קורסים פתוחים באקדמיה לאן פנינו מובילות ?

אודות המחברות 

מולי סבג & אתי אדם בעלות ניסיון רב בתחום הטכנולוגיה.

מנהלות פרויקטים בחטיבת הטכנולוגיה בבנק הפועלים מספר רב של שנים.

 בחרנו בנושא בעקבות מיזם של הבנק לעידוד העובדים ללמוד באמצעות  קורסרה

.  A Crash Course in Data Science באמצעותו למדנו את הקורס

חווית הלימוד בפני עצמה הייתה מאוד מעניינת, לנו הסטודנטים באו”פ היכרות רחבה בלמידה מקוונת,  עובדה שתרמה רבות להתמודדות הראשונית עם הנושא. הלימוד בקורס התבצע במקביל ללימוד בקורס למידה וחינוך בחברת המידע.

תוך כדי הלימוד מצאנו את עצמנו עוצרות ודנות ומנתחות את הקורס מההיבטים שלמדנו . הבנו מדוע הקורס מחולק לסרטונים קצרים, אימות המשתמש ועוד כהנה וכהנה נושאים שלו ביחידה 3.

אנו חושבות שMOOC מהווה נדבך חשוב ביישום מודל הכיתה ההפוכה.

מקוות שהקריאה בספר תפתח עבורכם צוהר קטן לעולם MOOC.

מבוא   

בחלקנו נפלה הזכות ללמוד באוניברסיטה אולם  למרבה הצער, רוב האנשים בעולם אינם ברי  בני-מזל. כך פותחת פרופסור דפנה קולר את הרצאתה. בחלקים מסוימים של העולם, החינוך אינו נגיש לכולם, בדרום אפריקה למשל מערכת החינוך נבנתה בימי האפרטהייד עבור המיעוט הלבן. גם בחלקים של העולם שבהם החינוך זמין,כמו ארצות הברית, הוא לא נמצא תמיד בהישג יד מסיבות שונות מהן חלקן כלכליות. גם עבור אלו המצליחים להגיע להשכלה גבוהה, דלתות ההזדמנות לא תמיד נפתחות. בארצות הברית רק מעט מעל מחצית הבוגרים אשר קיבלו השכלה גבוהה עובדים בעבודה הדורשת את השכלתם.

מהו בעצם מוק ?  MOOC-  Massive Open Online Courses.

קורסים מקוונים במסגרת האינטרנט הפתוחים לקהל הרחב למספר בלתי מוגבל של משתמשים. בנוסף לחומרי קורס מסורתיים כגון הרצאות מצולמות, קריאה, בעיות ותרגילים, קורסי מוק מספקים פורומים אינטראקטיביים, המאפשרים אינטראקציה קהילתית בין סטודנטים, פרופסורים ועוזרי הוראה. מוק מהווה התפתחות נוספת של למידה מקוונת לדעתנו האישית הוא תורם ליישום מודל הכיתה ההפוכה. הנושא יורחב בהמשך הספר.

מבוא  / המשך…

קורסרה  הוקמה בשנת 2012 על ידי דפנה קולר (בוגרת האוניברסיטה העברית) ואנדרו נג מאוניברסיטת סטנפורד.

בסמל של המיזם המתחיל בסימן אינסוף גלום הרעיון של אינספור אפשרויות לימוד. בתחילה הוקמו שלושה קורסי מוּק  גדולים שלכל אחד מהם נרשמו 100,000 אנשים. בכדי להמחיש במה מדובר אם היינו צריכים להעביר את הקורס במסגרת רגילה היו נדרשות כ-  250 שנות לימוד בכדי לכסות היקף רחב כזה של תלמידים. קורסים מקוונים זמינים כבר במשך זמן מה. מה שעושה את ההבדל הוא החוויה של קורס אמיתי. מוסדות רבים כולל מוסדות אקדמאים  משלבים קורסים של קורסרה במסגרת הלימודים.

MOOC

קורסי המוק הראשונים התחילו במסגרות הרבה יותר קטנות מאשר קורסרה ו edx

הם התחילו כיוזמות מהשטח של אנשי חינוך שרצו לבחון את המודלים של קורסים מקוונים.

כיום קורסי המוק הם קורסים המוניים הפתוחים לקהל הרחב חלקם בחינם וחלקם בעבור תשלום לא גבוה.

אך מהי החדשנות הפדגוגית אשר מביאים איתם קורסים אלה?

והאם הם באמת טומנים בחובם שינוי פדגוגי או שמא מוצגת אותה הגברת בשינוי אדרת?

בהרצאה שלהלן מציג ראש ארגון edx  אנאנט אגרוול מדוע קורסי מוק עדיין חשובים?

איזו חדשנות פדגוגית מביאים עימם קורסים אלה?

והוא חולק איתנו את חזונו לגבי למידה משולבת, בו מורים יצרו חווית למידה אידיאלית עבור תלמידי המאה ה- 21.

