שיעור 1:

סרטון פתיחה להצגת המערכת.

.מצגת להיכרות מערכת דם ולב- שיעור ראשון

מערכת–

קבוצת דברים הנערכת יחד לשם השגת מטרה מסויימת.

בכל מערכת חייב להיות תהליך פנימי, כלומר עיבוד של דבר מה.

סוגי מערכות: מערכת אקולוגית, טכנולוגית, מערכת שעות, שמש, חוקים, עיתון, נשימה, עיכול ועוד…

אנו בשיעורים הקרובים נעסוק במערכת הלב והדם ונבחן האם באמת הדם והלב פועלים ומתאימים להגדרה שלו כמערכת.

סרטון בריינפופ- מערכות בגוף האדם.

משחק “הלב והדם”:

לעיתים קרובות, אנו משתמשים במילים “דם” ו- “לב” מבלי שנתכוון לדם הזורם בגופנו או ללב הפועם בתוכנו.

כל קבוצה תנסה למצוא ביטויי לשון רבים, ככל האפשר, הקשורים במילים הללו.

הקבוצה שתצליח לרשום את המספר הגדול ביותר של ביטויי לשון כאלה- היא המנצחת.

צאו לדרך!

ניסוי במליאה- בספר עמוד 180: “כיצד נראים כלי הדם?”

משימות לאחר מליאה:

1. העתק למחברת את ההגדרה של המושג “מערכת”. אילו מערכות אתם מכירים? הביאו מספר דוגמאות.
2. צפו בסרטון מבריינפופ וכתבו: א. כיצד מערכות גוף האדם קשורות זו בזו?
ב. איזו מערכת בגוף האדם מעבירה חמצן וחומרים מזינים אל חלקי הגוף השונים?
3. נסו למצוא את הדופק במיצג המופיע בקישור. השתמשו במסכת (סטטוסקופ) הנמצא בכיתה ונסו למצוא את הדופק בבית החזה האישי שלכם. היכן נשמע הדופק בעוצמה הגבוהה ביותר? מה ניתן ללמוד מכך על מיקומו של הלב?
4. בחרו שלושה מהביטויים/ הפתגמים שהועלו במליאה, הקשורים לדם או ללב וכתבו את משמעותם. לאחר שתסבירו את המשמעות, חברו לכל מטבע לשון משפט מתאים.
5. היעזרו במילון ובמקורות מידע שונים לבחירתכם, והגדירו את המושגים: דם, לב ומערכת דם ולב.

שיעור 2:

אנו מתחילים היום מסע בגופנו – דמו את המסע לטיול שנתי.

סרטון בנושא מערכת ההובלה.

קטע מידע בספר “מסע מדע” עמוד 215.

משימות:

קראו את קטעי המידע בעמוד 215 וענו על השאלות בעמודים 216-217 (עד לסיכום בלבד!).

הגדרות:

דם- נוזל אדום המכיל גופיפים קטנים- זעירים, הזורם בורידים ובעורקים בגוף האדם וגם בבעלי חיים.

לב- איבר שרירי הנמצא בבית החזה, הפועל כמשאבה – המתכווצת ומתרופפת ועל- ידי כך מזרימה את הדם ללב.

מערכת דם ולב- קבוצת איברים השותפה להזרמת הדם מהלב לכל תאי הגוף וחזרה ללב, נקראת גם מערכת ההובלה.

שיעור 3:

הלב:

הלב ממלא תפקיד של משאבה. הוא שואב דם מכל חלקי הגוף ודוחף אותו לכל חלקי הגוף. הלב עשוי שריר, הוא חלול מבפנים. הלב מתכווץ ומתרחב בקצב קבוע, וכך הוא שואב לתוכו את הדם מכל חלקי הגוף ודוחף את הדם לאחר מכן לכל חלקי הגוף.

המחשת פעילות הלב.

שאלה למחשבה: מה יקרה אם המחיצה בין שני חלקי הלב תיפגם ודם משני חלקי הלב יתערבב?

כל אחד מחלקי הלב מכיל שני חללים:

חלל עליון שנקרא: עלייה או פרוזדור וחלל תחתון שנקרא: חדר.

בין העלייה לבין החדר יש פתח ושסתום (מסתם) חד-כיווני. השסתום מאפשר לדם לזרום רק בכיוון אחד: מן העלייה אל החדר, ולא בכיוון ההפוך.

שסתומים מאפשרים זרימה בכיוון אחד בלבד. הם פועלים כמו דלת שנפתחת בדחיפה רק מצד אחד, וכשדוחפים מהצד השני – היא נסגרת ואי אפשר לעבור.

שסתומים חד-כיווניים קיימים גם במקום יציאת הדם מהחדרים אל העורקים – אלה הם שסתומי העורקים. גם שסתומים אלה מאפשרים לדם לזרום רק בכוון אחד: מהחדר לעורק, ולא בכוון ההפוך.

