זרעים של גזר/מור

היה היה ילד ושמו רון. רון היה ילד יפה וחכם. כשהלך ברחוב ראה חנות זרעים. רון נכנס וראה זרעים של גזר. שאל את המוכר כמה זה עולה? המוכר אמר הזרע של הגזר עולה 15 ש”ח. רון רצה מאוד לקנות זרע של גזר אבל לא היה לרון כסף. רון רץ הביתה ולא היה לרון כסף. רון הלך וראה מערה. רון נכנס וראה בכל מקום כסף

רון רץ הביתה ושאל את אבא המדליק והיפה. אבא מצאתי מערה ובתוך המערה יש המון כסף.רון חשב, למה יש כסף בתוך המערה?רון שאל את עצמו. אם יש כסף בתוך   המערה אז של מי זה?

זרעים של מסטיק/ ליה אדלר

פעם הייתה ילדה ושמה ליה. ליה אהבה לקרוא,לצייר,

לרקוד ולשחק. ליה גם הייתה חברותית,עוזרת ואוהבת.

היא גם אהבה מאד הרפתקאות. בבוקר יום בהיר,

בשעה 8:00,יצאה ליה מביתה הלכה לגינה והתחילה

להשקות את העציצים שלה. היא השקתה את הוורדים

האדומים והלבנים. פתאום ראתה ליה זרע יחיד ומיוחד

שהיה בצורת מסטיק בצבע ורוד. נגשה ליה אל הזרע

והחליטה לזרוע אותו. עשתה לו גומה זרעה וכיסתה בעפר,

דישנה והשקתה. מדי יום במשך שבעה ימים,

באה ליה לראות ולהשקות את הזרע ולא ראתה ממנו דבר.

בבוקר היום השמיני,לבושה בבגדים חגיגיים,הלכה ליה,

כדרכה,לבקר את הזרע שזרעה. להפתעתה,ראתה ליה

נבט קטן וירקרק במרכז הגומה. מאושרת וסקרנית

עקבה ליה אחר הנבט שלוש פעמים ביום. הנבט גדל,

התפתח וגבה. כעבור שבועיים, בבואה אל השתיל

ראתה ליה ארבעה פרחים קטנים ומכווצים.

עברו חמישה ימים והפרחים גדלו ונפתחו

והפכו להיות יפים וצבעוניים: כדורונים ורודים במרכז

ומסביב לכל כדור עלי – כותרת לבנים ובשרניים.

התקרבה ליה אל הפרחים והריחה את ריחם הטוב

והריח היה של מסטיק – מרשמלו.לא יכלה להתאפק

וזללה פרח אחד,גם את המסטיק וגם את עלי המרשמלו.

“מיתר שלושת הפרחים” אמרה ליה לעצמה

“אזרע לי שדה של פרחי מסטיק – מרשמלו” אמרה ועשתה.

ים.              

    הדר ועץ התותים  מאת הדר
לפני שש שנים, כשהייתי בת שלוש יצאתי לחצר בחולצה אדומה ומכנסיים ירוקים, שיחקתי בחצר התעייפתי ונכנסתי הביתה. פתאום מצאתי זרע של תותי עץ. לאחר שעה, יצאתי אל החצר וזרעתי אותו בגינה.

לאחר יומיים, יצאתי להשקות אותו והלכתי לישון, כשקמתי בבוקר ראיתי שהצמח נבל,התעצבתי ונכנסתי הביתה.קראתי לאמא ואמרתי :”אמא אפשר ללכת למשתלה?” “כן” “יש!” אמרתי והלכנו למשתלה. קנינו זרעי תותים וחזרנו הביתה. שתלתי והלכתי לישון, בבוקר יצאתי לחצר והזרע גדל והפך לשתיל ענק. נכנסתי לקחתי סל ויצאתי לקטוף תות

זרעי הממתקים של דני/דנה בורג

יום אחד בשעה 7 בבוקר הלך דני . דני היה ילד חכם עם חולצה אדומה,מכנסיים ירוקים ונעליים צהובות. דני הלך לקנות זרעים של ממתקים.

אחרי שהגיע לביתו אכל ארוחת צהריים  ,אחר כך הלך לשתול את הזרעים.

אחרי זה חזר לביתו הוא אכל ארוחת ערב צחצח שיניים והלך לישון.

