איגרת

אגרת

“איגרת” היא מילה עתיקה, הקיימת גם בארמית הקדומה.

איגרת היא מכתב.

ובכל זאת, איגרת ומכתב אינן בדיוק אותו הדבר.

שהרי בדרך כלל, אנחנו לא נקרא לסתם מכתב “איגרת”.

דוגמאות לכך ישנן מתקופת התנ”ך. בתנ”ך מסופר  שכאשר רצו להודיע דבר מה חשוב שלחו איגרות.

      דוגמא 1- במגילת אסתר מסופר על איגרת הפורים, שבה סיפרו לעם את סיפור נס המגילה.

      דוגמא 2- בספר נחמיה מסופר על איגרות המלך.

גם בתקופת התלמוד נהוג היה לשלוח איגרות של בית הדין.

הדיינים היו מחליטים החלטות ושולחים איגרות לכל מי שהיה צריך לבצע את ההחלטות.

גם בדורנו משתמשים במילה איגרת למכתבים מיוחדים.

למשל כאשר שולחים ברכה ליולדת , שולחים לה איגרת ברכה.

גם בתחום הכלכלה משתמשים במילה זו.

איגרת חוב* היא תעודה רשמית המעידה על כך שארגון או מוסד כספי חייב כסף לאדם או למוסד אחר.

בנוסף ישנו שימוש נוסף למילה בביטוי איגרת מידע.

איגרת מידע היא מכתב שנשלח על ידי ארגון כלשהו על מנת לספר לאנשיו מידע עליו.

*אגרת חוב’ מאתר ויקיפדיה’

במילה איגרת ניתן למצוא את השורש א.ג.ר .

שורש זה משמש במשמעות לאסוף, לאגור.

במשמעות זו השתמש רבי סעדיה גאון*.

הוא כתב את המילון** הראשון בעברית לפני כ-1100 שנה, וקרא לו אגרון.

הסיבה לכך היא מפני שבספר זה אגר מילים בעברית.

*על רבי סעדיה גאון מאתר חב”ד

** על המילון