בלה יפרה גבריאלוב: ציורים ושירים
Copyright © 2014
ניגון החלומות
שעון בחדר מתקתק בשקט
האם זמני עבר ואין תקווה
האם כנפי הן עייפות, כבדות מבכי
אולי אזרוק אותן כבר מעלי
אבל לא אשליכן עדיין
חלום שלי עדיין לא נגמר
בחלומי השיר הזה הולחן – הלוואי
אעוף עוד על כנפי שירי
אעוף אל ארץ החלומות הנפלאים
ואעלה מעל הבתים האפורים
מעל השדרות והרחובות הנרדמים
מעל הדאגות והפחדים
ארגיש אז את האושר הגדול
ועוד אראה תקווה מעל הכל
אזכור תמיד שלא רק בחלום
אפשר מכוס האושר זה ללגום
אפשר להיות יפה ורצויה
אפשר להיות לנצח אהובה…
השיר הזה נולד בחלומי
ניגון החלומות בתוך לבי ©בלה יפרה
כנרת
כנרת את כינור דוד כנרת רק עליך חולמת
קרני השמש מיתרים שלך על כחול המים ושמיים
כנרת את שבית לבי גלי הקצב הכסוף
יפה ביום וגם בלילה אני רוצה אליך לשוב
זריחות יפות וגם שקיעות כנרת את גליל תפארת
ירח הוא כדור גדול, צהוב על שפת הים אני עומדת
מזמין כינרת לשחק אתו ומסתכלת על הרים
עד אור הבוקר, כל הלילה שרק באופק הם נראים
לצוד ירח בגלים עצי התומר הגבוהים
כנרת את לא מצליחה מסובבים אותך כנרת
והוא צוחק ומשחק אתך ובין עצים חיוך מדהים
ומשתקף בך בשמחה אלי כנרת מחייכת
כנרת את שבית לבי….
©בלה יפרה
לחיצת יד
Сказка – быль , да в ней намёк
Добрым молодцам урок
זה פתגם הרוסי הידוע וכשרב קיבל את התשובה
“סיפור אגדת אמת” נכון הוא לחץ את ידו של בן השיחה
הוא מכיל בתוכו את הרמז הצנוע באמירה לבבית של הברכה
השיעור עבור הגבר הנבון “הלחיצה אחת בשבילך,
השנייה עבור אשתך”
מעשה ב”ראשון לציון” למחרת “ראשון לציון”
סיפור על הרב הגאון מקבל את המברק
שהגיע למשרד השגריר “תודה רבה לרב הגאון
לכבד את מרגרט תאצ’ר על מהלך כל כך מנומס מיוחד”
הוא ניגש לאישה בכבוד והרמז מובן גברים יקרים
ופנה לגבר שעמד על ידה לא רצוי למשוך יד לאישה
“האם כבודו הוא בעלה שאולי מתביישת לפעמים
של ראש ממשלת בריטניה?” לסרב במפגש ללחיצה
בלה יפרה©
דיאלוג בין סגול וצהוב…
הסגול: אני צבע של סגולה, הסגול: אני?!!! ואתה? רק רוצה לשלוט!!!
אני צבע כהונה! תשמע לי טוב-טוב: זה לא תכונה נבונה
הצהוב: אני של מלכות, תלמד נא ממני, אני דואג לשלום
של שמש ושמחה! בגלל זה משתלבים בי הכחול ואדום!
הסגול: בי שני צבעים מעורבים: הצהוב: תתבייש לך! איך אתה מדבר?!
אדום וכחול! אני!!! שואף למטרות עליונות!
הצהוב: אני אחד מצבעי היסוד! אני!!! דוחף לגירויים חדשים!
הסגול: זה מה שאמרתי, אני צבע של האושר! מטבעות! אוצרות!
יש שני יסודות בי! הסגול: אתה מסמל העולם החופשי?!
אני מורכב משני עקרונות מנוגדים יש בך רק שאיפה לשליטה
אני מייחד אותם, יוצר צבע חדש תזהר! זה יביא אותך לכלימה!
אחד ויחיד, מסתורי הצהוב: הצבעים שבך נוטים כבר לאדום!
מסוגל ללכת מעל ומעבר זה הדרך שלך לשלום?!
