דוח רפלקטיבי

אז מה עשיתי עד עכשיו?

הרשתות החברתיות שבהן אני משתמשת בדרך כלל מחוץ למסגרת הקורס הן פייסבוק וווטס-אפ.

אני לא פעילה מאוד בפייסבוק, מידי כמה זמן אני נכנסת להתעדכן וכמעט שלא מפרסמת דבר, אלא רק עושה סימוני “אהבתי” , ולעיתים מעלה תמונה חדשה לבן שלי. בווטס-אפ אני מאוד פעילה עם האנשים שקרובים אליי  מאוד. במהלך הקורס, התגבר השימוש שלי ברשת פייסבוק, אך רק בתוך הקבוצה שלנו,  לגבי רשתות אחרות שנחשפנו אליהם – לא עשיתי בהם שימוש  בינתיים.

בקורס שלנו הייתי גם בתפקיד הלומדת וגם בתפקיד המלמדת.  

בתכנון ופרסום המטלה השבועית – אני ושותפתי למאמר קראנו כל אחת בנפרד את המאמר, סיכמנו אותו בנפרד ואחר כך ערכנו אותו בקובץ שיתופי. כל אחת העלתה רעיונות לפעילויות ובמפגש בינינו החלטנו על הפעילויות הסופיות. זה היה שבוע מאוד מלחיץ – גם לקרוא מאמר, לסכם אותו ולתכנן פעילות , וגם לבצע את המטלה השבועית שמשתתף אחר בקורס העלה. במהלך תכנון הפעילות ניסינו לראות מנקודת מבטם של שאר חברי הקבוצה- מה ימצא חן בעיניהם, איזו משימה תהיה עבורם ברת-ביצוע אך יחד עם זאת מאתגרת… רצינו להביא להם משהו חדש ומעניין, ובו בזמן לגרום להם להבין את המאמר.

בביצוע מטלה – קראתי תקצירים, ביצעתי מטלות, ונתתי הערכות.

איך זה הרגיש?

להשתתף בקורס שמנוהל (בחלקו) ברשת חברתית, זה היה חידוש עבורי, וכל דבר חדש הוא מסקרן בשבילי ומגביר את רמת העניין אצלי. מאוד אהבתי שכל משתתף אחראי על הפעילות השבועית, כך אנחנו נחשפים לרעיונות שונים ומגוונים. כמו כן, לקרוא תקציר של מאמר שנכתב על-ידי מישהו שהוא לא מומחה בנושא, אלא מישהו שדומה לי מבחינת הידע בנושא, זה סוג של “לדבר באותה שפה”. עצם הכנת הפעילות לחברי הקורס מהווה סוג של התנסות, זה לא כמו שמבקשים מאיתנו בקורסים אחרים לתכנן שיעור תיאורטי שבסופו של דבר לא נעשה בו שימוש, אלא שכאן יש מטרה לפעילות שאנחנו מתכננים, יש קהל ויש נושא, ואפילו יש הערכה. יש תחושה שיש איזשהו צורך “להרשים” את חברי הקבוצה בפעילות בכך שהיא תהיה בנויה בצורה שתעביר באופן ברור את עיקרי המאמר, וגם תהיה מהנה. כלומר יש הדגשה של למידה פלוס הנאה. בנוסף לכך, הפידבק שנותנים חברי הקבוצה במהלך שבוע הפעילות מאוד מעודד. יש אינטראקציה כל הזמן- שואלים שאלות, עונים, מגיבים…. מצאה חן בעיניי ההערכה שניתנת על ידי חברי הקבוצה, אשר התנסו בפעילות ועל סמך קריטריונים נותנים לנו הערכה כתובה וכמותית. אך יחד עם זאת, בתור אחת שנותנת הערכה אני לא  רואה את עצמי מסוגלת לתת הערכה נמוכה עבור פעילות אחרת שמשתתפים אחרים ביצעו ועבדו קשה עבורה. נראה איך זה יהיה בהמשך… 

הדבר שלא מצא חן בעיניי בהתנהלות הקורס ברשת החברתית זה קצב וכמות הפרסומים בקבוצה,  למרות שיש אתר מלווה שבו מפורסמים כל המטלות, יש תחושה שלא יודעים מה קשור לפעילות השבועית ומה לא, אני לא מספיקה לקרוא ולהגיב על כל פרסום, מה שגורם לי לתחושה של תסכול, שאולי אני לא “בעניינים”.  בנוסף לכך, אני לא בן אדם שמרבה לפרסם דברים ולהגיב ברשת החברתית באופן כללי, כך שהיה לי מעט קשה להעלות הרבה פרסומים משל עצמי ולהגיב על כל דבר.

היתרון בהתנהלות ברשת חברתית כזו ממשקים אחרים, כמו ויקי למשל, זה המיידיות של הפרסומים, התמונות של המשתמשים, האפשרות לראות מי צפה בהודעה מסוימת, כמה אהבו אותה, כמה הגיבו עליה ומה הגיבו עליה. יתרון נוסף הוא שניתן גם לקבל התראה לסמארטפון (דרך הפייסבוק או דרך האימייל) באופן מידיי בכל פעם שיש התרחשות בקבוצה, מה שתורם לתחושת המעורבות בקבוצה.  

ולאן עכשיו?

בקורס זה, התנסיתי בפעם הראשונה בלמידה באמצעות רשת חברתית, וזה מאוד מעניין וחדשני עבורי ומגביר את המוטיבציה שלי , ואני בטוחה שהדבר תקף גם בקרב התלמידים. גם ביצוע המטלה השבועית עבור לומדים אחרים  היה התנסות נוספת עבורי להוראה דרך רשת חברתית. אולם אינני יודעת עדיין כיצד ניתן לבצע זאת בקרב התלמידים שאותם אני מלמדת ולקשר זאת לתחומים שבהם אני עוסקת. רוב שעות ההוראה שלי הן בתחום הערבית ובחינוך המיוחד, ואני מקווה שעד סיום הקורס אקבל עוד כלים שיעזרו לי לקשר את העשייה ברשת החברתית להוראה שלי.  מתעוררת אצלי השאלה – האם בהוראה דרך רשת חברתית בקרב בני נוער ניתקל בבעיות אחרות (כמו שפה מכבדת, השתתפות,  סובלנות…)  – ואם כן מה הן וכיצד ניתן להתמודד עימם …