכר בין 0 כפות לכף אחת. מאחר ובניסוי שלנו ניתן היה לראות שהבצק עם כמות סוכר מסוימת שתפח הכי הרבה הוא הבצק עם הכף סוכר.
ריפלקציה אישית – הדר
בעבודה זו למדתי רבות. העשרתי את הידע שלי בנושא השמרים ובמרכיבים שונים המשמשים באפייה. למדתי על חיי השמרים, ממה הם ניזונים, למדתי על תהליך התסיסה של השמרים ובפעם הבאה שאתפיח בצק בביתי, אני אפעל על פי המסקנות שיתקבלו מהניסויים שקיבלתי. תפקידי בעבודה זו היה לכתוב חלק נכבד מהמבוא, לעזור בעיצוב העבודה, לשכתב את התוצאות והמסקנות ועוד. נתקלנו במספר קשיים בעבודה זו. ראשית, ניסוי מספר 1 לא צלח. לאחר ביצוע הניסוי לא ידענו כיצד להמשיך וחששנו שגם שאר הניסויים לא יצליחו, אך הסקנו מסקנות מתאימות ולאחר מכן הניסויים הבאים צלחו. קושי נוסף היה במציאת המידע. מצאנו קושי במציאת מאמר מדעי בנושא השמרים מכיוון ורוב המידע היה בשפה האנגלית.
בסופו של דבר, התגברנו גם על קושי זה. במהלך העבודה, למדתי על עצמי מספר דברים. למדתי שאני יודעת להתמודד עם קשיים וגם כאשר המצב נראה רע אני מצליחה למצוא פתרונות יצירתיים ולהתגבר על הקשיים.
רפלקציה אישית- נועה
עבודת החקר העשירה את הידע שלי ובעקבותה למדתי הרבה דברים חדשים. אחד הדברים שלמדתי הוא שהוספת סוכר ביתי לשמרים זה בשביל הטעם ולא על מנת להגדיל את התפיחה. בנוסף, למדתי ששמרים הם יצורים חיים שניזונים, מתרבים ונושמים. אלה רק דוגמאות לדברים שלמדתי.
בעבודה היו לנו מספר קשים. אחד מהם היה שהניסוי הראשון לא צלח, שראינו שהניסוי לא הצליח נלחצנו ופחדנו מהמשך החקר. אך, הצלחנו להתגבר על קושי זה למדנו מהטעויות שעשינו בניסוי הראשון והניסויים שביצענו לאחר מכן צלחו. את העבודה אני והדר הכנו יחד, אך בכל חלק בעבודה הייתה אחת שהייתה יותר אחראית עליו, אני על שלבי הניסוי והדר על החקר המידעי. עבודת הצוות בינינו הייתה טובה, התגברנו יחד על הקשיים והבעיות, חלוקת העבודה הייתה טובה וברורה ועמדנו בזמנים.
השקענו בעבודה, עבדנו בשיתוף פעולה, השקענו והקדשנו לעבודה זמן רב ולבסוף הצלחנו.
ביבליוגרפיה
-
-
השתלמות בשלומי- פורסם על ידי גלי כהן דינר ב-11.2013 http://hamoragaliatshlomi.blogspot.co.il/2013/11/3.html
-
-
פאולין שובל- פורסם על ידי פאולין שובל בתאריך 5.8.2013 http://www.paulineshoval.com/category/%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D
מרכז ארצי למדע וטכנולוגיה לבית הספר היסודי פורסם על ידי המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי בשנת תשע”א http://storage.cet.ac.il/CetForums/Storage/MessageFile s/7250/88795/Forum88795M98I0.pdf
-
על השולחן מאת ענת סלע בתאריך 16 בדצמבר 2015 http://www.hashulchan.co.il/article/%D7%94%D7%9B%D7%9C-%D7%A2%D7%9C-%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/
-
ביוטכנולוגיה במטבח – מכון דוידסון למדע וטכנולוגיה – ד”ר ארז גרטי 24 בפברואר, 2014
-
http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/life _sci/%D7%91%D7%99%D7%95%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%97
ויקיפדיה ערך התפחה – מפרסם ותאריך אינם ידועים https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%97%D7%94
-
Easy Bio – מפרסם ותאריך אינם ידועים http://www.easybio.co.il/biology-questions-in.asp?num=220
מדע בצלחת – מפרסם אינו ידוע – תאריך פרסום ב- 1032013
עוגיו.נט – תאריך הפרסום והמפרסם אינם ידועים
מדע בצלחת – מידע על בצק שמרים – פורסם ב- 6112015
Published: Feb 20, 2017
Latest Revision: Feb 21, 2017
Ourboox Unique Identifier: OB-251571
Copyright © 2017