אם תקשיבו ללב באמצעות מסכת (סטטוסקופ) תוכלו להבחין שבכל פעימה נשמעים שני קולות עוקבים. קולות הלב נשמעים בשעת הסגירה של שסתומי הלב. קול הלב הראשון נובע מסגירתם של המסתמים שבין העליות והחדרים (מימין ומשמאל) וקול הלב השני נובע מסגירתם של המסתמים שבין החדרים והעורקים היוצאים מהם, (מימין ומשמאל). את הלב ניתן לדמות לבית בעל ארבעה חדרים וארבע דלתות (=שסתומים), המאפשרות לדם לזרום בכיוון הרצוי בלבד.

משימות: בספר מסע מדע עמודים 234-238 (בלי משימה 12).

משימות לשיעור 4:

1. בספר “מסע מדע” עמוד 240- משימה 14.

2. עמודים 241-242.

3. דף עבודה באוגדן- עמוד 11-12.

שיעור 5- כיצד הדם זורם בתוך הלב?

הדם העשיר בחמצן, המגיע מן הריאות אל הלב, נכנס אל העלייה השמאלית. מהעלייה השמאלית הוא זורם אל החדר השמאלי, ומשם – אל הגוף. הדם העני בחמצן, המגיע מן הגוף, נכנס אל העלייה הימנית, זורם ממנה אל החדר הימני, וממנו – אל הריאות.

הדופן השרירית של החדר השמאלי היא חזקה ועבה יותר, כשהיא מתכווצת מופעל לחץ רב על הדם שנמצא בחדר שמאל, ובכך היא מאפשרת את דחיפת הדם מהחדר השמאלי אל העורקים בלחץ גבוה.

מהו קצב הלב?
קצב הלב הוא מספר הפעימות של הלב בדקה אחת. אצל אדם בריא בזמן מנוחה, קצב הלב הוא 65 פעימות לדקה בערך. בכל פעימה של הלב כמות מסוימת של דם נדחסת אל כלי-הדם היוצאים ממנו, ובין פעימה לפעימה הלב נח.

קוצב הלב-
קצב פעימות הלב נקבע על-ידי קוצב הלב. קוצב הלב הוא קבוצה של תאים מיוחדים בלב, שמפיקים דחפים חשמליים וגורמים להתכווצות הלב. כל דחף היוצא מקוצב הלב, מעורר פעימת לב אחת. במצבים שונים, שהגוף זקוק בהם לאספקת דם מוגברת (כמו בזמן פעילות גופנית) או לאספקה מועטה יותר (כמו בזמן שינה), המידע על-כך נקלט במוח, והמוח משפיע על קוצב הלב ומווסת את קצב פעימות הלב – בהתאם למצבו ולצרכיו של הגוף.

משימות לשיעור 5:

1. בספר מסע מדע עמוד 239- מ.13 עד עמוד 243 (כולל כל המשימות בעמודים הללו).

שיעור 6:

הטכנולוגיה לשירות האדם:

הדרך המקובלת למעקב אחר קצב הלב הוא במכשיר האק”ג האלקטרו – קרדיוגרם, או בעברית: רל”ח = רשמת לב חשמלית. זהו אמצעי טכנולוגי נפוץ, שכל אחד נתקל בו בשלב זה או אחר של חייו.

שיפור טכנולוגי בבדיקת האק”ג הוא היכולת להעביר את הבדיקה למוקד דרך הטלפון. זהו פתרון נפלא לאלפי חולי לב שיוכלו לקבל טיפול מהיר או להתפנות לבית החולים על- פי הצורך.

קוצב לב מלאכותי יכול להחליף את קוצב לב טבעי.

מידע אודות מבנה הלב ופעילותו– סיכום ביניים.

משימות:

1. חפש כתבות מהעיתון העוסק בנושא  דם ולב, מחלות ודרכי ריפוי.

2. 2. באוגדן- עמודים 9-10.

שיעור 7: צפייה בפעילות הלב

פעימות הלב הבלתי פוסקות מעידות על- כך שהלב פועל ללא הפסק. בפעולה זו מתכווץ שריר הלב והדם נדחף לצינורות היוצאים מהלב- עורקים.

העורקים מסתעפים לצינורות דם רבים ודקים, המגיעים לכל חלקי הגוף הצינורות הדקיקים ביותר נקראים נימים. הדם הזורם בעורקים עובר לנימים, וכך הוא מגיע לכל מקום בגוף.

מהנימים שבחלקי הגוף השונים עובר הדם לורידים, שהם צינורות הדם המוליכים את הדם בחזרה אל הלב.

העורקים, הנימים והוורידים מצויים בכל הגוף כמו רשת מסועפת של צינורות. הם מחוברים אלה לאלה ויוצרים מעין מעגל סגור. הדם זורם בתוך הצינורות במסלולים קבועים: מהלב לכל חלקי הגוף- בחזרה אל הלב, ושוב מהלב- אל אברי הגוף השונים ובחזרה וכך הלאה.

