זכויות טבעית

הזכויות הטבעיות הן הזכויות העוסקות בחירותו הפרטית של כל אדם, ובהגנתו מעריצות השלטון. ההגות , בעקבות הפילוסוף ג’ון לוק, רואה בזכויות הטבעיות זכויות יסוד. זכויות אלה קיימות לאדם מעצם היותו אינדיבידואל, בעל תבונה ויכולת לנהל את חייו ולקחת אחריות על מעשיו. לכן, לפי גישה זו, זכויות אלה אינן תלויות בשלטון – אין הוא מעניק אותן ואין לו את הסמכות לשלול אותן. הזכויות הן:

הזכות לחיים ולביטחון (שלמות הגוף)
הזכות לחירות, שממנה נגזרים:
חופש המחשבה והדעה שמשמעותה חירותו של אדם לגבש את דעתו בחופשיות, בכל נושא. אסור למנוע את זכות זאת, גם אם דעתו נחשבת למסוכנת ומזיקה, כל עוד היא לא באה לידי ביטוי חיצוני.
חופש המצפון שמשמעותה חירותו של האדם להחזיק בדעותיו בתחום המוסר והערכים, ולפעול או לסרב לפעול, על פיהם. הזכות לפעול או לסרב לפעול, על פיהם, מוגבלת לעתים.
חופש הדת וחופש מדת
חופש התנועה
חופש העיסוק
חופש הביטוי הכולל את:
חופש העיתונות
זכות ההפגנה והמחאה
חופש הדיבור
זכות הקניין הכוללת קניין חומרי וקניין רוחני
הזכות להליך הוגן
הזכות לכבוד, שממנה נגזרות:
הזכות לשוויון בפני החוק
הזכות להגנה מלשון הרע (הזכות לשם טוב)
הזכות לפרטיות

הזכות לחיים ובטחון

הזכות לחיים ולביטחון שנהגתה על ידי ג’ון לוק. קובעת כי לכל אדם יש זכות להגנה מפני פגיעה גופנית או התעללות נפשית, זאת היא זכות בסיסית וראשונית של האדם המאפשרת לו לחיות את חייו בכבוד ואי השפלה, ואת מימוש כל שאר זכויותיו וחירויותיו הנובעות מעצם היותו אדם. “לכל אדם יש את הזכות לחיים, לחירות ולביטחון אישי”

זכות לחירות

חירות האדם היא עקרון יסוד בחשיבה המדינית והפוליטית, המכתיבה כי אין לראות אדם כאמצעי, עליו אדם אחר רשאי לכפות את מטרותיו, אלא כי כל אדם מהווה “מטרה” בפני עצמו.

ממנה נגזרים:

חופש המחשבה והדעה -שמשמעותה חירותו של אדם לגבש את דעתו בחופשיות, בכל נושא. אסור למנוע את זכות זאת, גם אם דעתו נחשבת למסוכנת ומזיקה, כל עוד היא לא באה לידי ביטוי חיצוני.

חופש המצפון -שמשמעותה חירותו של האדם להחזיק בדעותיו בתחום המוסר והערכים, ולפעול או לסרב לפעול, על פיהם. הזכות לפעול או לסרב לפעול, על פיהם, מוגבלת לעתים

חופש הדת וחופש מדת-חופש הדת הוא החופש של כל אדם להאמין באל ולנקוט את כל הפעולות שאמונתו מחייבת, להימנע מכל הפעולות שאמונתו אוסרת, והכול כדי להגשים הלכה למעשה את אמונתו. חופש הדת כולל את חופש הפולחן הדתי, את החופש להתפלל על פי מצוות הדת, את הזכות להמיר את הדת, את הזכות להטיף לדת ולהפיצה ברבים, ואת החופש מדת.

חופש התנועה-נובע מהזכות לחירות, וקובע שזכותו של כל אדם לנוע ממקום למקום באופן חופשי, מבלי לחשוש שיבולע לו או יאונה לו כל רע, או שמישהו ינסה לעצור בעדו או לגבות ממנו תשלום על עצם תנועתו, וזאת הן בתחום מדינתו, והן בתחומן של מדינות אחרות

חופש העיסוק-חופש העיסוק הוא הזכות הטבעית של כל אדם לעסוק בכל עיסוק או מקצוע שיחפוץ בו. חשיבות זכות זו נובעת מההשלכה על רוב תחומי החיים, החל מקיום פיסי בסיסי, דרך מעמד בחברה וכלה באפשרות הפנאי להגשמת שאיפות

חופש הביטוי-חופש הביטוי וההבעה הוא זכותו של כל אדם להביע את דעתו ולומר את שברצונו לומר, מבלי שיוטלו הגבלות שרירותיות על כך, בכל הדרכים המשמשות לכך: דיבור, כתיבה, צילום , הסרטה, וכל דרך תקשורת אחרת

זכות הקניין

זכות הקניין (זכויות הקניין) היא זכותו של אדם להשתמש בנכס או למנוע מאנשים אחרים לעשות שימוש בנכס פיזי, רוחני (קניין רוחני) או לפגוע בו. הזכות, בהגדרה כלכלית, היא זו שהמחזיק בה יכול ליישם על השימושים המקובלים בחברה במקורות הנמצאים במחסור.בכלכלה מוסדית, הזכויות מוגדרות כמוסדות (“כללי המשחק”) המסדירים את מערכת היחסים בחברה במה שנוגע לשימוש בנכסים וזכויות אחרות והבעלות עליהם. התאוריה של זכויות הקניין מתארת את התמריצים של הפרטים ושל החברה במערכת הכלכלה המוסדית וכלכלת השוק. קיום זכויות קניין מוגדרות היטב ומערכת לאכיפתן הם תנאי חיוני לקיום שווקים לגורמי ייצור, נכסים, מוצרים ושירותים.

הזכות לכבוד

משמעות הזכות לכבוד היא שלכל אדם יש רצונות ומחשבות ואנו אמורים לכבד אותן ולתת לו לפתוח את אישיותו.

מזכות זו נגזרו עוד כמה זכויות:

זכות לשוויון- הזכות לשוויון במדינות הדמוקרטיות משמעה שוויוניות החוק ושוויון באכיפתו, ללא הבדל: גזע, מין, שפה, לאום, דת, השקפה פוליטית ואידאולוגיה.

זכות לשם טוב-לכל אדם הזכות שלא תפגע ההערכה החברתית שהוא ראוי לה. שלא יפרסמו אודותיו, אורחותיו, דעותיו מידע שיקרי ופוגע.

זכות לפרטיות-הזכות לפרטיות היא זכותו של אדם למרחב פרטי פיזי או וירטואלי הנתון לשליטתו, מתוך ההכרה כי ישנם תחומים בחיי אדם שאינם אמורים להיות ברשות הרבים ללא הסכמתו המפורשת. הזכות לפרטיות היא חלק מזכויות האדם הטבעיות, להן זכאי כל אדם באשר הוא