ספורה של גיבורה

.פרץ נולדה וגדלה בקזבלנקה שבמרוקו, בתם של איטו לבית ועקנין ויעקב אוחיון

בשנת 1964  עלתה לארץ ושוכנה במעברת חצרים בבאר שבע. למדה ספרות והיסטוריה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. באמצע שנות ה-70 נישאה לאליעזר פרץ. לאחר נישואיהם עברו לאופירה, שם עבד בעלה כמפקח של משרד הבריאות והיא עסקה בהוראה

.באופירה נולדו שני בניהם הגדולים, אוריאל ואלירז

.בשנת 1982, בעקבות הסכם השלום עם מצרים, פונתה משפחת פרץ מביתה, יחד עם כל תושבי סיני

 .המשפחה הגיעה לגבעון, ומשם לגבעת זאב, שבה היא מתגוררת עד היום, ובה נולדו להם עוד ארבעה ילדים: הדס, אביחי, אליסף ובת אל

פרץ הייתה מנהלת בית הספר הראשון בגבעת זאב.

.כיום היא מפקחת במנהל חברה ונוער במשרד החינוך

.פרץ התאלמנה מבעלה ושכלה שניים מבניה, אוריאל ואלירז, בעת שירותם בצה”ל

ב-25 בנובמבר 1998 נהרג בנה הבכור, סגן אוריאל פרץ בן ה-22, מפקד מחלקת הסיור בגדוד 51 של חטיבת גולני, במארב בדרום לבנון, באזור מרכבה

.ב-26 במרץ 2010, נהרג בנה השני, רס”ן אלירז פרץ, בהתקלות בחוליית מחבלים ברצועת עזה

 אלירז פרץ התגורר בשכונת היובל בעלי, שבה התגורר גם חלל מלחמת לבנון השנייה, רס”ן רועי קליין

.כוונה לפנות את השכונה, ובכלל זה משפחות שני החללים, עוררה סערה, שבעקבותיה נמצא פתרון שלא יצריך את הפינוי

.מאז נפילת שני בניה מקדישה מרים פרץ את חייה להנחלת המורשת היהודית והציונית ומרצה בפני בני נוער וחיילי צה”ל