COURSERA

״Welcome to the class, A Crash Course in Data Science. I thought I’d start off by telling you   a little bit about the instructors in the class…”

כך מתחיל הקורס Data Science בקורסרה, זהו המקום היחיד בו אנו נתקלים במימד האנושי, ישנה יותר התייחסות למשימה של הקורס.

הקורסים בקורסרה מאוד מובנים. לכל קורס יש את לו״ז לפיו כדאי לעבוד. כל קורס מחולק לשבועות לימוד ובכל שבוע לימוד יש את תכולת החומר אותו יש ללמוד במהלך אותו השבוע. הקורסים עצמם בנויים ממקבץ הרצאות קצרות וממוקדות בהן המרצה מעביר את הידע ממנו ללומד. בסוף כל יחידת לימוד ישנה משימת הערכה. ישנן 2 סוגי משימות הערכה: האחת שאלות סגורות עליהן ניתן לקבל משוב מידי, השנייה הערכת עמיתים. ע”מ לסיים את הקורס יש לסיים בהצלחה את כל משימות הערכה. בקורסים אלה אין חדשנות פדגוגית, אלא חדשנות טכנולוגית המאפשרת את הבאת הקורסים אל התלמידים הביתה ולאפשר להם לבחור את המקום והזמן בו הם רוצים ללמוד. בנוסף בכל קורס ישנו פורום המאפשר לקיים דיונים ולהעלות שאלות בנוגע לקורס, וניתן להיעזר בו במהלך הלימוד. עלויות הקורס הן זניחות (49$ לחודש למי שמעוניין בסרטיפיקציה) ומאפשרות ללמוד כפי יכולתך בעלות זו.

COURSERA / המשך…

קצת סטטיסטיקות על המיזם:

◄ עם המיזם עובדות כ 120 אוניברסיטאות מ 25 מדינות

◄ הקורסים מועברים בכ- 10 שפות שונות כולל בעברית וערבית.

◄ במיזם כ 16 מיליון תלמידים מתוכם 406 תלמידים מישראל, ומ2,700 מתוכם קיבלו סרטיפיקציה.

◄ מטרות הלמידה של הלומדים בקורסרה:

■ תלמידים מיועדי אוניברסיטה המכינים את עצמם ללימודים אקדמיים או מעשירים לימודים.

■ תלמידים הלוקחים קורסים להעשרת הידע.

■ הכשרה לקראת קריירה ב-2 תחומים עיקריים: טכנולוגיה ועסקים.

◄ אחוזי מסיימי הקורס:

■ 5% מסיימים מבין אלו שלחצו על לחצן ה”התחל”.

■ 20%-30% מאלה שענו על השאלה הראשונה בקורס.

■ 65%-95% מבין אלה ששילמו עבור סרטיפיקציה.

◄ התפלגות התלמידים בקורסרה לפי יבשות:

COURSERA / המשך…

במסגרת העבודה מולי ואני התנסינו בקורס Data Science הקורס והתהליך היה מעניין מאוד, מאוד שונה מהקורסים המקוונים של האוניברסיטה הפתוחה. הקורס מועבר באמצעות הרצאות שלאחריו אין דיון והעמקת ידע. מאוד מתאים להעשרה, ויכול להוות מימד נוסף לחומר הלימוד (תצורת העברת חומר נוספת) כהכנה לקראת המפגשים או השיעורים.

לסיום אציין כי את הקורס מולי ואני סיימנו בהצלחה. מצ”ב הסרטיפיקציה הניתנת ע״י קורסרה. במקרה שלנו מאוניברסיטת .john Hopkins:

יתרונות √

♦ נגישות לאוכלוסייה רחבה בכל העולם. בסוף אוקטובר למדו ב- Coursera יותר מ 5- מיליון סטודנטים מ 190 מדינות.   מאחורי  מספרים אלו  מסתתרים סיפורים אנושיים נוגעים ללב. זהו אקאש שמגיע מעיירה קטנה בהודו ושלעולם לא היה   מצליח להתקבל לקורס באיכות של סטנפורד ולעולם לא היה מסוגל להרשות זאת לעצמו ועוד סיפורים רבים.

♦ היות ואין אילוץ של כיתה פיזית ותיחום בזמן לשיעור המועבר בכיתה. ניתן לפרק את השיעור ליחידות מודולריות קצרות של 8 עד 12 דקות, שכל אחת מהן מייצגת מושג קוהרנטי. סטודנטים  יכולים לעבור על החומר הזה בדרכים שונות בהתאם לרקע וכישוריהם, ולתרגל אינספור פעמים. תבנית זו מאפשרת לפרוץ מהמודל החד-מידתי של החינוך לפיו “גודל אחד מתאים לכולם” בכך שהיא מאפשרת לסטודנטים לבחור תכנית לימודים אישית הרבה יותר.