ולהשיג את שלי! הסגול: בוא, אלמד אותך לשמוח
הצהוב: אתה צייתן וכנוע, לא לכסף ולא לזהב,
מקבל הכל בשתיקה. אם נתאחד, נשתלב – אז נוכל לצמוח!
מצחיק שכמוך, הצהוב: כן! אני מסכים גם, רעיון נהדר!
ח-ח-ח-ח! ניצור פרח חדש – “אמנון ותמר”!
© בלה יפרה
שקר או אמת
כשהייתי ילדה מאוד קטנה
היו לי כל מיני דמיונות מוזרים
האמנתי בהם איתנה
הייתי בטוחה שאנחנו ילדים
קופצים ממרפסת עם מטריות בשמחה
מקומה רביעית הגבוהה
וכולם צחקו: “שקרנית קטנה, שקרנית קטנה ומוזרה…”
כשהייתי ילדה יותר גדולה
היו לי כל מני דמיונות נועזים
חלמתי שאני לוחמת בגבורה
גואלת את עמי מהשמדה הבזויה
מביאה לארץ מבטחים ואנחנו שם מאושרים
וכולם צחקו: “שקרנית גדולה, שקרנית גדולה ומוזרה…
ועכשיו שאני לא כל כך צעירה
חולמת אני על גאולה הקרובה
לעם ישראל בארץ שלי
ה’ שמע תפילתי
ויש יהודים שעלי כועסים: “שקרנית פרימיטיבית, מוזרה…”
וילדי אומר לי כל העת: “אמי תמיד מדברת אמת,
אוהבת אמת באמת”
©בלה יפרה
גשם
אז איזה שיר לשיר לך אדון עולם
לאות תודה על גשם, על מתר יקר
כל כך חבל שלא אוכל לקפוץ כמו פעם
בתוך השלוליות ולזמר בקול נפעם
בתוך השלוליות ולזמר בקול כמו פעם
גשם, יורד הגשם
השמיים מתקדרים
הרחובות מלאים במיים
צאו החוצה חברות
נעלו נא המגפיים
כדי לרקוד בשלוליות
גשם, יורד הגשם
אז תודה לך ה-שם
על הכול
ועל הגשם
על גשם, יורד הגשם…
גשם, יורד הגשם….
גשם, יורד הגשם…
גשם…גשם
©בלה יפרה
הלל לארצי
ארצי הקטנה, אשיר לך הלל
לי את יקרה, מכל ארצות תבל
הרי ירושלים הצנועים
יותר חביבים מהמלאים הגבוהים
פזמון:
יפה את ארצי, שבית את לבי
אשיר לך תמיד על יופייך להעיד
בעת דמדומים לובשת ארצי
בגדי כהונה בתפארתה
ארגמן ותכלת, זהב ושני
מיופייך השקט מתפעלת אני
גליל וחרמון וים התיכון
מידברות מדברות ברשרוש החולות
ארצי הקטנה אשיר לך הלל
לי את יקרה מכל ארצות תבל
©בלה יפרה
חלום
ראיתי בחלום
שדה חמניות
וציפורים קטנות יפות
מתעופפות מעל פרחים
ציירתי את הכל
השמיים הכחולים
השדה כתום-צהוב
וציפורים צבעוניות
יושבות בתוך פרחים…
חלום יפה!
© בלה יפרה
קומי מעפר (© בלה יפרה)
בואי בית לחם, מתפללת אצל רחל אמינו
לא למנוע לבכות עלינו מ-ה’ לבקש רחמים
“גם על תינוקות של בית רבן
נתנו עיניים להעבירם מאמונתם”
ואני קורעת בבכי מר, זה היה לי כל כך מוכר
דברים אלו עברתי גם אני, מבקשת מאמא רחל על עמי:
“קומי, תקיצי נא, התעוררי, אמא, אמא רחל
תתפללי נא אלינו, אמא, אמא רחל, קומי, …”
כי שם בגלות הרחוקה, השכיחו מאתנו באכזריות רבה
את אמונת אבותינו התמימה….
