רקע

הצהרת בלפור וכיבוש ארץ ישראל על ידי הבריטים העמידו בפני העם היהודי את אחד האתגרים הגדולים ביותר שידע. באותה תקופה – סוף מלחמת העולם הראשונה – מתחוללות באירופה תמורות ומהפכות. משטרים מתמוטטים, עמים מדוכאים דורשים עצמאות וברוסיה הצארית מתחוללת המהפכה הבולשביקית. המהפכה הראשונה, שבה נפל שלטון הצארים, ארעה במרס 1917. החודשים שבין מהפכת מרס והמהפכה הבולשביקית היו חודשי “אביב” קצר ליהודי רוסיה. הממשלה הזמנית ביטלה את כל ההגבלות על היהודים. ברוסיה פרחו התרבות והיצירה היהודים. במיוחד בלטה פעילותה של התנועה הציונית בעקבות “הצהרת בלפור”, שעוררה התלהבות עצומה ברוסיה. מלחמת האזרחים, שפרצה לאחר מהפכת נובמבר 1917, הייתה הרת אסון ליהודי רוסיה ובמיוחד ליהודי אוקראינה, וולין ופודוליה. בתקופה זו נפגעו למעלה מ- 500 קהילות ולמעלה מ- 75 אלף יהודים נרצחו. שוב ניצבו יהודי רוסי בפני “פרשת דרכים”. מה יעשו? היו רבים שהאמינו כי המהפכה הקומוניסטית תביא בסופו של דבר פתרון ומזור לתחלואי החברה (ואכן יהודים רבים נטלו חלק במהפכה), היו רבים אחרים שהצטרפו אל המוני היהודים שהיגרו לארצות הברית. אך היו גם צעירים שחשבו והרגישו אחרת. ב- 1919 הגיעה לארץ האניה הראשונה לאחר המלחמה – “יארוסלאן”, כשעל סיפונה קבוצת חלוצים צעירים שבישרו את תחילתה של העלייה השלישית.

כדי להבין את ‘רוח’ העליה נשמע את שיר העמק ונחשוב- מה מאפיין את העליה הזו?…

מילים: נתן אלתרמן
לחן: דניאל סמבורסקי
כתיבה: 1934

חלק גדול בהנעת העלייה היה כוחו של ‘החלוץ’:

במהלך העלייה השלישית עלו למעלה מ – 6000 צעירים במסגרת תנועת “החלוץ”. קבוצות “החלוץ” היו קיימות עוד בתקופה העלייה השניה, אך במהלך מלחמת העולם הראשונה הפך “החלוץ” לתנועה המונית. קבוצות “החלוץ” קמו בעשרות ערים ועיירות ברחבי רוסיה ומזרח אירופה. רבים מאנשי “החלוץ” עברו הכשרה חקלאית ברוסיה טרם הגיעם ארצה. ערכי “החלוץ” היו: עבודת הכפיים ההגשמה האישית הלשון והתרבות העברית, השמירה וההגנה על הישובים בארץ. “החלוץ” ראה את ייעודו לא רק בעבודת אדמה, אלא גם בעיסוק בכל סוגי העבודה, כולל בשירותים השונים.

הרוח החיה ב”חלוץ” היה יוסף טרומפלדור. אביו של טרומפלדור היה מ”החטופים” (הקנטוניסטים) לצבא הצאר ניקולאי ה- 1 ולאחר שהשתחרר התיישב בצפון הקווקז. ב- 1902 התגייס טרומפלדור לצבא הרוסי. במלחמת רוסיה-יפן (1904) הצטיין בקרב פורט-ארתור, נפצע קשה וידו נקטעה. לאחר שהחלים, שב לחזית ונשבה בידי היפנים. לאחר המלחמה הוענקו לו דרגת קצין ואותות הצטיינות. בשנת 1912 עלה עם מספר חברים צעירים. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, גורש טרומפלדור, שהיה נתין רוסי, לאלכסנדריה שבמצרים, והחל לפעול להקמת גדוד יהודי במסגרת הצבא הבריטי.

בשנת 1917 טרומפלדור שב לרוסיה ונמנה עם מקימי תנועת “החלוץ” – ארגון הגג של כל אותן תנועות נוער ציוניות שצצו באופן ספונטני. בועידה הראשונה של “החלוץ”, נבחר ליושב ראש התנועה ואח”כ הקים בדרום רוסיה מרכזי הכשרה חקלאית, שבהם היקנו למי שהתעתדו לעלות לארץ ישראל ידע בחקלאות וניסיון בחיי שיתוף. בסתיו 1919 שב לארץ ישראל עם חלוצי העלייה השלישית על סיפונה של האניה “יארוסלאן

חייהם של אנשי העליה השלישית הין קשים ומתאתגרים

על כך מספרת גולדה מאיר, שעלתה בעליה השניה, אך מתארת את פועלם והתיישבותם של אנשי העלייה השלישית בעמק יזרעאל, במרחביה.

צפו בתיאורה של גולדה מאיר, ובתיאור חיי העמל בקיבוץ.

(אפשר לצפות מדקה 12..)

   על אופייה האידיאולוגי של עלה זו ניתן ללמוד מהדברים המפורסמים הבאים של ז’בוטינסקי:

ולסיום… צפו בסרטון הזה וחשבו לקראת השיעור הבא-

אם היה באפשרותכן לבחור- מתי הייתן רוצות לחיות… בעידן של היום או בתקופת החלוצים…?