הוא קם בבוקר אכל ארוחת בבוקר צחצח שיניים והלך לבית הספר. כשחזר הלך

לבדוק אם הזרעים צמחו הוא חיכה וחיכה יום אחרי יום, שנה הוא חיכה

וכלום לא קרה. דני שאל את אמו, אמא למה הצמח לא גדל?

אמו ענתה לו חכה בסבלנות. דני חיכה ובינתיים הלך לשחק עם כלבו, אחר כך הלך לאכול ארוחת צהריים ונח.

אחר הצהריים הגיע ודני הלך לבדוק אם הצמח גדל.פתאום ראה דני עץ מלא בממתקים. דני שמח מאוד והלך לקנות זרעים של מסטיקים. דני שתל גם אותם. וידע כבר שצריך לחכות בסבלנות ולכן דני יצא מהחצר והלך לשחק עם חברו הטוב דן. לדן היו משקפיים עגולים ושחורים,חולצה לבנה מכנסיים כתומים ונעליים חומות. הם שחקו הרבה זמן עד שהגיע הערב. לפני שדני הלך שאל דני את דן

“האם גם אתה חיכית הרבה זמן עד שהצמח שלך יצמח?” ענה דן לא דני שאל אז למה הצמח שלך גדל יותר מהר?

ענה דן “ככה זה שיש לך עץ קסום.” כך הבין דני שככה זה עם עצים קסומים והוא היה מאושר מאוד.

שוהם וזרע לוע הארי    מאת שוהם

היה היה פעם ילד ושמו שוהם. חברו של שוהם, רון התחרותי החליט לעשות תחרות מי יגדל את הצמח הכי גדול ויפה.

 הפרס היה 5 שקיות זרעים של סוגי פרחים צבעונים. לכל ילד נתן 5 ש”ח וכל ילד שהשתתף בתחרות קנה את הזרע הכי גדול ויפה שעלה בראשו. שוהם חשב “אני צריך זרע שאף אחד לא יחשוב עליו”. חשב וחשב ולא הצליח למצוא את הזרע המתאים פתאום, לאחר הצהריים נזכר שבכיתה א מורתו רונית דיברה בשיעור הטבע על זרעים והיא דברה על זרע עם שם מוזר לועה האייר לא לא לא זה היה לוע הארי היא אמרה שזה צמח גדול ויפה שגודל מהר רק צריך לטפל בו כמו שצריך. בשעה 6 בערב שוהם הלך אל חנות הגינון ופתאום….שהגיע אל החנות ראה שהיא סגורה שוהם היה עצוב ואמר” אוי ואבוי ” מה אני אעשה?”.

עכשיו שהגיע הביתה ראה פתק שכתוב בו “מאמי שלי שתגיע הביתה אני עוד אהיה בעבודה תחמם את הפסטה שיש במקרר שתסיים לאכול תיגש אל החדר מחכה לך הפתעה על המיטה מאת אימא .ששוהם סיים לאכול ניגש לחדר וראה קופסא קטנה ובה זרעים של לוע הארי שמח כול כך עד כדי בכי של אושר והתקשר לאימו ואמר: תודה אימא תודה . אימא של שוהם אמרה: אין בעד מה. פשוט שמעתי את השיחה שלך עם חברך רון התחרותי שכל אחד צריך לגדל צמח וחשבתי כשתגיע הביתה חנות הזרעים תיסגר.

ג’יימס המסתתר באפלה/נדב א.   

ג’יימס לונגבוטום היה נער רגיל בגיל העשרה עם שיער שחור בוהק. ג’יימס ניראה ילד רגיל אבל בסיפורנו הוא ילד מיוחד במינו. ג’יימס הוא ילד בודד בלי חברים.

בבוקר יפה אחד, יצא ג’יימס מביתו לחורשה שממול ופתאום הבחין במשהו מנצנץ הוא התקרב אט אט וראה דבר מנצנץ שככל הניראה היו זרעים. ג’יימס לקח אותם חיש מהר ורץ הביתה.

ג’יימס היה נחוש לספר זאת לאימו.