בכאב זוכרת את עצמי, מסרבת, מתנגדת, לא שומעת לאמי
צוחקת על הפצרותיה לעלות לארצי, מתחצפת “כאן ארצי-מולדתי”
ואמי מתפללת עבורי:
“קומי, תקיצי נא, התעוררי, קומי, קומי ביתי
קומי, מעפר קומי, קומי, קומי ביתי, קומי, …”
תודה, תודה לך אמא, תודה שעלי התפללת
תודה שבי האמנת, אמא, אמא שלי
תודה לריבון עולמים, תודה שעלי ריחמת
תודה שאליך החזרת, תודה אלוקים שלי
ואני מתפללת עם אמי: “קומי, מעפר קומי, קומי, קומי עמי
קומי, מעפר קומי, קומי, קומי עמי. קומי, …”
ריקוד בים
בילדותי חלמתי חלום כל כך נשגב
על הדג לא דג בים המורם מעל גליו
ורוקד על ידי תזוזת הזנב
וזורחת השמש בריקוד מעליו
ומאז חלמתי הרבה בלילות
שאני מתרוממת מעלה ועוד
מצמידה הרגליים והן נעשות כה קלות
ואני כמו ההוא מהחלום מתחילה לרקוד
לרקוד…, כן אני תמיד רוצה לרקוד
עוד ריקוד ועוד ריקוד ועוד
עד שיסתובב ראשי, עד שיתרונן לבי,
כן אני ארקוד בלי להפסיק
עד שכל העולם סביבי, יהפוך לאור זוהר
כן אני ארקוד מהר, מהר
כשגדלתי, קראתי על הדולפין
ראיתי את תמונתו ונזכרתי בחלומי
ראיתי איך שהוא רוקד בים מעל הגלים
שמחתי, שהחלום את עצמו לחצי הגשים
מצפה להגשמת חלקו השני
עד אז בחלומותיי את ריקודי אמשיך
© בלה יפרה
בארצנו
לא לחמנו בווייטנאם, וגם לא באפגניסטן
כן לחמנו בארצנו, להגן על מולדתנו
כן רצינו להגן על ילדינו הקטנים
על נשים ועל הורים, להגן על עמינו
כן רצינו לאהוב ולשמוח בחיינו
כן רצינו להמשיך ולבנות את בייתנו
ולנטוע עץ וכרם, לטייל וליהנות
לגדל את ילדינו ברצנו, בארצנו
כאן ארצנו לעולם ורוחות המלחמה
לא יעיפו את עמינו מארצנו, מארצנו
נגדל פה ילדינו, פה ניטע את כרמנו
נאהב את אהובנו בארצנו, בארצנו
©בלה יפרה
חנוכה
חנוכה…
הגיע זמן להתפלל
להודות ולהלל
ל-ה’ אלוקים
על הניסים
גדולים וגם קטנים
חנוכה…
אוכלים סופגניות
וגם לבבות הטעימות
משחקים בסביבונים
מי המנצח?
ה’ אלוקים!
©בלה יפרה
והנה אייל
“וירא והנה אייל, אחר נאחז בסבך בקרניו…
וילך אברהם ויקח את האייל
ויעלהו לעולה תחת בנו…”
ה’, שוב ושוב אנחנו עמך
נעקדים למען קידוש שמך
זה לא נגמר בעקידת יצחק
בכל דור ודור יש עקידה מחדש!
חנה ושבעת בניה, רבי עקיבה, רבי חנינא,
בת הכהן הצנועה, אנוסי אינקוויזיציה הארורה
קורבנות אנטישמיות בכל העולם,
קדושים של תרפ”ט, הרוגי השועה
מלחמות בלי סוף נגד עמך
זה לא נגמר בעקידת יצחק
בכל דור ודור יש עקידה מחדש!
ובכל דור ודור ה’ אתה מצילנו
מכל אויבינו, מכל שונאינו!
©בלה יפרה
המלאך הקטן
משתוקקת לארץ והיקר להאמין במשאלות יפות
ארץ מבטחים ולעולם החלומות לפתוח חלונות
שחולמת עליה בספינת הדמיונות מפליגה מהר מאוד
כל כך הרבה שנים בנתיב של התקוות
אז אצא מהבית אל הים איפה, איפה את
אמהר לקראת הגלים ארץ חלומות
הגלים שרצים אלי איפה, איפה את
גם בערב הסוער ארץ אגדות יפות
שציפורים שותקות שם נפגשים אור ושמחה
לי תמיד יאיר האור שם נפגשים אושר ותקווה
של ארץ חלומות שם מילים של האמונה
אז בשקט יצא לקראתי מתקבלות תמיד בברכה
המלאך הקטן שלי
המלאך התמים שלי
שנוצר מהתפילות
משתוקקת לארץ, מתגעגעת…
כל כך אני רוצה בארץ שלי לגעת
ולנשק את העפר שלה…
©בלה יפרה
הסתיימה גם השלכת זהובה (סרגי יסנין – תרגום בלה יפרה)
אינם מרשרשים עצי היער עוד ברינה
הציפורים עוזבות, מתעופפות הן בבכייה
כבר לא מצטערות על אף אחד
על מי להצטער? האם לא כל אחד נודד בעולמו?