♦ תיעוד של כל פעולה שהסטודנט עושה מהווה תשתית  אדירה .פוטנציאל להעניק למרצה מבט חסר תקדים על הבנה של למידה אנושית במגוון תרבויות שונה. מכיוון שהנתונים שניתן לאסוף כאן הם ייחודיים ניתן ללמוד מה החוזקות וחולשות בתכנון הקורס ולסייע למנחה כיצד  לשפר את הקורס.

יתרונות √ / המשך…

♦ למידה שיתופית  גיבוש קהילה גלובלית של סטודנטים המתקשרים זה עם זה בדרכים מעמיקות מהישיבה פיזית בכיתה.  פורום שאלות ותשובות, שבו הסטודנטים העלו שאלות, וסטודנטים אחרים ענו על שאלות אלו. גם בשעות לא  שגרתיות דבר שאינו אפשרי בלימוד פנים מול  פנים.

♦ מאפשר יישום מודל הכיתה ההפוכה, אחת המגמות ללמוד בבית לתרגל בקצב שלנו ולהגיע לכיתה שבה המורה ילמד.

פלוטארכוס אמר ש”המוח אינו כלי קיבול שיש למלאו,אלא עץ שיש להציתו”. שילוב מוק כחלק ממודל הכיתה ההפוכה

יאפשר למידה פעילה בכיתה. נקודה זו תורחב בהמשך.

חסרונות Χ

♦ ריבוי הלומדים מעלה את הסוגיה כיצד אפשר לתת ציונים ל-100,000 סטודנטים ללא 10,000 עוזרי הוראה? הפתרון  באמצעות מתן ציונים לשאלות  רב-ברירה ולשאלות בעלות תשובה קצרה . האם אין כאן חזרה ללמידה ביהביוריסטית ?

♦ הפדגוגיה של יחיד מול רבים לא משקפת תהליכי למידה מתקדמים המתאימים למאה ה-21 וה-MOOC’s החדשניים   אמנם משתמשים בטכנולוגיה מתקדמת והופכים את הלמידה לנגישה יותר.  נשאלת השאלה האם  ישנה  חדשנות הפדגוגית ? והאם הם באמת טומנים בחובם שינוי פדגוגי או שמא מוצגת אותה הגברת בשינוי אדרת?

♦ חסר הערכה של עבודת חשיבה ביקורתית שחיונית בדיסציפלינות כגון מדעי הרוח, מדעי החברה, מנהל עסקים ועוד.   הפתרון שנמצא ציון ע”י עמיתים. השאלה אם יש להם את כל הכלים והאם הערכות אלו מהימנות ולא מונעות   משיקולים שאינם חינוכיים ?

♦ האם ניתן למנוע ניסיונות התחזות ? כיצד לוודא שאכן הלומד ענה על השאלות ? אמנם לטכנולוגיה פתרונות יצירתיים אך  באותה מדיה גם יצירתיות של המעתיקים עולה.

חסרונות Χ / המשך…

♦  טשטוש הקווים בין למידה איכותית לבין למידה חינמית. האקדמיה צריכה לשמור על היוקרה שלה ובה בעת לאפשר   ללומדים המסוגלים לכך ללמוד בשורותיה.

♦ מספר הלומדים הרב וההטרוגניות יכולים להשפיע לרעה על חוויית הלמידה. השונות בין הלומדים יוצר גיוון בלתי רצוי   בפרופיל הלומדים שלא מקבלים מענה.   הקורסים מפותחים במנגנון של “למידה אחת תואמת לכולם” ללא פרסונליזציה או התאמה לשונות, מה שיוצר בעייתיות בלמידת והערכת העמיתים במהלך הקורס.

♦ אחוז המסיימים נמוך כ 8% בלבד מכלל הנרשמים. חשוב לציין שישנן כאלה שנרשמים ללא מטרה לסיים את הקורס.

החזון למודל פדגוגי חדש – כיתה “הפוכה” או כיתה “משולבת”?

לאחר שהבנו מהו מוק, ומהם קורסים מקוונים, נשאלת השאלה המכרעת: מה תפקידו של המורה בתצורת לימוד זו?

בהרצאה טוען פרופ׳ רענן ריין שמורה/מרצה באוניברסיטת מחקר לא מתייתר בעקבות ההוראה המקוונת אלא משנה את אופיו, ואת הדינמיקה של ההוראה, ומאפשר לאנשי הסגל לתת הרבה יותר. מימד ההוראה של העברת ידע מתייתר ברובו. לעומתְ זאת משתנה האופן שבו לומדים לשאול שאלות, לבצע מחקר , ולחשוב באופן ביקורתי יותר. קורסים אלה מאפשרים את יישום הלימוד בכיתה ההפוכה. הסטודנט מגיע לכיתה עם יעד אחר. במצב של קורסים מקוונים הסטודנטים מגיעים לכיתה יותר מוכנים.

ניתן להסיק משתי ההרצאות הנ״ל כי אחת הדרכים לעשות שימוש מושכל בקורסי המוק, ע״מ להביא חדשנות פדגוגית הוא לנצלם ע״מ ליישם את מודל הכיתה ההפוכה.