שירי אהוד מנור

ברוש

ואני ראיתי ברוש

שניצב בתוך שדה מול פני השמש

בחמסין, בקרה

אל מול פני הסערה.

על צידו נטה הברוש

לא נשבר את צמרתו הרכין עד עשב.

והנה, מול הים

קם הברוש ירוק ורם.

הנה ברוש, לבדו

מול אש ומים.

הנה ברוש, לבדו

עד השמיים.

ברוש, לבדו איתן.

לו רק ניתן ואלמד

את דרכו של עץ אחד.

ואני כמו תינוק

שנשבר ולא יכול מול פני השמש.

בחמסין, בקרה

אל מול פני הסערה.

הנה ברוש, לבדו

מול אש ומים.

הנה ברוש, לבדו

עד השמיים.

ברוש, לבדו איתן.

לו רק ניתן ואלמד

את דרכו של עץ אחד.

גלי

גלי, גלי מדוע צחקת
כשלקחת את הדובון
והשכבת אותו לישון?
מדוע צחקת?
האם הוא סיפר לך סיפור מצחיק
על שעון שתקתק
ותקתק ותקתק
ותיק תיק?

בואי גלי,
בואי גלי לי,
מאין הצחוק המתוק?
בואי גלי,
בואי גלי לי,
גם אני עוד רוצה לצחוק.

גלי, גלי
מדוע שאלת מה קרה ומה פתאום
שכבר לילה ולא יום?
מדוע שאלת?
האם את נזכרת איך הוילון
עם השמש רקד כל היום, כל היום בחלון

בואי גלי,
בואי גלי לי,
מאין זכרת את האור?
בואי גלי,
בואי גלי לי,
גם אני עוד רוצה לזכור.

גלי, גלי
מדוע בכית כשהגשם הראשון
התדפק על החלון?
מדוע בכית?
האם הוא סיפר לך דבר איום
על חתול שנרטב
שנרטב ועלה לו
החום?

בואי גלי,
בואי גלי לי,
מאין באות הדמעות?
בואי גלי
בואי גלי לי
גם אני עוד רוצה לבכות.

לעולם בעקבות השמש

יום חמים
יום קסמים
יום תמים
הלכנו עם השמש
בערוב, יום זהוב,
לילה טוב היה לנו ליל אמש

בוקר קם
מול הים
אי משם
נכנס היום בשער
בחלון עץ אלון
ווילון ניצתו באור השחר

כן, כן, כן, כן
לעולם בעקבות השמש
לעולם בעקבות האור
השמש את יומי רושמת
וליבי ציפור

בן אדם,
קום נרדם
לא נדם
הרוח שבתכלת
ראש הרם אור קרב
אור זורם ישר אל סף הדלת

כן, כן, כן, כן…