עובר, נכנס ושוב עוזב את משכנו
על כל מי שעזב חולם עזוב שלו
בזמן חידוש הלבנה מעל אגם כחול
אני עומד בודד בבקעה הערומה
הרוח מעיפה את הציפורים למרחק רב
אני חושב על תקופת נערותי העליזה
אבל איני מצטער על שום דבר
ולא חבל לי על השנים המבוזבזות סתם כך
ולא על נשמתי הפורחת כמו לילך
בגן דולקת מדורה מהשיח האדום
שאף אחד לא תחמם, כי אין לה חום
לא יישרפו ענפי השיח הפורח
גם דשא מסביבו לא יתכלה ולא יצהיב
כעץ משיל את עלי השלכת
אני משליך מילים בעצב מהלב. ואם הזמן המעופף כרוח
את המילים אוסף בערימת הסרק
תגידו… שהיער שבשלכת זהובה סיים את הרשרוש בשפת האהבה
געגועים
(השיר הזה מוקדש לאמא שלי, שבמסירות רבה טיפלה באבי ז”ל)
עזבת אותנו בְּטֶרֶם עת
זה היה בערב בשבת
חזרנו מבית הכנסת
דממה אותנו פוגשת
חשבנו שרק נרדמת
ברכנו “שבת שלום” בנחת
הייתה בכזה רוגע ושקט
הבנו שלנצח עזבת
שנים ארוכות סבלת
שנים ממיטה לא קמת
טיפלתי בך כמו בילד
ורק עליך חושבת
זכרתי ימי נעורינו
זכרתי ימי חיינו
זכרתי אהבתך
חלמתי על החלמתך
הלכת ממני לתמיד
געגועים אותי מציפים
עליך חושבת אהובי
ובוכה בלילות הריקים ©בלה יפרה
הדמיון הפרוע
הדמיון הערבי הפרוע הדמיון הערבי הפרוע
לא יצא לחופשה לא יצא לחופשה
הדמיון הערבי הגרוע הדמיון הערבי הגרוע
הדמיון הנורא הדמיון הנורא
הם חופרים מנהרות הערבים מכינים את ילדיהם
מכינים מלחמות להיות שהידיים
הם יורים את הטילים וחמאס מגנים על עצמיהם
ובוכים כתנינים בגופות של הילדים והנשים
“תעזרו, תעזרו במהרה שוב בוכים הערבים כתנינים:
מנהיגי העולם החופשי “הייהוד מפציצים
לערבים המסכנים שרוצים בתי ספר ובתי חולים
להשתחרר מיהודים ושם הסתרנו את הטילים!!
הייהוד חוצפנים שנותנים איך נמשיך לאיים על יהוד
לנו את החיים הטובים בלי מנהרות ובלי טילים?!
מספקים גם חשמל וגם מים תעזרו, תעזרו במהרה
ואנחנו בכלל לא רוצים!!!” לערבים המסכנים!”
הדמיון הערבי הפרוע
לא יצא לחופשה
הדמיון הערבי הגרוע
הדמיון הנורא ©בלה יפרה
עצמאית
בת עשר, ילדה רכה… האם כעת משלמת אני
ילדה? אני אמא במשרה המלאה על צער של אמי שברחתי לי
בישולים, ניקיון, טיפול באח תינוק עכשיו גם אני בוכה על בני
רוצה לברוח משם רחוק האם עצמאות היה טוב בשבילי?
גיל 17, נמאס לי, לא רוצה! אמי יקרה תמחלי נא לי
אני נערה עוד מאוד צעירה ה’ תעזור נא, תסלח עווני
יש לי בלי סוף מטלות בלימוד מתפללת אני כל רגע על בני
עלי חובה לעשות גם בגרות שיחזור למוטב מתחננת אני…
עברה עוד שנה, ברחתי מבית
רוצה עצמאות, אסתדר לבד ©בלה יפרה
לומדת לתואר וחיים קשים
צריך לממן מחיה, מגורים
לומדת ביום, עובדת ערבים
בלילה מכינה שיעורים, מבחנים
הצלחתי, קיבלתי את התואר שלי
נשארתי תמימה, שמרתי על כבודי
האם כל זה היה טוב בשבילי?
