ניימאר במדי נבחרת ברזיל, 2014
מידע אישי
שם מלא ניימאר דה סילבה סנטוס ז’וניור
תאריך לידה 5 בפברואר 1992 (בן 25)
מקום לידה מוז’י דאס קרוזס שבסאו פאולו, ברזיל
גובה 1.74
עמדה קיצוני, חלוץ
מועדוני נוער
1999–2003
2003–2008 פורטוגזה סנטיסטה
סנטוס
מועדונים מקצועיים כשחקן*
2009–2013
2013– סנטוס
ברצלונה 103 (54)
108 (60)
נבחרת לאומית כשחקן**
2010– ברזיל 74 (50)
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד
ומעודכן ל-24 בינואר 2017
** מספר ההופעות והשערים בנבחרת מעודכן ל-11 בנובמבר 2016
מאזן מדליות
מתחרה עבור ברזיל ברזיל
המשחקים האולימפיים
זהב ריו דה ז’ניירו 2016 כדורגל
כסף לונדון 2012 כדורגל
ניימאר דה סילבה סנטוס ז’וניור (בפורטוגזית: Neymar da Silva Santos Júnior; נולד ב-5 בפברואר 1992 במוז’י דאס קרוזס, סאו פאולו), המוכר בשמו הפרטי בלבד, הוא כדורגלן ברזילאי המשחק בעמדות הקיצוני והחלוץ בברצלונה וכקפטן נבחרת ברזיל. סגנון המשחק של ניימאר כולל שימוש בטכניקה גבוהה ובתרגילים ייחודיים. הוא מצטיין בשליטה בכדור, במהירות, בזריזות ובכדרור. הוא מדורג רביעי בטבלת הכובשים הגדולים ביותר בהיסטוריה של נבחרת ברזיל.

תוכן עניינים [הסתרה]
1 קריירה
1.1 קריירת מועדונים
1.2 ברצלונה
1.3 נבחרת ברזיל
2 תארים
2.1 קבוצתיים
2.2 בינלאומיים
2.3 אישיים
3 קישורים חיצוניים
4 הערות שוליים
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2003 הצטרף ניימאר לקבוצת הילדים (נוער) של מועדון הכדורגל סנטוס ועד מהרה הפך לאחד הכישרונות הבולטים במחלקת הנוער של המועדון. ב-7 במרץ 2009, כאשר הוא בן 17 בלבד, ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצת הבוגרים של סנטוס, במשחק נגד אואסטה במסגרת אליפות סאו פאולו. את שערו הראשון עבור הקבוצה כבש כשבוע לאחר מכן, במשחק נגד מוז’י מורים. בהמשך העונה הפך לאחד משחקני ההתקפה המובילים בליגה הברזילאית ואף הושווה לרונאלדו ופלה, אשר נחשבים לשניים מגדולי החלוצים בכל הזמנים[1]. בסך הכל סיים את עונתו הראשונה כמקצוען עם 13 שערים ב-48 משחקים בכל המסגרות, והוביל את סנטוס למקום הרביעי באליפות סאו פאולו, בה גם נבחר לשחקן הצעיר המצטיין של העונה, ולמקום השנים עשר בליגה הברזילאית.

עם תחילת עונת 2010 הבקיע ניימאר חמישה שערים בניצחונה של סנטוס 1:8 על גוארני במסגרת שמינית גמר הגביע הברזילאי[2]. בהמשך הוביל את קבוצתו לזכייה בתואר עם ניצחון 2:3 בגמר נגד ויטוריה. כמו כן, זכה בתואר מלך השערים של הטורניר עם 11 שערים ב-8 משחקים. גם בליגת סאו פאולו הפגין יכולת מצוינת ועם 14 שערים ב-19 משחקים, כולל צמדים בחצי הגמר נגד סאו פאולו ובגמר נגד סנטו אנדרה, הוביל את סנטוס לזכייה באליפות ונבחר לשחקן העונה בליגה.

אף על פי שהציג יכולת טובה במדי נבחרת ברזיל בגביע העולם עד גיל 17, ואף הבקיע את אחד משלושת שעריה היחידים של נבחרתו בטורניר, ניימאר לא נכלל בסגל הנבחרת הבוגרת למונדיאל 2010, זאת על אף הפצרתם של שחקני העבר פלה ורומאריו במאמן הנבחרת, דונגה, לזמן את ניימאר למונדיאל וכי לדעתם הוא ראוי לקחת חלק בטורניר[3]. דונגה טען שלא זימן את ניימאר מכיוון שהוא צעיר ולא מנוסה בזירה הבינלאומית[4]. אף על פי כן, מיד עם סיום המונדיאל הוחלף דונגה במאנו מנזס, וכבר לקראת משחקה הראשון של ברזיל לאחר הטורניר, זומן ניימאר לראשונה לסגל הנבחרת, וב-10 באוגוסט ערך את הופעת הבכורה שלו במדיה, במשחק ידידות נגד ארצות הברית, בו גם הבקיע את שערו הראשון עבור ברזיל והוביל את נבחרתו לניצחון 0:2. בקיץ 2011 זומן ניימאר לנבחרת ברזיל לטורניר הקופה אמריקה. בנובמבר 2011 חתם ניימאר על חוזה בסנטוס עד שנת 2014.

ברצלונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-3 ביוני 2013 חתם ניימאר בברצלונה ל-5 שנים[5], והתחיל לשחק בקבוצה החל מעונת 2013/14. הוא קיבל את החולצה עם הספרה 11 על הגב, שהייתה שייכת לטיאגו אלקנטרה, שעזב את ברצלונה לטובת באיירן מינכן.

הופעת הבכורה של ניימאר בברצלונה הייתה במשחק ידידות ב-30 ביולי 2013 נגד לכיה גדנסק (Lechia Gdańsk) הפולנית. ב-7 באוגוסט 2013 כבש שער בכורה וצמד בניצחון של ברצלונה 1:7 על כוכבי תאילנד.

ב-18 באוגוסט 2013 ערך ניימאר את הופעת הבכורה שלו בליגה. ב-21 באוגוסט 2013 כבש את שער הבכורה שלו בקבוצה, במשחק הסופרקאפ הספרדי, נגד אתלטיקו מדריד. ב-24 בספטמבר כבש את שערו הראשון בליגה הספרדית במדי ברצלונה בניצחון 4:1 על ריאל סוסיאדד. ב-26 באוקטובר ערך את הקלאסיקו הראשון שלו במדי ברצלונה, בו כבש את השער הראשון לזכותה של בארסה ובנוסף הספיק לבשל את השער השני לאלכסיס סאנצ’ס, מה שהוביל את בארסה לניצחון בסיכום 2:1 נגד ריאל מדריד.

ב-11 בדצמבר 2013 כבש ניימאר את שעריו הראשונים בליגת האלופות, שלושער נגד סלטיק הסקוטית במחזור האחרון של שלב הבתים של ליגת האלופות[6].

בעונת 2014/2015 היה ניימאר שותף לשלישיית ההתקפה של ברצלונה לצד ליונל מסי ולואיס סוארס, שיחדיו הבקיעו 122 שערים בכל המסגרות. בליגת האלופות חלק את המקום הראשון בטבלת המבקיעים עם מסי וכריסטיאנו רונאלדו, שלושתם עם 10 שערים. ניימאר כבש שער במשחק הראשון ושניים במשחק השני של רבע הגמר נגד פריז סן-ז’רמן. בחצי הגמר כבש פעם נוספת שער אחד במשחק הראשון ושניים בגומלין, נגד באיירן מינכן. ב-6 ביוני 2015 כבש שער בגמר ליגת האלופות 2015 נגד יובנטוס בדקה השביעית של תוספת הזמן (השער המאוחר ביותר בתולדות ליגת האלופות) , שער שחתם את תוצאת המשחק: 3:1 לזכות ברצלונה שזכתה בפעם החמישית בתולדותיה בליגת האלופות. בגמר הגביע הספרדי נגד אתלטיק בילבאו הבקיע ניימאר את השער השני במשחק, ברצלונה ניצחה 3:1 וזכתה בתואר. בנוסף, זכתה ברצלונה גם באליפות ספרד וכך השלימה טרבל. בסך הכול הבקיע ניימאר 39 שערים בכל המסגרות .

בעונת 2016 הצטיין ניימאר והיה שותף בכיר לזכייה של ברצלונה באליפות ספרד , והבקיע שער בניצחון של ברצלונה על ריאל מדריד 4-0 בסנטניגו ברנבאו,

