ידיד נפש

 ידיד נפש / ר אלעזר בן משה אזקרי

יְדִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחֲמָן                                            מְשֹׁךְ עַבְדָּךְ אֶל רְצוֹנָךְ

יָרוּץ עַבְדָּךְ כְּמוֹ אַיָּל                                               יִשְׁתַּחֲוֶה מוּל הֲדָרָךְ

כִּי יֶעֱרַב לוֹ יְדִידוּתָךְ                                              מִנֹּפֶת צוּף וְכָל טַעַם

הָדוּר נָאֶה זִיו הָעוֹלָם                                            נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתָךְ

אָנָּא אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ                                          בְּהַרְאוֹת לָהּ נֹעַם זִיוָךְ

אָז תִּתְחַזֵּק וְתִתְרַפֵּא                                            וְהָיְתָה לָךְ שִׁפְחַת עוֹלָם

וָתִיק יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ                                                  וְחוּסָה נָא עַל בֶּן אוֹהֲבָךְ

כִּי זֶה כַמֶּה נִכְסֹף נִכְסַף                                          לִרְאוֹת בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ

אָנָּא אֵלִי מַחְמַד לִבִּי                                                חוּשָׁה נָּא וְאַל תִּתְעַלָּם

הִגָּלֶה נָא וּפְרֹשׂ חָבִיב                                             עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמָךְ

תָּאִיר אֶרֶץ מִכְּבוֹדָךְ                                                 נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְ

מַהֵר אָהוּב כִּי בָא מוֹעֵד                                           וְחָנֵּנִי כִּימֵי עוֹלָם

נושא הפיוט

שיר אהבה לה’ המבטא השתוקקות, כיסופים וגעגועים עזים לקרבת ה’.  המחבר הגדיר את השיר כך: ‘בקשה על הייחוד וחשק האהבה’. הביטוי הצורני לרצון העז של קרבת ה’ בחיי הדובר מובא בראש הטורים באמצעות האקרוסטיכון. המחבר בחר לצרף את אותיות שמו של ה’, אותיות הויה בראש כל טור, כדי להדגיש את מציאות ה’ בחייו. מתוך כיסופיו העזים מבקש המשורר “משך עבדך אל רצונך”. הוא מדבר על עצמו בגוף שלישי ומשעבד עצמו לה’ והוא חוזר על לשון עבד – “ירוץ עבדך”.

הנפש של הפייטן המכונה עבד, מתוארת כ”חולת אהבה” ברצונה להגיע להכרתו ולראיית נועם זיוו, והיא תהיה “שפחת עולם. הרצון הוא להיות כל כולו ברשות הקב”ה. להיות קניינו ושייך לו. הגעגועים והכיסופים מביאים את המשורר לציין רצונו להגיע לקרבת ה’. הפועל “ירוץ” (“ירוץ עבדך”) מבטא את הרצון העז.

האהבה לה’ עזה וחזקה, וכדי לתארה, הוא משתמש בביטויים השייכים לחוש הטעם: “יערב לו”, “מנופת צוף וכל טעם”, ובעיקר חשובה כאן ההכללה “וכל טעם” המבליטה את עוצמת האהבה.

מבנה הפיוט

מבנה הפיוט ומשקלו: ארבע מחרוזות (=בתים), בכל אחת שלושה טורים (= שורות) של שתי צלעיות. החרוז של שני הטורים הראשונים בכל בית הוא “-ָךְ“, אשר מטביע את רושם ההשתייכות לה’. נושא הפיוט הוא אהבת ה’ והתשוקה להתחבר אליו (“מְשׁוֹךְ עַבְדָּךְ אֶל רְצוֹנָךְ“), ולכן האקרוסטיקון של ארבעת הבתים הוא לא שמו של המחבר, אלא שמו של הקב”ה. המחבר בחר דווקא בשם הוי”ה (מידת הרחמים), כי הוא פונה אל רחמי ה’ (“אָב הָרַחְמָן“; ” יֶהְמוּ נָא רַחֲמֶיךָ” )

הקשיבו לשני הלחנים לפיוט ידיד נפש- חישבו- איזה לחן יותר מתאים לדעתכם לפיוט? מה נעם לכם יותר? הסבירו.

רגע לפני סיום- כמה מילים על מחבר הפיוט-

רבי אלעזר חי בצפת במאה הט”ז לספה”נ.  היה תלמיד-חכם מובהק, איש קבלה וחכמת הנסתר. הוא  היה מצאצאיהם של מגורשי ספרד, וחי כל חייו בצפת, ובסביבה של גדולי רבנים: רבו היה המקובל רבי יוסף סאגיס שהיה מתלמידי רבי יוסף קארו, רבי שלמה אלקבץ, רבי משה קורדובירו, רבי חיים ויטל, רבי משה אלשיך ורבי ישראל נג’ארה. הוא הקים סביבו חבורת מקובלים “חברה קדושה” שתכליתה להביא את עם ישראל לידי חזרה בתשובה. חבורה זו נקראה “סוכת שלום” (ביטוי המופיע בפיוט). לצורכי בני החבורה ולמענם כתב רבי אלעזר את ספרו המעניין “ספר חרדים” (נתחבר בשנת שמ”ח, נדפס בויניציאה בשנת שנ”א). בספרו ערך רשימה של המצוות על-פי האיברים החייבים בהן, כגון מצוות שהעיניים חייבות בהן, חובות הלב, הידיים. מתוך ספרו ניכרת אהבתו העזה לארץ-ישראל, וכך הוא אומר בספרו (פרק ע”ח) בעניין המצוות התלויות בארץ: “צריך כל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל ולבוא אליה מאפסי ארץ בתשוקה גדולה כבן השב אל חיק אמו”.

אחד מיסודי רעיונותיו אומר: כי מלבד קיום כל מצוות התורה, על כל אדם מישראל לבחור מצוה אחת שאותה יקיים בכל כוחו ובהתמדה רבה כל ימי חייו, והמשיל לזה משל לאדם הנאחז באילן, אוחז בענף אחד היטב, אבל הוא מנסה לאחוז בכל הענפים, לא יצליח.

כמו כן, בחיבוריו הוא מתייחס רבות לנושא הגלות והגאולה, ובהם הוא מבטא את אהבתו העזה לארץ ישראל:  “צריך כל ישראל לחבב את ארץ ישראל ולבוא אליה מאפסי ארץ בתשוקה גדולה כבן השב אל חיק אמו ומוטב ללון במדבריות של ארץ ישראל ולא ללון בפלטריות של חוץ לארץ…”.

המחבר חיבב את פייטני ספרד (ריה”ל, ראב”ע), והפיוט ‘ידיד נפש’ כתוב במשקל ספרדי.

מצאו קשרים בין הדברים שקראתם על הפייטן לבין הפיוט….

בהנאה ובהצלחה.