המלך והגנב

המלך והגנב

מעשה במלך אחד, שציווה לתלות אדם שנתפס גונב.

אמר הגנב שהוא מוכן לקבל את העונש המגיע לו,

אבל הוא מבקש להציג בפני המלך חכמה נפלאה, שרק הוא יודע אותה.

הוא רוצה ללמד את המלך לפני מותו, כדי שהמלך יוכל להשתמש בה.

שאל אותו המלך: “מה היא אותה חוכמה? “.

חכמתו של הגנב

ענה הגנב, שהוא יודע איך לשתול גרעין של תפוח או של פרי אחר

ולאחר חצי שעה יפרח הגרעין ויצמח ממנו עץ גדול מלא פירות.

התפלא המלך מאוד והזמין את הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ ואת שר האוצר

אל גינת הארמון, כדי שיראו את המעשה המופלא.

ההכנות לשתילה

הביאו לגנב גרעין של פרי. הוא שם את הגרעין במים,

וכעבור חצי שעה אמר: “עכשיו צריך לשתול את הגרעין באדמה,

כדי שיצמח ממנו בעוד חצי שעה אילן גדול,

אך האדם שישתול את הגרעין צריך להיות איש ישר,

שלא גנב אף פעם בחייו. אבל אם יתברר, שגנב אפילו פעם אחת,

העץ לא יצמח.

“אני, למשל”, הוסיף הגנב ואמר:  “לא יכול לשתול את הגרעין ,

כי הייתי גנב כל חיי”.

פניית הגנב למשנה למלך

פנה הגנב אל המשנה למלך וביקש ממנו לשתול את הגרעין.

הַמִּשְׁנֶה התנגד ואמר: “לא אשקר ואספר לכם שבילדותי

גנבתי כסף מאבי, ולכן אינני מתאים למשימה”.

פניית הגנב לשר האוצר

פנה הגנב אל שר האוצר והציע לו לשתול את הגרעין.

ענה השר: “אני שר האוצר של המלך, אני אחראי לכספים רבים.

פעם אחת לא התאפקתי והכנסתי לכיסי סכום גדול

ולכן אינני מתאים למשימה “.

פניית הגנב למלך

פנה הגנב את המלך ואמר לו: “אדוני המלך,

אתה תשתול את הגרעין”.

ענה המלך: “בילדותי ראיתי אצל אמי המלכה שרשרת זהב

עם יהלומים וגנבתי אותה ממנה.

לכן גם אני אינני מתאים למשימה. נביא אדם אחר “.

תשובתו של הגנב

כששמע הגנב את דברי השלושה,

נפל לרגלי המלך ואמר: “אדוני המלך, שר האוצר שלך סיפר שגנב מכספך,

המשנה למלך הודה שגנב מאביו בילדותו,

ואפילו אתה, אדוני המלך הודית שגנבת מאמך המלכה.

אם כך, מדוע אתה מבקש לתלות אותי על שגנבתי?

הרי אני עשיתי זאת, מכיוון שאני אדם עני והייתי רעב ללחם”.

התבייש המלך והבין, כי בחכמה פעל הגנב.

המלך ביטל את העונש ושלח את האיש לחופשי.