ובגביע המלך הספרדי הצטיין ניימאר וכבש שער בניצחון 2-0 על סיבליה בגמר

נבחרת ברזיל[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ניימאר סיים כשחקן המצטיין של גביע הקונפדרציות 2013, לאחר שהוביל את ברזיל לזכייה ביתית בגביע. ניימאר כבש ארבעה שערים במהלך הטורניר, אחד מתוכם בגמר מול נבחרת ספרד. כמו כן בישל השחקן עוד שלושה שערים. במשחק הפתיחה של מונדיאל 2014 כבש ניימאר שני שערים בניצחון 3:1 נגד הנבחרת הקרואטית. ובמשחקה השלישי של הנבחרת בטורניר, ניצחון 1:4 על נבחרת קמרון, כבש ניימאר עוד שני שערים. בשלב רבע הגמר במשחק נגד קולומביה נפצע ניימאר עקב מכה חזקה בגב שקיבל משחקן נבחרת קולומביה בכדורגל חואן קאמילו סונייגה, וכתוצאה מכך שבר חוליה בגב התחתון. נבחרתו סיימה במקום הרביעי לאחר שהפסידה בחצי הגמר לגרמניה ובמשחק על המקום השלישי להולנד. במונדיאל הזה כבש 4 שערים, ובישל שער אחד. לאחר שהבריא, כבש ניימאר 4 שערים לטובת נבחרת ברזיל במשחק מול נבחרת יפן. במשחק זה הפך לאחד מחמשת כובשי השערים בברזיל בכל הזמנים.

במהלך משחקי קופה אמריקה 2015 ניימאר שיחק שני משחקים בלבד, ובהם הספיק לכבוש ולבשל גול במשחק מול נבחרת פרו, ניימאר הורחק בכרטיס אדום במשחק מול קולומביה לאחר שבשריקת הסיום הוא בעט את הכדור לעבר השער והכדור פגע בשחקן קולמוביה, דבר שגרם למהומה, ולבסוף החליט השופט להוציא לניימאר כרטיס אדום. בעקבות כך החליטה ועדת המשמעת של הטורניר להרחיקו מארבעה משחקים נוספים של הנבחרת, ובכך הוא סיים את השתתפותו בטורניר, תחילה נבחרת ברזיל רצו לערער על עונשו של ניימאר אך לבסוף הוחלט שלא, בהמשך הטורניר בשלב רבע הגמר הודחה נבחרת ברזיל על ידי נבחרת פרגוואי לאחר דו-קרב פנדלים שהסתיים בתוצאה 3:4 ובכך סיימה את דרכה בטורניר.

באולימפיאדת ריו דה ז’ניירו במשחק הגמר בטורניר הכדורגל נגד נבחרת גרמניה הבקיע את השער היחיד של נבחרתו במהלך המשחק, ובתום הארכה הבקיע את השער המכריע בדו-קרב בעיטות עונשין, והוביל את נבחרת ברזיל לזכייה במדליית זהב אולימפית, הראשונה בתולדותיה.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצתיים
סנטוס
אליפות סאו פאולו בכדורגל (3) – 2010, 2011, 2012
הגביע הברזילאי (1) – 2010
גביע ליברטדורס (1) – 2011
גביע רקופה סודאמריקנה (1) – 2012
ברצלונה
אליפות ספרד (2) – 2014/2015, 2015/2016
גביע המלך הספרדי (2) – 2014/2015, 2015/2016
ליגת האלופות (1) – 2014/2015
הסופר קאפ האירופי (1) – 2015
הסופר קאפ הספרדי (2) – 2013, 2016
אליפות העולם לקבוצות (1) – 2015
בינלאומיים
נבחרת ברזיל
אליפות דרום אמריקה בכדורגל עד גיל 20 (1) – 2011
סופרקלאסיקו דה אמריקה (3) – 2011, 2012 ,2014
מדליית כסף אולימפית (1) – לונדון 2012
גביע הקונפדרציות – 2013
מדליית זהב אולימפית – ריו 2016
אישיים
השחקן הצעיר הטוב ביותר באליפות סאו פאולו בכדורגל (1) – 2009
נעל הזהב של ברזיל (3) – 2010, 2011, 2012
השחקן הטוב ביותר בגביע ליברטדורס (1) – 2011
השחקן הטוב ביותר בגביע רקופה סודאמריקנה (1) – 2012
פרס ארתור פרידנרייך (2) – 2010, 2012
מלך השערים באליפות דרום אמריקה בכדורגל עד גיל 20 (1) – 2011
כדור הארד של אליפות העולם לקבוצות (1) – 2011
כדורגלן השנה בדרום אמריקה (2) – 2011, 2012
פרס פושקש (1) – 2011
מלך השערים באליפות סאו פאולו בכדורגל (1) – 2012
מלך השערים בגביע ליברטדורס (1) – 2012
סמבה ד’אור (2) – 2014, 2015
כדור הזהב של גביע הקונפדרציות (1) – 2013
נעל הארד של גביע הקונפדרציות (1) – 2013
נעל הארד בגביע העולם בכדורגל (1): 2014
מלך השערים של ליגת האלופות (1) – 2014/2015 (בצוותא עם כריסטיאנו רונאלדו וליונל מסי)