פועלו של יצחק רבין

יליד ישראל, 1922.

התחנך בבית-הספר החקלאי “כדורי”. שירת בשורות הפלמ”ח במשך שבע שנות קיומו, ובמסגרתו שימש במלחמת העצמאות מפקד חטיבת “הראל” וראש מטה חזית הדרום.

לאחר הקמת צה”ל שימש ראש אגף ההדרכה. ב-1956 נתמנה לאלוף פיקוד הצפון, ואחר-כך לראש אגף מטה ולסגן הרמטכ”ל. בין השנים 1964-1968 כיהן כרמטכ”ל ופיקד על הצבא במהלך מלחמת ששת הימים.

בין השנים 1968-1973 שימש שגריר ישראל בארה”ב. עם שובו לישראל הצטרף לשורות מפלגת העבודה.

היה חבר כנסת החל מינואר 1974, שר העבודה בממשלת גולדה מאיר במשך תקופה קצרה עד התפטרותה, ובאפריל 1974 נבחר לראשות הממשלה. לראשונה עמד בראשות הממשלה יליד הארץ.

ביוני 1992 נבחר שנית לראשות הממשלה. חתם על הסכם אוסלו עם אש”ף ועל הסכם השלום עם ירדן. זכה בפרס נובל לשלום, לצד שמעון פרס.

ב-4 בנובמבר 1995 נורה למוות על-ידי פעיל ימין קיצוני.

שירות צבאי

בנובמבר 1949 מונה יצחק רבין למפקד בית הספר למפקדי גדודים. רבים ממשתתפי קורס המג”דים הראשון היו יוצאי הפלמ”ח, שרבין שכנעם להמשיך ולמלא תפקידי פיקוד בצה”ל וכך לשמר את רוח הפלמ”ח וערכיו. הצלחתו של רבין בתפקידו פתחה בפניו את מסלול הקידום בצה”ל.

בראשית 1951 התמנה לראש מחלקת מבצעים באגף המטה הכללי. בתקופה זו התבלט כאיש מטה מובהק, המכיר כל פרט בתחומי טיפולו הרבים, והיה לשותף בכיר בעיצוב תורת הביטחון של צה”ל.

ב-1956 מונה לאלוף פיקוד צפון.

בינואר 1961,  מונה רבין, בנוסף לתפקידו כראש אג”ם, לסגן הרמטכ”ל.
ביוני 1963 נבחר לוי אשכול לראשות הממשלה, ובדצמבר אותה שנה אישרה הממשלה את מינויו של רבין לרמטכ”ל.

הסכם שלום:

ביום רביעי כ”א בחשוון תשנ”ה (26 באוקטובר 1994) נחתם הסכם השלום בין מדינת ישראל לממלכת ירדן. הטקס התקיים בערבה בנוכחות חוסיין מלך ירדן, יצחק רבין ראש הממשלה* וביל קלינטון נשיא ארצות הברית. בהסכם השלום הדגישו שני הצדדים – מדינת ישראל והממלכה הירדנית – את השאיפה “לשלום צודק, בר קיימא וכולל במזרח התיכון… המבוסס על חירות, שוויון, צדק וכבוד לזכויות אנוש בסיסיות”, שלום המבטיח את זכותן וחובתן של שתי המדינות “לחיות בשלום זו עם זו… בתוך גבולות בטוחים ומוכרים”, לפתח “יחסים ידידותיים ושיתוף פעולה” ולהבטיח “ביטחון בר קיימא” לשתי המדינות.
חוזה השלום בין ירדן לישראל התאפשר בעקבות הסכמים קודמים עם העולם הערבי – הסכם השלום עם מצרים (תשל”ט – 1979), ועידת מדריד (תשנ”ב – 1991), הסכם אוסלו (תשנ”ג – 1993) – והמגמה הכללית של רוב מדינות ערב לפתור את הסכסוך הישראלי-ערבי, ובכלל זה את הבעיה הפלסטינית, באמצעות הסכמים מדיניים.

ציטוטים מפורסמים מפיו של יצחק רבין:

1. “לא תמיד נמצאים אנשים שיש להם את העוז, את המחשבה, את היכולת, לשנות דברים, לשנות מוסכמות, ליצור מציאות חדשה”. (בטקס בתחנת הכוח חדרה, 1 בנובמבר 1995, שלושה ימים טרם הירצחו.)

2. “האדם אינו פלדה. הוא לב ונשמה, הוא בוכה וצוחק. הוא אוהב וכואב. הוא מסתער ונפצע וזועק. האדם הוא אדם”. (מתוך דברים שנשא רבין בכנס פצועי השריון בלטרון, 2 במאי 1994).

3. “השלום הוא קודם כל בתפילות, אך לא רק בתפילות”. (מתוך נאומו האחרון, בעצרת השלום שבה נרצח, 4 בנובמבר 1995.)