לפתע,  עלה ערפל ללא צורה. ג’יימס עצר במקום מבוהל, הרוח אמרה:” אל תספר זאת לאף אחד”. “מי את?” אמר ג’יימס בבהלה. ”אני הידרילה השומרת של עולם  גוניס  אבל אויבי אונרי הישתלט על עולמי עכשיו בעולם הגוניס יש חושך ואפלה”. ”מה את רוצה שאני יעשה, עיזבי אותי רוח! ”אני באתי כדי שתשיב את השלום לעולם הגוניס ”.”אז למה פנית דוקא אלי אמר ג’יימס” בחרתי אותך מיפני שאתה ראוי להציל עולם אמרה הידרילה” ” אני עדיין לא כל כך מבין מה  את רוצה ממני ועל איזה עולם את מדברת ביכלל” אמר ג’יימס     

גוניס עולם הגוניס הוא העולם בוא אני חיה אתה חיב לעזור לי ” אמרה הידרילה ”אבל מה אני יקבל ביתמורה ” אמר ג’יימס ”אם תישתול אותי תקבל עץ מופלא עם פרות מדהימים ופרחים מהממים ” ” או קיי אני הולך איתך לא משנה מה יהיה ” אבל פיתאום אמו צעקה ”ג’יימס ארוחת ערב ”  ”שים אותי בכיס ” אמרה הידרילה ונעלמה .ג’יימס הלכך לארוחת הערב הם אכלו ספגטי בולונז וקציצות וכעבור רבע שעה בשעה 07:23 סיימו לאכול וג’יימס הלך לחדר והידרילה שוב ניראתה  ”בוא נלך” אמרה הידרילה  ” נלך לאן  לא הולכים ל” ” אמרת שאתה הולך איתי עד הסוף ” אמרה הידרילה ”טוב בסדר אבל איך נלך

לגוניס” אמר ג’יימס ” תינח אתי על המיטה ועכשיו תיגע בי ” בום ”איפה אנחנו ”אמר ג’יימס ”אנחנו בגוניס” אמרה הידרילה ” ממש זוועתי פה וגם הרבה חושך ” אמר ג’יימס ” זה עולם הגוניס ” אמרה הידרילה ” אבל רגע איך ניראה בכלל אונרי ואיך אני אנצח אותו אני לא שוה כלום ” אמר ג’יימס בדאגה ” אני יעניק לך כוחות קסם, ובוא אני יראה לך מי זה אונרי אבל אסור שאף אחד יראה אותנו ”אמרה  הידרילה הם עברו בערוץ, עלו על הגבעה טיפסו על הר הסלעים ”הידרילה מתי מגיעים ”  ”עוד קצת עוד קצת” הלכו ליד המפל והידרילה אמרה “תזחל כדי שלא יראו אותך ” ואז הם ראו ארמון ענקי עם הרבה חומות ”אבל אני רוצה שתראי לי בדיוק מי זה אונרי ”אמר ג’יימס ”רגע עכשיו ממש תזחל כי אם מישהו רואה אותנו אונרי שולח את כל הצבא  שלו”אמרה הידרילה הם הלכו במורד ההר והגיעו ממש קרוב לטירה “אנחנו הולכים להתגנב לתוך הטירה ?” אמר ג’יימס.

“כן” ענתה הידרילה. “זה הולך להיות מאד מסוכן”.

הם התגנבו בשקט למגדל הצפוני ומשם זחלו לצריף המרכזי ואז התגלה לעיניהם מגדל גדול עם ארבע קומות.

“אנחנו הולכים עכשיו לנתגנב לתוך המגדל הזה, זה המגדל של אונרי” אמרה הידרילה.

אנחנו צריכים להיזהר זה המגדל עם הכי הרבה שומרים, אמרה הידרילה.

הם טיפסו במדרגות ובקומה הראשונה פגשו קבוצה של שומרים, ג’יימס אמר”תעניקי לי כוחות קסם מהר”, הידרילה התעופפה באוויר ולפתע עפה לתוך חזהו של ג’יימס.

נשמתו של ג’יימס נעתקה לרגע ופתאום כשהוא רצה ללכת הוא התעופף באוויר, נדהם מיכולת התעופה שלו ועף במהירות לעבר השומרים.

השומרים ההמומים לא ידעו מה לומר וג’יימס רצה להרביץ לשומרים אך במקום זה הוא הוציא משב של אש מידיו ושרף את פניו של השומר.

“עוד ארבעה נשארו, זה יהיה ממש קל”

ג’יימס התעופף לעבר השומר השני ובעט בו בחוזקה עד שהשומר איבד את הכרתו.

