עַכְבָּר טִיֵּל עַל פָּנִים שֶׁל אַרְיֵה שֶׁיָּשַׁן בַּמְּעָרָה.

הָאַרְיֵה הִתְעוֹרֵר וְכָעַס.

הוּא תָּפַס אֶת הָעַכְבָּר בְּכַף יָדוֹ וְרָצָה לִטְרֹף אוֹתו.ֹ

הָעַכְבָּר הִתְחַנֵּן שֶׁהָאַרְיֵה לֹא יַהֲרֹג אוֹתוֹ וְאָמַר:

“אִם תְּרַחֵם עליי וְלֹא תַּהֲרֹג אוֹתִי, לֹא תִּצְטַעֵר כִּי אֲנִי אַחְזִיר לֵךְ עַל כָּך“

הָרַעְיוֹן שֶׁעַכְבָּר קָטָן יָכֹל לַעֲזֹר לְאַרְיֵה גְּדוֹל כָּל כָּךְ הִצְחִיק אֶת הָאַרְיֵה עַד שֶׁהַכַּעַס שֶׁלּוֹ עָבַר וְהוּא שַׁחְרֵר אֶת הָעַכְבָּר לֶחָפְשִׁי.

לְאַחֵר זְמַן קָצַר, הָאַרְיֵה נָפַל בָּרֶשֶׁת שֶׁהִסְתִּירוּ צַיָּדִים.

הָאַרְיֵה שָׁאַג בַּכְּאֵב.

הָעַכְבָּר שֶׁהִכִּיר אֶת הַשְּׁאָגָה שֶׁל הָאַרְיֵה, הִגִּיעַ מִיָּד לַמָּקוֹם וְכִרְסֵם אֶת הָרֶשֶׁת

וְכָךְ הָאַרְיֵה יָצָא לֶחָפְשִׁי.

אָמַר הָעַכְבָּר לָאַרְיֵה:  

“אַתָּה רוֹאֶה, כָּךְ יָכֹל עַכְבָּר קָטָן לַעֲזֹר לָאַרְיֵה הַגָּדוֹל”