על פי התפיסה המקובלת כדור הארץ הוא מרכז היקום

מאז ומתמיד הטרידו את בני האדם שאלות הקשורות ביקום (בעולם) ובתופעות הטבע:

– כיצד התהווה היקום?

– איך הוא בנוי?

– מה יש על פני הירח?

– מדוע צורתו משתנה במשך החודש?

– מהם מסלולי התנועה של הכוכבים ?

שאלות אלו ואחרות העסיקו את המדענים בעבר ומעסיקות אותם גם היום.

עד המאה השש עשרה התבסס המדע על תפיסות שראשיתן ביוון בעת העתיקה.

כבר לפני יותר מאלפיים שנה חשבו היוונים שהארץ בצורת כדור.

הניסיון האישי של כל אדם ואדם חיזק תפיסה זו :

– כל מי שהתבונן בספינות המפליגות בים היה יכול להבחין שהן נעלמות בהדרגה מעבר לקו האופק והשתכנע שאכן הארץ עגולה .

– עוד טענו היוונים שכדור הארץ הוא מרכז היקום ושהשמש נעה סביבו .

תפיסה זו נקראת התאוריה הגאוצנטרית; ביוונית גאו פירושו ארץ וצנטרון מרכז.

בימי הביניים קיבלו אנשי הכנסייה את הרעיונות האלה , אישרו אותם ומצאו להם ביסוס בפסוקים מכתבי הקודש.

על פי התפיסה המהפכנית: השמש היא מרכז היקום

על התפיסה הזאת , שכדור הארץ הוא מרכז היקום ושהשמש נעה סביבו , העז לערער ניקולס קופרניקוס מפולין (1543-1473).

קופרניקוס למד נושאים מגוונים :

– מתמטיקה וציור באוניברסיטה של העיר קרקוב שבפולין,

– משפטים (חוקי הכנסייה) באוניברסיטה של העיר בולוניה שבאיטליה,

– רפואה באוניברסיטה של העיר פדובה שבאיטליה,

– אסטרונומיה– נושא שלמד בעיקר מאסטרונומים שפגש באיטליה.

 בתום לימודיו הוסמך קופרניקוס לתארים דוקטור לרפואה ודוקטור למשפטים.

כאשר חזר לפולין עסק במקצוע הרפואה ובמחקרים אסטרונומיים, וגם שימש כומר בקתדרלה.

במחקריו הגיע קופרניקוס לגילויים מהפכניים, ומדענים שעסקו באסטרונומיה ובמתמטיקה באו ללמוד ממנו, אבל מכיוון שחשש מהתנגדות לגילוייו נמנע מלפרסם ספר שכתב .

רק בשנת 1543, בהיותו כבן שבעים ולקראת מותו, נענה ללחץ ידידיו ופרסם את ספרו:

“מחזור המעגלים השמימיים”.

ואולם,

גם אז חשש המוציא לאור מפני ביקורת והוסיף בפתיחה לספר הערה המסבירה לקוראים כי אין בספר טענה על אודות המבנה האמיתי של העולם וכי התפיסה המוצגת בו אינה אלא השערה מתמטית .