אולי הפסדתי את משפחתי וגם נערותי?
או כן הוכחתי את בגרותי ועוצמתי..
האם עצמאות היה טוב עבורי?…
אין סופי
אם לשפוך בתוך הכוס את כל המים מקנקן
הכוס יתמלא והמבול על השולחן
אם לשפוך בתוך הכוס את כל מי הים
הכוס יישאר ריק והים נשאר הים
כך גם התורה, אם לראש לשפוך אותה
הראש יישאר ריק ובתוכו הבועה
כי התורה כמו הים היא בלי קץ
ורק ברכה לפני הלימוד תעשה את הנס
והראש טיפ-טיפה אתמלא בחוכמה
בשינון תמידי ועבודה קשה
כך גם הבדים של ארון הקודש
מקשרים אותנו עם התורה שבקודש
ורק עם הקדוש שעושה רצון הקודש
ולומד את התורה בחול ובקודש
“נעשה ונשמע” ותודה ענקית
נאמר תמיד לבורא אין סופי
על תורת אמת אין סופית
ואהבה אין סופית לעמך הנצחי
©בלה יפרה
מתנה מאמא
אמא שלי, אמא שלי
שאלת אותי “בתי יקרה,
מה לתת לך במתנה
בת אהובה שלי”
אמא שלי
אל תשאלי
זה מובן גם מאליו
המתמנה הכי יפה
זאת את, אמא שלי
נתת לי במתנה
את עצמך בשבילי
אמא שלי, אמא שלי
נתת לי במתנה
את עצמי לעצמי
אמא, אמא שלי
נתת לי במתנה
מתנה מקסימה
אמא שלי, אמא שלי
נתת לי במתנה
את החיים שלי
אמא, אמא שלי ©בלה יפרה
ילד שלנו
ילד שלנו, כל כך רצינו אותך ילד שלנו, אל תעשה זה,
ילד שלנו, כל כך ציפינו לך אנחנו מאוד אוהבים אותך
ילד שלנו, נתת לנו הרבה אהבה ילד שלנו, ילד שלנו,
ילד שלנו, הבאת לנו אושר ושמחה אנחנו מאוד אוהבים אות
ילד שלנו, ילד שלנו, ילד בוגר, נהייתה בר מצווה
אנחנו מאוד אוהבים אותך אנו שמחים אתך עד מאוד
ילד שלנו, ילד שלנו, עם כל שחובה לעשות עליך
אנחנו מאוד אוהבים אותך התחלת פתאום לעשות גם שטויות
תינוק מתוק, כל כך חכם ילד שלנו, אל תעשה זה,
פתאום בוכה, זורק דברים אנחנו מאוד אוהבים אותך
ואנו בכלל לא מבינים ילד שלנו, אל תעשה זה,
על מה ולמה ומה רצונך אנחנו מאוד אוהבים אותך
ילד שלנו, אל תעשה זה, ילד שלנו, תפילותינו עליך
אנחנו מאוד אוהבים אותך כל כך רוצים לעזור לך
ילד שלנו, ילד שלנו, ילד שלנו, תאמין בנו
אנחנו מאוד אוהבים אותך אנחנו רוצים רק טובתך
ילד חמוד, התחלת ללמוד ילד שלנו, ילד שלנו,
אנו גאים בך עד מאוד אנחנו מאוד אוהבים אותך
אז מה בעיה? לפתע פתאום ילד שלנו, ילד שלנו,
רוצה בבקרים רק לישון ולחלום אנחנו מאוד גאים בך
©בלה יפרה
אביב
הזמן שדוהר על מרכבות הרקיע
עוקף את החורף, ממהר להגיע
סוף – סוף הוא הביא אביב לארצי
סוף – סוף הוא הביא שמחה ללבי
פריחה של אביב
תקווה של חרות
להקות ציפורים
בשמי כחול עוברות שוב
אם הייתי ציפור ויכולתי לעוף
אליך הייתי בוחרת לשוב
חרות הבחירה
לאביב של תקווה
אהובת, אוהבת, אוהבת אתך…
©בלה יפרה
אני גמורה
אני גמורה נפשית
כל כך קשה
לראות את הילדים שלך ה’
ללא יכולת לדבר ולתקשר
אני גמורה ועייפה
ניסיתי קצת לתת להם שמחה
לתת לצחוק וליהנות מהצגה
ורק הצלחתי ללטף אותם באהבה
אני בוכה ועצובה
כי ילדים עם נשמה גדולה
לא מצליחים לחיות ללא עזרה
לא מצליחים להיות ללא תמיכה
אני גאה בעם שלך ה’
שמטפלים בהם באהבה
ושנותנים להם בלי בהלה
את היכולת להתקיים בעולמך…
©בלה יפרה
אחכה לך
אחכה לך אהובתי
גם בשלג וגם בקור
אתחמם מחום שבלבי
לחיי את מביאה אור
אחיה פרחים שבידי
עם מבט מלא חיבה אליך
אדמיין אותך מגיע כבר
מאחרת שוב כבעבר…
מחכה לך אהובתי
והאושר ממלא אותי
עוד מעט תבואי יפתי
הינה את, “שלום רעיתי!”
