יומנו של יזם

כותבי הספר:
אהרון בילנקיי
עידו טולדנו
שגיא ברודני
 
עורכים: עידו טולדנו, שגיא ברודני, אהרון בילנקיי
 
מאיירים: אהרון בילנקיי, עידו טולדנו 

הספר “יומנו של יזם” מספר על ילד מצחיק שהיה לו חלום גדול.

החלום שלו היה להמציא המצאה שתשנה את העולם…

אז ככה, אני אוהד.

אני אתחיל לספר על מה שעשיתי לפני הרבה זמן, כשהייתי קטן.

הייתי ילד מצחיק ותמיד הסתובבתי עם כובע טמבל, אהבתי דברים חדשים,

תמיד התעניינתי בהמצאות.

ראיתי שאנשים שממציאים דברים גדולים והם מפורסמים אז… רציתי

להיות מפורסם ולהתעשר כמוהם (כי אני תימני…).

יום אחד הלכתי ברחוב וראיתי פרסומת של מוצר חדש שנקרא “פומפה מדברת”, בתמונה הפומפה מדברת עם בן אדם ואומרת לו “תפסיק עם השעועית!!!”.

חשבתי לעצמי שכדאי לי להמציא מוצר חדש שישנה את העולם (ויכניס לי הרבה כסף…).

הלכתי הביתה והתחלתי לחשוב…

חשבתי איך אני מייצר מוצר: להשיג כסף ראשוני, לחשוב על בעיות, למצוא להן פתרון, לשווק את המוצר, ולהשיג כוח עבודה זול…

אחרי שחשבתי איך אני מייצר את המוצר התחלתי לחשוב מה הוא יהיה ומי יקנה אותו.

אחרי שחשבתי שבוע נפלה עלי מנורה כשחזרתי ממסיבה ודמיינתי שטרות כסף מעל הראש שלי ואז נפל לי האסימון, ומצאתי רעיון חדש ויצירתי (שיכניס לי הרבה כסף…).

קראתי לו “דיסקו לייט”.

מנורת “דיסקו לייט” היא מנורה שמאירה ומסתובבת, מוציאה אורות דיסקו, מנגנת שירים, יורה קונפטי בצורת כסף (מזויף כמובן…) ומקפיצה לך את המסיבה.

המנורה לא יקרה (לקמצנים)!!!

אחרי שחשבתי האם המוצר שווה ליצור ואני ארוויח ממנו כסף, עשיתי סקר שוק.

הבנתי שיצור המוצר ישתלם וארוויח מממנו הרבה כסף, לכן התחלתי בפיתוח המוצר.

עבדתי על אב-הטיפוס מספר ימים, דבר שלא היה קל כפי שחשבתי, המנורה התפוצצה וחבר שלי נישאר הומלס (מזל שעשיתי את זה בבית שלו).

הבנתי שאני צריך לפנות לאנשי מקצוע…

נזקקתי לשרטוט, עזרה בבניית המוצר מאנשי מקצוע, לחומרי גלם וכלי עבודה (הכי זולים שיש) לדוגמה: עץ, פלסטיק, מסמר, פטיש וכדומה…

סיימתי את בניית האב-הטיפוס, והצגתי את המנורה למנכ”ל חברת המנורות המצליחה בארץ.

לאחר קריאת החוזה, הבנתי שהחוזה רווחי עבורי וכדאי לי לחתום עליו.

אני (היוזם) זכאי לקבל מן החברה 50% מרווחי המוצר.

אני מסכים שנאסר עליי למכור את הפטנט ללא רשות מפורשת מן החברה “אור ישראל”.

על החתום: _אוהד (הקמצן)__

לאחר ישיבה ארוכה ומשעממת חתמנו על החוזה.

חתמתי על החוזה, וכעבור חודש ראיתי את המוצר בחנויות. התלהבתי מאוד כי המוצר שהמצאתי זוכה להיות בחנויות. ראיתי שאנשים רבים מתלהבים מהמוצר, וכבר חיכיתי למענק הראשון (כסף…). 

קיבלתי את המענק הראשון. כאשר פתחתי את המעטפה, ראיתי צ’ק המיועד לי. 

אני לא יכול לבטא במילים את ההתרגשות הרבה כאשר הורי פתחו עבורי חשבון בנק והפקידו את הצ’ק בו.

עם הכסף הראשוני, קניתי מחשב ופלאפון מהסוג החדיש ביותר בשוק ובלית ברירה

התחלתי לשפץ לחברי את הבית.

כיום אני עוסק בתאורה והמצאתי עוד הרבה פטנטים חדשים שהכניסו לי הרבה כסף.

אל תפחדו לנסות דברים חדשים (שיכולים להכניס לכם הרבה כסף 🙂 )

זיכרו: את האב-טיפוס תעשו במקום מוגן 🙂