השנה הראשונה והאחרונה שלי בבית ספר “רמת החייל”

היום הראשון שלי בכיתה א’ / ו’

ליאת: בלילה שלפני היום הראשון לשנת הלימודים התקשתי להרדם, התרגשתי מאוד לקראת השנה החדשה והתלמידים המתוקים שאפגוש ביום למחרת. הגעתי לבית הספר מוקדם ומיד יצאתי להצטלם יחד עם שיראל ויפעת בשער הבלונים שהוצב ליד ישראל השומר. לאט לאט התחלתם להגיע – ילדים והורים, לבושים בחולצות “שלום כיתה א'” מלאי התרגשות ושמחה לקראת היום הראשון ללימודים. את היום הראשון פתחנו במפגש בוקר בו הזכרנו מה הדבר הכי חשוב בכיתה א’, יצאתם להפסקה עם החונכים וציירתם את המשימה הראשונה בחוברת “השבוע הראשון שלי בכיתה א'”.
היה לי יום נעים ומשמח וחיכיתי ליום המחרת.

יעל: השנה פחות התרגשתי מהשנה הקודמת משום שהמשכתי לחנך את אותה הכיתה. מצד שני התרגשתי כיוון שזאת השנה האחרונה שלכם ושלי יחד. אני לא זוכרת מה לבשתי אבל אני זוכרת שהכנתי פעילות סביב השיר “מתנות קטנות” וכל ילד הכניס לעצמו פתק למעטפה ואת המעטפות האלה אתם תקבלו בסוף השנה. במהלך החופש הגדול עסקתי רבות בשאלה “מהי הדרך הנכונה להכין את התלמידים למעבר לחטיבה?” מבחינה חברתית, לימודית, אישית. כדי לחבר שוב ביני לבין הילדים הכנתי את פעילות ה”סלפי” שסייעה לי אחר כך במהלך המפגשים בשיחות האישיות עם הילדים.

התחפושת הראשונה שלי בבית ספר רמת החייל

ליאת: אחת האהבות הגדולות שלי היא ספרי ילדים. לכן, החלטתי שכמורה, אני אתחפש כל שנה לדמות מספר ילדים אחר. בשנה הראשונה שלי מחנכת, החלטתי להתחפש יחד עם הצוות שלי לזהבה ושלושת הדובים. תפרתי את התחפושות לשיראל, יפעת ודיאנה כאשר אני הייתי אבא דוב, יפעת הייתה אמא דובה, דיאנה הייתה תינוק דב ושיראל הייתה זהבה.

הלכתי לשוק הפשפשים ולנחלת בנימין. קניתי בדים, אוזניים ופריטים שונים והכנתי לכל אחת את התחפושת שלה. על מנת שיהילדים ידעו למה התחפשנו, כל אחד מאיתנו הסתובבה עם הספר יחד עם התחפושת. התחפושת שלנו הייתה להיט!

יעל: אחד הדברים ששמעתי הכי הרבה בהמהלך השנה הראשונה שלי בבית הספר כמחנכת כיתה היה תירוצים: “שכחתי את החוברת בלוקר”, “נאבדה לי המחברת”, “נשפך לי מים על הספר”, “מה היה שיעורים? לא ידעתי שצריך לעשות את זה” ועוד ועוד ועוד. ולכן, בפורים החלטתי להתחפש למלכת התירוצים. הכנתי לעצמי גלימה, כתר ושרביט. ועל הגלימה הדבקתי שלל תירוצים שאספתי במהלך השנה מאמירות של תלמידים. במהלך היום הילדים היו כל כך נלהבים לראות את התירוצים שלהם על גבי הגלימה, שהם התחילו להמציא בעצמם תירוצים יצירתיים נוספים.