כדורסל

לברון ג’יימס נולד ב-30 בדצמבר 1984 באקרון שבאוהיו, לגלוריה ג’יימס בת ה-16. אביו הביולוגי, אנתוני מקללנד, הוא אסיר לשעבר שעזב את גלוריה לגדל את לברון לבדה^[4]. בצעירותו סבלה גלוריה מבעיות כלכליות חמורות, ולברון נהג לפרוק את רגשותיו בספורט, כאשר המקצועות האהובים עליו היו כדורסל ופוטבול. כשהיה בכיתה ד’, נאלצה אימו להסכים להעבירו לפרנקי ווקר, מאמנו של לברון בקבוצת הפוטבול של בית ספרו, אשר גילה על המצב הקשה בביתו והחליט לאמצו^[4]. במהלך שהותו אצל משפחת ווקר, התיידד לברון עם פרנקי ג’וניור, סיאן קוטון, דרו ג’ויס, וילי מגי ורומיאו טרוויס והשישה החלו להתאמן יחדיו אצל מאמן קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת מישיגן סנטרל בעבר, קית’ דמברות’^[4]. תוך זמן קצר, הקימו החברים את קבוצת הכוכבים הנופלים של צפון אוהיו, אותה אימן אביו של ג’ויס. בשנת 1997 העפילה הקבוצה לטורניר הארצי של ה-AAU לקבוצות עד גיל 16 ושנתיים לאחר מכן העפילה עד לגמר הטורניר עד גיל 188. לאחר שניצחו את כל חמשת משחקיהם הראשונים זומנו “הכוכבים הנופלים” למשחק מיוחד נגד כוכבי דרום קליפורניה ואף על פי שהפסידו במשחק, לברון זוהה מיד כאחד הפוטנציאלים הגדולים של הכדורסל האמריקאי^[4].

בשנת 1999 החל ג’יימס לשחק בנבחרת בית הספר סנט וינסנט-סנט מארי שבאקרון. הוא שיחק עם המספר 23 על חולצתו, אותו המספר עמו שיחק מייקל ג’ורדן, אשר נחשב לגדול הכדורסלנים בכל הזמנים ובו ראה ג’יימס מודל לחיקוי והערצה^[4]. כבר בעונת הפרשמן שלו קבע ממוצעים מצוינים של 18 נקודות ו-6.2 ריבאונדים והוביל את קבוצתו למאזן 0–27 ולאליפות מחוזית ראשונה מאז 1984^[5][4]. לברון הרשים במשחקו פרשני כדורסל רבים שניבאו לו עתיד מוצלח במיוחד ב-NBA. בעונתו השנייה בסנט וינסנט, העלה את ממוצעיו ל-25.5 נקודות, 7.2 ריבאונדים, 5.8 אסיסטים ו-3.8 חטיפות למשחק והוביל את בית ספרו לאליפות מחוזית שנייה ברציפות. כמו כן, נבחר למר הכדורסל של אוהיו ולחמישיית המצטיינים הארצית של העיתון USA Today. בכך הפך לשחקן השנה השנייה הראשון בכל הזמנים שנבחר לנבחרת העונה של USA Today^[6].

בעונת 2001/2002 המשיך לברון להשתפר וממוצעיו המשיכו לעלות ל-29 נקודות, 8.3 ריבאונדים, 5.7 אסיסטים ו-3.3 חטיפות למשחק, אולם סנט וינסנט סיימה רק במקום השני באליפות המחוזית, לאחר שהפסידה 63–71 בגמר הטורניר לבית הספר על שם רוג’ר באקון מסינסינטי^[6]. אף על פי כן, לברון נבחר שוב למר הכדורסל של אוהיו ואף זכה בתוארי שחקן העונה של USA Totay וכדורסלן השנה בליגת התיכונים. במהלך עונה זו, הופיע ג’יימס על שערי המגזינים “סלאם“, ספורטס אילוסטרייטד וה-ESPN ונחשב לאחד השחקנים המבטיחים בספורט האמריקאי. בעונתו הרביעית והאחרונה בסנט וינסנט, 2002/2003, הגביה ג’יימס לשיאו ועם ממוצעים של 31.6 נקודות, 9.6 ריבאונדים, 4.6 אסיסטים ו-3.4 חטיפות הוביל את קבוצתו לאליפות שלישית בארבע עונות. כמו כן, זכה כמעט בכל התארים והפרסים האפשריים לשחקן תיכונים, כולל פרס ספורטאי השנה בתיכונים ופרס ה-MVP של משחק האול-אמריקן, בו הוביל את נבחרת המחוז המזרחי לניצחון 107–122, עם 27 נקודות, 7 ריבאונדים ו-7 אסיסטים^[6]. לאחר עונה זו עזב ג’יימס את סנט וינסנט אחרי ארבע עונות, בהן קלע 2,657 נקודות, הוריד 892 ריבאונדים ומסר 523 אסיסטים^[6].

