בימי המלך אנטיוכוס הרשע

היה אסור ליהודים  לקיים תורה ומצוות

גזירות אנטיוכוס

חיילי אנטיוכוס הסתובבו וחיפשו יהודים

העוברים על הגזירה* ומפירים את צו המלך

*גזירה- החלטת מנהיג על איסורים קשים שהעובר עליהם צפוי לעונש כבד

חנה, אם לשבעה בנים, ששמרה בסוד על קיום המצוות

נלכדה והובאה אל המלך עם שבעת בניה

“אם חפץ אתה בחיים, השתחווה  לפסל שלפניך!” 

ציווה המלך על הבן הבכור

“לעולם לא אעשה זאת!-כתוב בתורה אני ה’ אלוקיך

לא אבגוד בדתי גם אם תיקח את חיי!” אמר הבכור

וכך היה.

בזה אחר זה הובאו אל המלך ששת הבנים

ובאומץ לב סירבו להשתחוות למלך

גם לאחר שעינו אותם, ונהרגו בזה אחר זה על קידוש ה’*

*קידוש ה’-אמונה בה’ עד כדי מסירות נפש ומוות. לדוגמה: אברהם שלקח את בנו יצחק לעקוד אותו על מזבח, רק כי ה’ בקש ממנו.

לבסוף נותר הבן הצעיר

ויפה העיניים שעמד מפוחד ליד אמו

המלך זרק את טבעתו ליד הפסל

וביקש מן הילד שיתכופף להרימה

אך הילד סרב ואמר “לא אשתחווה”

אמרה לו חנה אמו

“אמור לאברהם כי הוא עקד בן אחד ואני עקדתי שבעה,

הוא- נסיון ואני- מעשה”

ולאחר שהוצא גם הוא להורג

קפצה מן הגג אל מותה

יצאה בת קול* ואמרה

“אם הבנים שמחה”

*בת קול- ישות האחראית על העברת מסרים מהאל לבני האדם.

סיפור זה מופיע בתלמוד הבבלי ובספר המקבים

ומסמל את חג החנוכה בגבורתם של חנה ושבעת בניה

אשר קידשו חייהם למען שם ה’ כמו יהודים רבים אחרים.

על אף הקושי שבסיפור זה,

אסיים אותו בברכת חג חנוכה שמח לכל ילדי ישראל!!

שיר לחג החנוכה