האלה מהמיתולוגיה יוונית

 השם של האלה שלי היא לוסי.

תפקידה הוא פריחת עץ הדובדבן (סקורה) שנתן לה גם את היכולת לשלוט בזמן.

פריחת העץ מזכיר שלום ויופי אבל גם צער, אכזבה וכאב.

כשה רואים את הפריחת העץ, היא מזכירה את העבר, ההווה ומאפשרת לראות את העתיד.

היא מזכירה את האהבות הנכזבות ומוצלחות… זה היופי האמיתי של פריחת העץ…

לוסי לא הכירה את אימא שלה.

היא מתה כשה לוסי הייתה רק בת יומיים.

כשה לוסי גדלה והתמלאו לה 4 היא ראתה את אביה עצוב מאוד בגלל אימא.

כשה שאלה אותו למה הוא עצוב? הוא התחיל לכעוס אליה ולהתעלם מימנה.

אביה היה טיטאן ששלט בצומח.

כלי הנשק שלה היה שוט.

שוט בצורת נחש שהיה על היד כמו צמיד אבל כשה צריך הוא הפך לשוט אבל היו לא גם קוצים שיתקפלו

כשה היו על היד שלה אבל כשה היא רצתה להכאיב למישהו הם יצאו וזה היה כואב לאותו אל/חיה/טיטאן שהיא רצתה להכאיב לו.

לוסי הייתה האלה של פריחת עץ הדובדבן.

הפריחה של העץ הדובדבן מזכירה שלום, מלחמה.

השליטה בפריחת הדובדבן נתן לה אפשרות לשלוט גם בשלום, מלחמה וזמן.

אבל היא לא תמיד מצליחה לשלוט בזה.

היא גם יכלה להילחם אם כלי נשק אחרים שקיבלה מהחייה שלה שהיא נתנה לו את הכח הזה.

הצבע של לוסי היה צבע ורוד

כי הצבע זה הוא צבע של העץ.

העץ תמיד פורח בצבע זה וכשה רואים אותו נזכרים בימים הטובים כשה לא היו מלחמות.

 יום אחד כשה לוסי הייתה בת 12 היא מצאה זאב פצוע ומיילל מכאב.

היא לקחה אותו הביתה וטיפלה בוא, והוא לאות תודה, ליווה

אותה כל המשך חייה והיא נתנה כוחות שכשה הם ביחד הכוחות שלהם הופכים

ליותר חזקים והיה אפשר להילחם ולנצח.

היא גם נתנה לו את הכל להביא לה נשקים מכדור הארץ או ממימד אחר שיכלו להרוג אלים וטיטאנים.

האלה שלי נולדה וחיה במשפחה עשירה בין האלים, היא חיה בארמון מפואר והיא מאוד אהבה לחיות שם עד שיום אחד כשה היא הייתה רק בת 15, פרצה מלחמה בין האלים שהרגה את אביה. היא נשארה בלי הורים. המלחמה גרמה גם לכך שכדור הארץ התחיל להתפורר. המלחמה נמשכה כמעת 500 שנה ומכדור הארץ לא נישאר כמעת כלום. היא והזאב שלה נלחמו גם והיא כשה ראתה את המצב של כדור הארץ אז היא ניסתה לגמור אותה אבל לא הצליחה. האלים המשיכו לנסות להרוג אחד את השני אבל בגלל שהכח שלהם שווה בעוצמה המלחמה הזאת תימשך נצח. באיזה שהו שלב היא לא הצליחה לסבול את זה יותר והיא רצתה להשתמש בכח הכי חזק שיש לה והוא לעביר את הזמן אחורה או קדימה אבל בתמורה לחייה (כל דקה שהיא מעבירה לאחור זה דקה מחייה). היא נפלה על הברכיים ומסביבה הופיעה עיגול כחול עם סמלים. פתאום כל חייה עברו לה מול העניים והדבר האחרון שהיא ראתה זה היה שהיא ליד הנהר שהיא נהגה לשחק שם כשה הייתה קטנה וענייה נעצמו. כעבור יומיים היא שוב היתאוררה בחדר קטן על מיטה ולידה היה הזאב שלה. משהו הלך לא בסדר היא נשארה בחיים ואחרי המלחמה. החברים של הוריה סיפרו לה שכשה הוריה מתו הם הבינו שמה שהם היו רוצים זה לשמור על לוסי וכשה הם ראו מה שהיא עשתה עם הזמן הם לא יכלו לאבד אותה. הם מצאו אותה מתה ליד הנהר ביער אבל בזכות כישוף אפל הם הצליחו לאחיות אותה אבל במחיר כבד. חייה חזרו להיות כפי שהיו חוץ מזה שהיא לא ראתה את הוריה שוב…