©בלה יפרה
נשים עקרות
מתפללת חנה:
“רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע”
“והיא מרת נפש ותתפלל על ה’
ובכו תבכה”
מתחננת חנה:
“ונתת לאמתך זרע אנשים”
מתפללת חנה ומודה:
“עד עקרה ילדה שבעה”
הנשים עקרות, יהודיות טהורות
מתפללות ובוכות,
אל ה’ זועקות
לישועה מייחלות
היעוד שלהן זה תפילה
היא הכוח שמציל עולמות
כמו שרה אמינו, כמו רבקה,
כמו רחל וחנה
תפילותיהן חזקה, איתנה
מביאה ישועה, גאולה
כמו שרה אמינו, כמו רבקה,
כמו רחל וחנה
©בלה יפרה
אין לי קושי
אין לי קושי ללמוד את הטקסט של התפקיד
אני הולכת ברחוב שמלא אנשים, נגיד,
מחזיקה את הנייד שלי ביד
אוזניות באוזני, מדברת בלי פחד…
לא יחשבו עלי שאני לא בסדר
שמדברת בלי סוף עם עצמי ללא סדר
ברשמקול הקלטתי את תפקידי
שאני צריכה עוד מעט להציג
וגם אם לפתע אצחק או אצרח
כמו שצריך בתפקיד ורק כך
זה לא יפריע לאף אחד
כל אחד מחובר לנייד הפרטי
כל אחד בחייו השחקן הראשי
בלה יפרה©
מה יהיה
יש תקופות של עצב ובזמן יותר רחוק
מבינה את שגם ממר יוצא מתוק
יש פרידות: מרות דומע בך הלב
אבל תדעי: לא לתמיד הוא הכאב
ואחרי החורף הקפוא, הקשה
מגיע האביב, מגיע זמן פריחה
וציפורים ירונו מסביבך
בת מלך את, ועוד ישמח לבך
מה יהיה? לא צריך לדאוג…
מה יהיה! לא צריך לבכות…
מה יהיה? תמשיכי להעניק
ולקוות לטוב
מה יהיה? לא צריך לדאוג…
מה יהיה! לא צריך לבכות…
מה יהיה? תמשיכי להתפלל
להאמין בטוב!
בלה יפרה©
שמעת?
בראש השנה עולה מליפטא
בשביל לפני הולכת קבוצה
אמא וסבתא, תינוק ובן ארבע
חוזרים גם מהתשליך אחר התפילה
הסבתא פונה לתינוק בחיבה:
“עכשיו כבר אין חטאים לך”
אחיו מסתכל ושואל בפליאה
אחיו החכם שואל בתמיהה:
“חרי תינוקות לא יודעים מצוות
אז איך יכולים לעשות עבירות?
כך גם חילונים
אין להם חטאים
כי גם הם במצוות לא מבינים.”
ואני צועק אל ה’:
“שמעת?
בניך כולם זכאים!”
ואני צועק אל ה’:
“שמעת?
בניך כולם צדיקים!!”