מחזור הדם-

הגדרת המושג: דם – נוזל אדום המכיל גופיפים קטנים- זעירים, הזורם בורידים ובעורקים בגוף האדם וגם בבעלי חיים.

דרכו של הדם, הזורם וחוזר באותן דרכים בגוף, נקרא מחזור הדם.

1. המסלול הקטן- בו עובר הדם מהלב אל הראיות ומהריאות בחזרה אל הלב.

2. המסלול הגדול- הכולל את כל הדרכים בהן מגיע הדם לשאר חלקי הגוף וחוזר שוב ללב.

מחזור הדם עובר דרך:

חדר שמאלי— אבי העורקים—עורקים המסתעפים לראש לזרועות ללב וכו’—נימים המגיעים לכל הגוף— ורידים—ורידים ראשיים(וריד עליון וריד תחתון)—העליה הימנית— חדר ימני—עורק הריאה—ריאות—ורידי הריאות—עליה שמאלית—חדר שמאלי—(אדום= המסלול הקטן).

משימות לשיעור 7:

1. באוגדן עד עמוד 18.

2. קראו במסע מדע עמוד 217-221. מלאו את המשימות בעמוד 221 בלבד!

שיעור 8: מבנה הדם

הדם-

צבעו האדום של הדם מקורו במספרם הרב של תאי הדם האדומים הנמצאים בו.

הגוף מייצר כמות עצומה של תאי דם אדומים (כ-2 מיליון תאים בכל שנייה!) בטחול ובמח העצמות.

תאי הדם האדומים מובילים את החמצן בגוף בעזרת קשירתו לחלבון ההמוגלובין, המצוי בתוך תאי הדם האדומים.

רקמת הדם (הכוללת את פלסמת הדם ותאי הדם האדומים) מכילה לא רק תאי דם אדומים אלא מרכיבים נוספים, וכולם יחד פועלים כדי למלא את כל התפקידים של מערכת הדם.

פלסמת הדם היא נוזל הדם ללא תאי הדם האדומים, המכיל בעיקר מים וחומרי מזון שנספגו ממערכת העיכול.

דם ותאי דם-בריינפופ

משימות לשיעור 8:

1.בספר מסע מדע- עמוד 221- משימה 3.

2.בספר “מבט חדש”- קראו עמודים 193-194 וסכמו בקצרה על שלושת סוגי התאים הקיימים בדם (אדומים, לבנים וטסיות).

3.בספר “מבט חדש”- עמוד 195- משימות 2-5.

4.בערכה- עמוד 22.

שיעור 9-

תאי דם לבנים: תאי הדם הלבנים שונים מאוד בצורתם מתאי הדם האדומים, הם גדולים יותר ויש להם גרעין בולט. תפקידם להילחם בגורמי מחלה, כגון חיידקים או נגיפים שחדרו לגוף. כאשר מספר תאי הדם הלבנים עולה, זה סימן שבגוף יש זיהום חיידקי או נגיפי.

טסיות הדם: טסיות הדם הן שברי תאים קטנטנים. בשעת פגיעה בכלי דם, טסיות הדם מייצרות קרישי דם שתפקידם לחסום את הפתח בכלי הדם שנפגע, וכך לעצור את הדימום שנוצר. אם מספר טסיות הדם שבדם יורד, יש סכנה של איבוד דם בגלל דימומים מוגברים
מכלי הדם.

תאי הדם האדומים, תאי הדם הלבנים וטסיות הדם נוצרים כל הזמן בתוך העצמות שבגוף, במוח העצמות. כדי לבדוק אם בדם שלנו יש כמות מתאימה של תאי דם צריך לערוך בדיקה הנקראת ספירת דם. בבדיקה זו לוקחים מאתנו כמות קטנה ומדודה של דם, סופרים את הסוגים השונים של תאי הדם ומודדים את כמות ההמוגלובין, דבר שמספק מידע רב אודות מצבנו הבריאותי.

“החיים“- פרק בנושא הלב.

משימות לשיעור 9:

בספר מבט חדש- עמוד 196- מה ניתן ללמוד מבדיקת הדם של “מילי קמילי”?

קראו את המידע על מחלות לב בעמוד 197 ובצעו משימות 1-4 בעמוד 198.

שיעור 10: מחלות הפוגעות בדם ובלב:

קריאת קטעי מידע בספר “מסע מדע” עמודים 244- 248.

משימות:

א. הכינו כרזה המסבירה אודות אחת המחלות הפוגעות בדם ובלב.

ב. עמוד 246- משימה 18.

ג. עמוד 248- משימה 19.

מאגרי מידע מלווים למידה:

ספר לימוד “מבט חדש” לכיתה ה’.

ספר “מסע מדע” לכיתה ה’.