רעש כמפגע סביבתי

רעש הוא ללא ספק אחד המטרדים הסביבתיים הנפוצים בעידן המודרני. מקורותיו רבים ושונים:

• שדות תעופה

• מפעלי תעשייה ותחנות כוח

• עבודות בנייה ושיפוצים

• תנועת כלי רכב

• אזעקות וצופרים

• מכשירים חשמליים בבית ובגינה

• פעילויות פנאי שונות (טרקטורונים, סירות מנוע)

• בני נוער החוזרים בשעות הבוקר המוקדמות מבילוי מוצלח, וגם השכנים בדירה הסמוכה

רובנו כנראה נוטים לחשוב ש:

1. אלה הן תופעות לוואי בלתי נמנעות של החיים המודרניים (במיוחד בסביבה עירונית)

2. ושרעש הוא אולי מטריד ומעצבן, אך בוודאי אינו מזיק.

שתי ההנחות בטעות יסודן. ראשית, בהחלט ניתן למנוע או להפחית במידה ניכרת את רוב הרעשים הסביבתיים שבהם אנו נתקלים כמעט מדי יום ביומו – אם באמצעים פשוטים וזולים כמו אוזניות ואם באמצעים טכנולוגיים מתקדמים כגון: חומרי בנייה מבודדים, כבישים “הבולעים” את חיכוך הצמיגים ותקרות אקוסטיות.

תופעת לוואי- תופעה לא רצויה או מזיקה (קשור בדרך כלל לצריכת תרופות)

שנית, הממצאים המחקריים בהחלט מצביעים על השלכות בריאותיות ופסיכולוגיות של רעש בעוצמה גבוהה ושל חשיפה ממושכת לרעש.

בספרות המחקרית מקובל להגדיר רעש שעוצמתו עולה על 722 דציבלים כבעל פוטנציאל להוות סיכון בריאותי.

דציבל- יחידת מידה המשמשת למדידת רעשים וקולות.

היום גם יודעים שמי שנחשף לרעש חזק ומתמיד עלול לסבול מ:

• עייפות

• מבעיות שינה

• ממתח רב

• מעצבנות ומשינויים קיצוניים במצב הרוח

הרעש עלול לפגוע בחשיבה, לשבש את שיקול הדעת, ועקב כך לגרום לתאונות עבודה ולתאונות דרכים.

חשוב להסביר לכל הציבור, ובעיקר לילדים ולנוער, עד כמה הרעש פוגע בבריאות,

על הסיכונים הרבים הכרוכים בו, ועל הדרכים לצמצם את נזקיו.