©בלה יפרה
תקווה
עץ אלון עתיק עומד בדד
מול הים כחול, מעל גבעה
את שורשיו עמוק חדר
ואוחז איתם באדמה…
כמו מגורשים מקטיף גוש
שחיבקו אותה בעת גירוש
מבתיהם שנבנו באהבה
ושנהרסו ביד אויב אכזר
רק מעט פרחים שסביב אלון
נשארו, פורחים בציפייה
בתקווה לבשורות טובות
לשובינו לגינות יפות
כן! נזכה אנחנו בקרוב
לחופים של עזה חופשיה
ונחזור אנחנו לבנייה
ישובים יפים יותר לרוב
כמו חייל חטוף גלעד שליט
שבזכות תפילות
חזר להיות חופשי
©בלה יפרה
דרך לאושר
כל כך רציתי להיות אהובה
כל כך רציתי להיות לא נבגדת
כל כך רציתי להיות חלשה
כל כך רציתי להיות נתמכת
כל כך רציתי רק מאושר לבכות
כל כך רציתי בשמחה להיות
אבל החליטו בשבילי אחרת
הדרך לתשובה הייתה כואבת
בגדו בי , פגעו בי,
צחקו, לעגו לי
הייתי בוכה בכלל לא מאושר
הייתי צריכה להיות חזקה
הייתי צריכה לחפש לי תמיכה
על מי אפשר לסמוך ביושר
הדרך אל האושר הייתה כואבת
אבל גם זה היה לטובה…
אני כל כך לך מודה…
אני כל כך בך בטוחה…
כל כך רוצה להיות אהובה… ©בלה יפרה
כך אמר רבי זושה
כך אמר רבי זושה
אם ישאלו אותי בשמיים
זושה למה לא הייתה משה רבינו
תהיי לי תשובה
תהיי, תהיי, תהיי לי תשובה!
כך אמר רבי זושה
אם ישאלו אותי בשמיים
זושה למה לא הייתה רבי עקיבה
זושה למה לא הייתה הבעל שם טוב
תהיי לי תשובה
תהיי, תהיי, תהיי לי תשובה!
אבל אם ישאלו אותי בשמיים
זושה למה לא הייתה זושה
אז מה אני אגיד?
אז מה, אז מה, אז מה אני אגיד?
למה למה לא הייתי זושה?
זה אני שואל גם את עצמי…
שואל, שואל, שואל גם את עצמי
©בלה יפרה
משחקת בבובות
כשהייתי ילדה לא היו לי בובות
עשיתי לי בובות בעצמי
בקיץ מפרחים בחורף מסמרטוטים
מכל מני דברים מצחיקים
משחקת בבובות, מתלהבת מבובות
אוהבת בובות עד מאוד!
כשהייתי בחורה קניתי לי בובות
בובות גדולות וקטנות
תפרתי להן, הלבשתי אותן
וגם ישנתי איתן
משחקת בבובות, מתלהבת מבובות
אוהבת בובות עד מאוד
גם עכשיו שיש לי משפחה משלי
ממשיכה לשחק בבובות
מייצרת בובות, מציגה הצגות
עם בובות לבנים ובנות
משחקת בבובות, מתלהבת מבובות
אוהבת בובות עד מאוד!
©בלה יפרה
תמונות שמן על קנבס של בלה יפרה
Oil on canvas Bella Ifra
לחן בלה יפרה
, נגינה – חנה יעל
Bella Ifra- Music
Playing in guitar – Chana Yael
בלה יפרה: ציורים ושירים
בלה יפרה ,ברוכה הבאה ל OURBOOX עם ספר שירים וציורים יפה .
“שעון בחדר מתקתק בשקט…
האם זמני עבר ואין תקווה
האם כנפי הן עייפות, כבדות מבכי
אולי אזרוק אותן כבר מעלי
אבל לא אשליכן עדיין
חלום שלי עדיין לא נגמר
בחלומי השיר הזה הולחן – הלוואי
אעוף עוד על כנפי שירי
אעוף אל ארץ החלומות הנפלאים…”
ומה בספר הזה?
כל טוב! תקוות לעתיד, חלומות, חיוכים, עיניים של ילדה סקרנית שרוצה עוד לחוות ולטעום. אישה שעשתה כברת דרך מכובדת ועשירה במעש, ובוחרת להמשיך לחלום את העתיד ולא לבכות על מה שחלף.
“ראיתי בחלום
שדה חמניות
וציפורים קטנות יפות
מתעופפות מעל פרחים
ציירתי את הכל…”
גם הציורים של בלה יפרח יפהפים בצבעי פסטל רכים ונעימים .
