יום הולדת למלכה

תכונה מיוחדת בין קירות הארמון.

בממלכה כולה שמחה ולצון.
יונים נפוצו לכל עבר,
להעביר את זה המסר:
“אנא בואו בהמוניכם,
לשמוח בשמחת מלכתכם.”

אצים כולם ומתרגשים,
אופים עוגות, עורמים מגשים.
בכל הקלחת והמהומה,
לא השגיחו כי המלכה נעלמה.

היכן היא ולמה? איבדה את הדעת?
התחפשה, נטלה אופניה והחלה נוסעת.

לאן שתישא אותה הרוח,

אולי חוויה מתקנת מצב הרוח.

 הרחיקה שעה ואף שעתיים,

כמעט מעדה על קבצן בלי רגליים.
נכמרו רחמיה ונתנה לו טבעת,
שיקנה לו מזון, בגדים ומגבעת.

הקבצן, אסיר תודה, פנה לדרכו.
אך ללא הרגליים, איטית תנועתו.
שוב נתכווץ לב המלכה,
הציעה להסיעו לעיירה הקרובה.

פני הקבצן דיצה ורינה.

חמימות נפלאה בבטנה פשטה.

היכולת לתת בלי לרצות לקבל,
גירשה כל דכדוך קטנוני ותפל.
יום ההולדת נחגג בשמחה,
בכל כפר וחווה ברחבי הממלכה.

לא הרחק משם בעיירה קטנה,
חגג גם קבצן במגבעת לבנה.