המהפכה של קופרניקוס-אסטרונמיה חדשה

על פי התפיסה המקובלת כדור הארץ הוא מרכז היקום.

מאז ומתמיד הטרידו את בני האדם שאולות הקשורות ליקום (לעולם) ובתפועות הטבע:

• איך נוצר היקום?

• ממה הוא בנוי?

• מה יש על הירח?

• למה צורת הירח משתנה במשך החודש?

• מהם מסלולי התנועה של הכוכבים?

שאלות כאלה העסיקו את המדענים בעבר ומעסיקות את המדענים גם היום.

עד המאה ה-16 התבסס המדע על דעות שהתחילו ביוון בעת העתיקה. כבר לפני יותר מאלפיים שנה חשבו היוונים שהארץ בצורת כדור, הם ראו שהספינות שמפליגות בים נעלמות לאט לאט מעבר לקו האופק וככה השתכנעו שכדור הארץ עגול.

בנוסף, היוונים חשבו שכדור הארץ הוא מרכז העולם ושהשמש מסתובבת סביבו.

דעה זו נקראת: התאוריה הגאוצנטרית–

ההסבר ביוונית: גאו=ארץ, צנטרון=מרכז.

בימי הבניים הנוצרים גם חשבו בדעה זאת ומצאו לזה הכוחות בפסוקים בכתבי הקודש שלהם.

קופרניקוס-ניקולאוס קוֹפֶּרניקוּס (בלטינית: Nicolaus Copernicus), המוכר גם בשמו הפולני המקורי מיקוֹלאי קוֹפֶּרנִיק (Mikołaj Kopernik;‏ 19 בפברואר 1473 – 24 במאי 1543) היה אסטרונום, מתמטיקאי וכלכלן פולני. פיתח את המודל ההליוצנטרי (שלפיו כוכבי הלכת סובבים את השמש), באופן מפורט מספיק כדי שיהיה שימושי מבחינה מדעית. תפקידיו הרשמיים היו בפרוסיה המלכותית כאיש כנסייה, מושל, משפטן, אסטרולוג ורופא. אסטרונומיה הייתה עיסוק צדדי ותחביב שלו. התאוריה שלו לגבי מיקומהּ של השמש במרכז מערכת השמש, בניגוד למודל הגאוצנטרי (ששם את כדור הארץ במרכז) ששלט בכיפה עד אז, נחשבת לאחת התגליות החשובות ביותר בהיסטוריה, והיא נקודת התחלה בסיסית באסטרונומיה המודרנית ובמדע המודרני בכלל, וניתן לומר כי פתחה את המהפכה המדעית המודרנית. התאוריה שלו השפיעה גם על תחומים רבים אחרים בחיים האנושיים.