כבר בקיץ 2009]], החלו מספר קבוצות NBA לפנות מקום תחת תקרת השכר על מנת שיוכלו להציע לג’יימס חוזה מקסימום עם סיום חוזהו בקליבלנד. בסיום עונת 2009/2010 קיבל ג’יימס הצעות מלוס אנג’לס קליפרס, שיקגו בולס, ניו ג’רזי נטס, ניו יורק ניקס ומיאמי היט^[18]. כמו כן, קיבל הצעה להישאר בקליבלנד שאף שיחררה את מייק בראון, מאמן הקבוצה בחמש השנים האחרונות, במטרה לגרום לג’יימס לחתום על חוזה חדש. עם סיום חוזהו ב-1 ביולי 2010, הודיע ג’יימס, אשר במהלך עונת 2009/2010 הכריז כי ישמח לשחק בניו יורק, כי ברצונו לחתום בקבוצה בה ישתף פעולה יחד עם חבריו, דוויין וייד וכריס בוש, אשר גם הם סיימו את חוזיהם במיאמי היט וטורונטו ראפטורס בהתאמה והפכו לשחקנים חופשיים. בהמשך הצטמצמו אופציות החתימה של ג’יימס לשיקגו, קליבלנד, מיאמי וניו יורק, כאשר שתי האחרונות החתימו את בוש ווייד ואת אמארה סטודמאייר בהתאמה, זאת במטרה לשכנע את ג’יימס כי בהן יהיו סיכוייו לזכות באליפות הגבוהים ביותר.

לבסוף הודיע ג’יימס כי ב-8 ביולי יכריז באיזו קבוצה החליט לחתום, בתוכנית מיוחדת שתועבר בשידור ישיר בערוץ ה-ESPN. בתוכנית שקיבלה את השם “ההחלטה”^[19], הכריז כי יחתום במיאמי ובכך ישלים את שלישיית הכוכבים של הקבוצה שמיד הפכה לאחת המועמדת העיקריות לזכייה באליפות. מעברו של ג’יימס למיאמי עורר סערה ציבורית רבה בקליבלנד, כאשר בעלי הקאבלירס דן גילברט אף כינה אותו כ”בוגד” ו”אנוכי” ואת מעברו כינה “בגידה פחדנית”. בעקבות דבריו, נקנס גילברט על ידי קומישינר ה-NBA, דייוויד סטרן ב-100,000 דולר, אולם גם סטרן הסכים כי החלטתו של ג’יימס בוצעה בצורה רעה^[20]. כמו כן, מספר כוכבי עבר של ה-NBA הביעו את התנגדותם למהלך, ביניהם מייקל ג’ורדן, מג’יק ג’ונסון וצ’ארלס בארקלי. עם זאת, החלטתו של ג’יימס הייתה סופית וב-9 ביולי הוא חתם על חוזה ל-6 שנים במיאמי^[21]. בעונת 2010/2011 נוצחה מיאמי 2–4 בסדרת גמר הפלייאוף של ליגת ה-NBA בידי דאלאס מאבריקס. ג’יימס לא היטיב לשחק בסדרה זו ואף התבטא בסיומה כי “זהו כישלון שלי”^[22].