וכמה נפלא לצייר את כל מה שיפה בעולמנו בצבעים ובמילים,
את כל האורות הקטנים האלה שמאירים לנו את הדרך .
שלא תמיד אנחנו שמים לב לנוכחותם בחיינו ועסוקים בריצות היומיום.
לפעמים צריך אתנחתא, כדי לראות מאלה, לשיר אותם ולצייר, או לצאת לגמלאות…
“כשהייתי ילדה מאוד קטנה
היו לי כל מיני דמיונות מוזרים
האמנתי בהם איתנה
הייתי בטוחה שאנחנו ילדים
קופצים ממרפסת עם מטריות בשמחה
מקומה רביעית הגבוהה
וכולם צחקו: “שקרנית קטנה, שקרנית קטנה ומוזרה…”
כשהייתי ילדה יותר גדולה
היו לי כל מני דמיונות נועזים…”
לבלה תואר שני במתמטיקה והיא עבדה בתכנות במשך 35 שנה.
עכשיו, עם יציאתה לגמלאות, היא אומרת, “יש לי זמן ויכולת ללמוד מה שאני אוהבת וחלמתי לעשות כל החיים. אני משחקת בהצגות, מציירת, כותבת שירים ומחזות, מלחינה את השירים שלי, מנגנת ושרה. עושה בובות שונות ומציגה איתן.”
בלה יקרה, אנחנו מאחלים לך הצלחה , הגשמה, ויצירה בארץ הדמיונות הנועזים ושתעופי בה בשמחה, הקומה הרביעית קטנה עליך…
וכמובן, אנחנו מחכים לך כאן ב OURBOOX שתעלי עוד ספרים עם שירים וציורים יפים שלך.
Published: Dec 21, 2014
Latest Revision: Dec 21, 2015
Ourboox Unique Identifier: OB-22916
Copyright © 2014
Skip to content
מקסים בלה!!!
“שעון בחדר מתקתק בשקט
האם זמני עבר ואין תקווה
האם כנפי הן עייפות, כבדות מבכי
אולי אזרוק אותן כבר מעלי
אבל לא אשליכן עדיין
חלום שלי עדיין לא נגמר
בחלומי השיר הזה הולחן – הלוואי
אעוף עוד על כנפי שירי
אעוף אל ארץ החלומות הנפלאים…”
ומה בספר הזה?
כל טוב! תקוות לעתיד, חלומות, חיוכים, עיניים של ילדה סקרנית שרוצה עוד לחוות ולטעום. אישה שעשתה כברת דרך מכובדת ועשירה במעש, ובוחרת להמשיך לחלום את העתיד ולא לבכות על מה שחלף.
“ראיתי בחלום
שדה חמניות
וציפורים קטנות יפות
מתעופפות מעל פרחים
ציירתי את הכל…”
גם הציורים של בלה יפרה יפהפיים בצבעי פסטל רכים ונעימים .
וכמה נפלא לצייר את כל מה שיפה בעולמנו בצבעים ובמילים,
את כל האורות הקטנים האלה שמאירים לנו את הדרך .
שלא תמיד אנחנו שמים לב לנוכחותם בחיינו ועסוקים בריצות היומיום.
לפעמים צריך אתנחתא, כדי לראות מאלה, לשיר אותם ולצייר, או לצאת לגמלאות…
“כשהייתי ילדה מאוד קטנה
היו לי כל מיני דמיונות מוזרים
האמנתי בהם איתנה
הייתי בטוחה שאנחנו ילדים
קופצים ממרפסת עם מטריות בשמחה
מקומה רביעית הגבוהה
וכולם צחקו: “שקרנית קטנה, שקרנית קטנה ומוזרה…”
כשהייתי ילדה יותר גדולה
היו לי כל מני דמיונות נועזים…”
לבלה תואר שני במתמטיקה והיא עבדה בתכנות במשך 35 שנה.
עכשיו, עם יציאתה לגמלאות, היא אומרת, “יש לי זמן ויכולת ללמוד מה שאני אוהבת וחלמתי לעשות כל החיים. אני משחקת בהצגות, מציירת, כותבת שירים ומחזות, מלחינה את השירים שלי, מנגנת ושרה. עושה בובות שונות ומציגה איתם.”