…הכובע האבוד
Copyright © 2015
בוקר אחד, קמה סביון…
סביון קמה מהמיטה, צחצחה שיניים, שטפה פנים, התלבשה, ובאה לסדר את התיק לקראת בית הספר.
סביון שמה בתיק ספרים, מחברות, קלמר…
ו כ ו ב ע !
כאשר סיימה סביון לסדר את התיק לקראת בית הספר, ירדה למטה לאכול את ארוחת הבוקר שהכינה לה אימה.
כשסיימה סביון לאכול את ארוחת הבוקר שה, יצאה סביון לבית הספר.
סביון הגיעה לבית הספר, ובתום הצלצול הגיעה סביון לשיעור הספורט.
בשיור הספורט כיתתה של סביון רצו ריצות של 50 מ’. בשביל הריצה סביון הייתה צריכה הוריד את הכובע.
בתום יום הלימודים, גילתה סביון ששכחה את כובעה על ספסל בבית הספר.
סביון הייתה מאוד עצובה מכיוון שהכובע היה חדש ומאוד אהבה אותו.
סביון הבינה כי לא תוכל לחזור לבית הספר ותצטרך לחכות עד מחר…
למחרת, קמה סביון ובמהירות מסחרר כבר הייתה מוכנה לצאת לבית הספר.
באותו יום בבית הספר ביקשה מחברתה מאיה לעזור לה לחפש את הכובע אצל השומר, כי שם תמיד נמצאים הכובעים ששכחו הילדים בתום הלימודים.
הן הלכו אל השומר יחדיו, וסיפרו לו את המאורע…
השומר הבין, ואמר להן לחפש את הכובע מעל ארגז אדום בחדרו!
הן חיפשו וחיפשו וחיפשו… ולא מצאו!
הן חזרו אל השומר, ואמרו לו שלא מצאו שום ארגז אדום!
השומר צחק, ואמר: ”מה?!?! איך לא מצאתן?! הרי הארגז פה! ממש מאחורי הקיר!”
הבנות הלכו אל מאחורי הקיר והתחילו גם הן לצחוק, שלא מצאו אותו לפניכן.
והכובע, הכובע היה ממש מעל הארגז!
סביון שמחה, כי מצאה את כובעה והודתה למאיה על כך שעזרה בחיפוש אחר הכובע האבוד.
ומאז, סביון הבטיחה לעצמה כי לא תוריד את הכובע לעולם!
Published: Jan 8, 2015
Latest Revision: Jan 8, 2015
Ourboox Unique Identifier: OB-23919
Copyright © 2015
Skip to content