יאנקו מהעיר התחתית – יומנו של יאנקו

יאנקו מהעיר התחתית-יומנו של יאנקו

מגיש

אריאל ברילינג

מדוע בחרתי ביאנקו:

החלטתי לבחור ביאנקו מכיוון שרציתי להעביר את המסר של קבלת השונה בסיפור כמו שיאנקו שעל כיסא הגלגלים ומפסיד חלקים בחייו.

בנוסף ,רציתי להעביר את העבר הקשה שעבר על יאנקו ואת מה שעשה בחייו יחד עם אמו.

פרק ראשון

שלום שמי הוא יאנקו ורציתי לספר לכם את הסיפור שלי, הסיפור שלי מתחיל בשנת 1943 באמצע מלחמת העולם השנייה כאשר אבי נשלח להילחם בנאצים ואני ואמי נשארנו לחכות לו אך הוא איננו שב.

עברו הימים והגרמנים פשטו על ביתנו, במהלך הפשיטה איבדתי את יכולת ההליכה שלי והיינו חייבים לברוח.

ברחנו לרוסיה שתדמיתה הייתה של לוחמת ומגנה כנגד הגרמנים אבל זהו שקר והתחזות, לא החזקנו מעמד ברוסיה והיינו חייבים לעזוב, עברנו לחיפה והתחלנו לגור בעיר התחתית.

פרק שני

יום אחד ישבתי ליד העץ בחצרי כאשר לידי הכלוב של תיאודור התוכי שלי ופתאום פרצו לחצר שלי שני נערים בערך בגילי מתנשפים ומתנשמים ולפתע החלו לצחוק, הסתכלתי עליהם ונהייתה דממה הם שתקו ואז תיאודור אמר שלום בפולנית, הם לא הבינו פולנית אז דיבבתי אותו וביקשתי שמישהו מהם יביא אותו אליי, אחד מהם עזר והביא לי את תיאודור נתתי לו קצת גרעינים וזרעים וביקשתי שיחזירו אותו.

שאלתי את הנערים אם הם משחקים שח,אחד אמר שהוא יודע דמקה אך לדעתי זה משחק של בטלנים אז שיחקתי עם הנער השני שח.

פרק 3

לאחר כמה משחקי שחמט ודמקה עם הנערים הצגתי את עצמי והם הציגו את עצמם כשוקה ודוד, סיפרתי להם את סיפור הגעתי לעיר התחתית על הורי ועל אהבתי לספרים.

שוקה ודוד הציעו שבאחד מהימים נצא בבוקר לים ונחזור לפני שאמי חוזרת מהעבודה אבל היה זה רק הצעה.

מאז אותו יום שבו הכרנו באו שוקה ודוד לבקר כמעט בכל יום ואני חיכיתי להם עם תיאודור ליד העץ בחצר וכשהם הגיעו היינו מדברים על נושאים רבים, דיברנו על רוסיה…שוקה ודוד אהבו את רוסיה אבל לי הייתה דעה שונה בנושא ושיתפתי אותם בה ניסיתי להעביר את הנושא הזה אז דיברתי על הים ושוקה הציע לבצע את הרעיון של היציאה לים ואז תכננו אותה.

פרק 4

הגיע היום, היום אני שוקה ודוד מבצעים את התכנית ויוצאים לים חיכיתי בחצר לשוקה ודוד כשאני לבוש בבגדי השחורים ובכומתה (בגדים אלו הם כיבוד הלוחמים וכבר לא אכפת לי מהחום) לקחנו את תיאודור ויצאנו לדרך, שוקה דחף את כיסאי והגענו לנמל מקום שתמיד חלמתי להגיע עליו, לאחר סיור קצר בנמל ירדנו אל המים אבל אני איני יכול להיכנס אז ישבתי בחוץ וחיכיתי עד שיסיימו במים.

אחרי שעה חזרו שוקה ודוד מהמים ושיתפתי אותם במחשבותיי על הים,  הוצאתי מהארנק שלי מטבעות נתתי אותם לשוקה והצעתי להם שנלך לקנות משהו לאכול או לשתות והם הסכימו אז קנינו שלושתנו שלגוני מנתה ובוטנים לתיאודור.

פרק 5

התחלנו לעלות אל הרחוב שלי לאחר היום בים כשלפתע החלה אזעקה מחרידה, שוקה צעק “התקפת אוויר”.

נבהלתי נורא כבר יש בי טראומה על ההפצצות ופחדתי לחוות זאת שוב, ראינו משהו נופל מהשמיים וצעקתי שאלו פצצות.

שוקה ודוד רצו ודחפו אותי אל מקלט רחוב, נעמדנו בפינת המקלט וכיסיתי את עיניי עד סיום ההפצצות, אחד אחד עזבו את המקלט אנשי הרחוב ויצאנו מהמקלט בריצה אל ביתי, הסתכלתי בשעוני ונחרדתי לראות שהשעה 13:00 כבר עברה ואמי כנראה הגיעה הביתה.

שוקה רץ איתי אל הבית ודוד סחב את תיאודור, מרחוק ראינו את ביתי ומסביבו חבורת אנשים שבמרכזה אישה צועקת בפולנית, כאשר התקרבנו יותר ויותר זיהיתי את אמי והיא באה אלינו וסטרה לשוקה, היה שקט, שוקה הסתובב והלך דוד הניח את תיאודור והלך אחרי שוקה.

אמא התכופפה  אליי והתחילה בבכי.