המנזר

לתומאס היקר,

אני יודע שאתה מתלבט האם לעבור למנזר ולכן החלטתי לספר לך על המנזר ומה שעושים בו.

ובתור התחלה, הייתי רוצה לספר לך על סדר היום שלי במנזר.

שעה אחרי זריחת השמש התחלתי את העבודה במנזר שלנו שמתעסק בהעתקת ספרי קודש,

אמנם כאבה לי היום קצת היד כתוצאה מהכתיבה בעט מנוצה, אבל בכל זאת סיימתי להעתיק

כמעט את כל הספר בערך בשעה הרביעית לזריחת השמש.

אחרי זה קראתי כתבי נזירים ביחד עם חבריי למנזר עד השעה השישית לזריחת השמש, אני מאוד אוהב לקרוא.

כל הנזירים הלכו למיטות לנוח וכולם היו בשקט מוחלט, בגלל שאני אוהב לקרוא כתבי קודש, רציתי לקרוא עוד קצת

בזמן המנוחה, וזה מותר, אבל כפי שכולם יודעים כשקוראים צריך לקרוא בשקט מוחלט.

אחרי שכולם סיימו לנוח, אמרנו את תפילת השעה התשיעית באמצע השעה השמינית

ואחר כך המשכנו את עבודתנו עד תפילת ערבית.

בימי ראשון, כמעט כולם קוראים ולומדים כל היום, חוץ מכמה נזירים כמוני שקיבלו משימה מיוחדת במנזר,

משום שדווקא באותו היום לא היה לי חשק ללמוד ובמנזר אסור להתבטל.

מי שחולה בימי ראשון כמו חברי למנזר, רון, יקבל עבודה קלה יחסית,

כמו לתרגם ספר קודש  קצר כי על אב המנזר להתחשב בחולשתם.

יש עוד כל כך הרבה דברים שאני רוצה לספר לך אבל על כל אלה אפרט במכתבים הבאים.

בברכה, יוסף.

לתומאס היקר,

היום החלטתי לספר לך למה לדעתי כדאי להיות נזיר.

אנחנו הנזירים מאוד נערצים על ידי כל התושבים שגרים באזור,

בזכות העבודה הקשה של העתקת הספרים והמסירות הגדולה שלנו לעבודה.

לכן אנחנו מקבלים מתנות מתושבי העיר. מתנות קטנות כמו ספר קודש למשל מותר

לנו לקבל מהתושבים, אבל מתנות כמו כסף, זהב או יהלומים הולכים לטובת המנזר עצמו.

בזכות כל הכסף שהתושבים נותנים, המנזר צבר הרבה מאוד נכנסים, וכך אפילו גדל

מספר האנשים שרצו להפוך להיות נזירים.

עוד סיבה לכך שגדל מספר הנזירים היא המיסיונרים, אלו אנשים שמנסים לשכנע להמיר את דתם לנוצרות.

טוב אני קצת סוטה מהנושא, אבל לדעתי הדבר הכי טוב בנזירות

הוא שעבודות הכפיים היחידות שאנחנו מבצעים הם רק בשביל לספק את הצרכים והמזון

שלנו, ולא כדי לקבל מבעל האדמה חלק מהיבול או משכורת.

אני מקווה מאוד שאתה מבין שיש הרבה צדדים טובים בלהיות נזיר.

אולי מי יודע, בסוף גם אתה תצטרף אלינו למנזר (אני ממש מחכה לכך).

בברכה, יוסף.

לתומאס היקר,

כתבתי לך כבר מספר מכתבים, אך הבנתי שאתה

לא יכול להצטרף למנזר, אם אתה לא יודע יותר בפירוט מה זה.

המנזר הוא מבנה שבו משתכנים הנזירים ומתפללים בו, הנזיר מקדיש את חייו

לעבודת האל ושואף ללכת בדרכי ישוע ושליחיו

אך המנזר הוא לא רק המקום שאנחנו גרים בו, אלא גם המקום בו

אנו עובדים את עבודות הקודש שלנו, כמו העתקת ספרי קודש בשפות שונות.

המטרה העיקרית של הנזיר הייתה להחזיר אותנו הנזירים אל האלוהים שלנו

בדרך אותה הסכמנו לקבל ולאהוב ולדעתי זה רעיון מצוין לעשות את זה.

המנזר שלנו מתעסק בהעתקת ספרי קודש, אבל בנוסף

יש לנו בעיר עוד מספר מנזרים שונים ומעניינים לא פחות מהמנזר שלנו,

שכל אחד מהם מתעסק בנושא אחר.

לדוגמה: המנזר הקרוב ביותר אלינו מתעסק בלימוד תלמידים מקצועות שונים,

(כמובן גם על הדת) וכך שהם גדלים הם יכולים להפוך להיות רופאים או מורים,

שלא היו רבים מאלו פעם ולכן אני חושב שעבודתם חשובה מאוד.

אני מקווה שלמדת קצת יותר על מה זה מנזר ושבבוא העת תהפוך לנזיר.

בברכה, יוסף 

לתומאס היקר,

עברו 3 שנים, מאז שכתבתי לך את המכתבים

ואני מאוד שמח שהחלטת להצטרף למנזר

ורציתי לספר לך על התחושות שהיו לי

שנדרת את נדרי הנזיר.

אני זוכר את היום שהצטרפת למנזר,

שנכנסת למנזר היית נראה כל כך מפוחד וחיוור

ושאב המנזר סיפר לך על תקופת הניסיון הקשה של 3 השנים

שאתה עומד לעבור אתה מאוד חששת.

לבסוף הגיע היום בו הייתה אמור לנדור את הנדרים של הנזיר.

לנדור לצייתנות לאב ולתקנון המנזר ולהסתפק במועט, עוד נשמע בסדר ודי סביר,

אבל לנדור לא להתחתן ולהקים משפחה זה דרש מחשבה עמוקה, אבל לבסוף ראיתי איך

התמודדת עם הנדרים האלה בגבורה.

לדעתי הרגע הכי מרגש היה שלבשת את כל בגדי הנזירים:

ברדס, גלימה, מנעלים, הגרביים והחגורה המיוחדים שלנו

ולקחת מאב מנזר את הציוד שלך:

סכין, חרט, מחט, המטפחת ואת לוחות הכתיבה.

אך לצערי גם באותו יום, אב המנזר גילה על המכתבים ששלחתי

לך והשעה אותי מהמנזר לשבועיים, אבל לא נורא משום

שמה שרציתי שיקרה (שתצטרף אלינו למנזר ותהפוך לנזיר), קרה.

רק הפעם תסתיר טוב מאב המנזר את המכתב הזה.

בברכה, יוסף