שני השומרים שנותרו נסו על נפשם מרוב פחד.

הם עברו את שלושת הקומות שנותרו בקלות ואז הגיעו לקומה הרביעית.

שם  ניצבה מולם דלת גדולה מזהב. ג’יימס פרץ את הדלת ורוח בריונית במיוחד נתגלתה מולם.

“הידרילה הבאת איתך את” הגיבור הגדול” שאמרת שתביאי” אמר אונריי.

“אונריי, ימי החושך תמו, הגיע הזמן לעידן של אור” הכריזה הידרילה.

ג’יימס התעופף האוויר ואמר “בוא נראה מה יש לך אונריי”.

אונריי קם, שלף חרב והם התחילו בקרב, אונריי הניף את החרב וג’יימס הצליח להתחמק ופתאום אונריי רץ אל ג’יימס ולקח מידו את הזרעים וזרק אותם מהחלון.

ג’יימס כמעט התעלף מרוב בהלה ואמר”זה רק אתה ואני אונריי”.

ג’יימס השליך לכיוונו שובל של אש ודחק אותו אחורה.אבל אונריי התחמק ואז התקיף אונריי וחתך את ג’יימס עמוק בבטן.

ג’יימס קרא”זה נגמר אונריי” והתקיף את אונריי בגל גדול קסם והרג את אונריי. בשיא המהירות ירד ג’יימס למטה לחפש את הידריילה, הוא מצא אותה ושניהם שמחו.

יש לי חתך עמוק בבטן אמר ג’יימס ופתאום הידריילה ריפאה לו את הפצע.

ואז תם החושך הכל נהיה מואר בצבעי ירוק ותכלת, והכל חזר להיות טוב.

ארתור וזרע הפלאליאור תמר

היה היה פעם ילד ושמו  ארתור, לו פנים

יפות, גוף נאה, עיניים כחולות וחולצה

לבנה. היה לו יום רגיל בבית הספר דקה אחרי,

ראה שמכרו זרעים וקנה 2 זרעים.

יום למחרת, בבוקר יפה, יצא ארתור החוצה כשראה שהזרע הראשון קצת גבה ,הלך לבית הספר ושמח.כעבור כמה שעות,חזר ארתור לביתו

ומה ראה? גם הזרע השני גדל לגובהו של הזרע הראשון. וביום למחרת,  גילה שגבהו שני הזרעים. פתאום, ראה שאפשר לטפס על הזרע, הזרע הקטן שכבר לא היה קטן ולא בינוני אלא ענק והפך לעץ.הפחד של ארתור היה פחד גבהים  והפחד לא הירפה מימנו.כעבור שעה,נפל העץ  וגם ארתור נפל  צעק לעבר אימו ואמר: אימא אימא בואי מהר טיפסתי על העץ, ירדתי מהעץ לא הבנתי מה קורה!. אמא של ארתור אמרה: לא הבנתי מה זה?

אה זה שער לעולם הזרעים ומשם באו כל הזרעים, בואי אמא ניכנס. קפצו השניים אל השער של הזרעים ואימו של ארתור הוקסמה.

הוא ואימא ראו את זרע לוע הארי. ואת כל  שאר הזרעים למשל:אגסים, תפוזים ופרחים שונים.

ראה איש נחמד ושאל אותו: מה כל הזרעים

האלה? האיש ענה: אני לא יכול יותר אלו הזרעים הכי גדולים שיש לי אתה רוצה אותם? כן ענה הילד.

ארתור שאל איך יוצאים מפה? האיש הראה לו את הדרך. הילד הודה לו. ארתור ואימו לקחו את הזרעים הלכו לכיוון השער וחזרו הביתה.

ארתור שמח כל כך. מוסר השכל: שאסור לטפס על העצים.              סוף

זרעים של מסטיק / תאיר כהן

היה היה פעם  עץ מיוחד  שהיה עליו מסטיק. היתה ילדה בשם שירלי . שירלי היתה ילדה יפה עם שיער ארוך ועיניים כחולות. שירלי  גילתה את עץ המסטיק.  לאחר מכן, מצאה  שירלי גם תפוח שהיה על סלע.  התפוח גרם לשירלי לכאבי בטן. שירלי הקטנה לא ידעה שהתפוח היה מורעל. ילד בשם  נועם שהיה גבוה , יפה עם עיניים כחולות הציל את שירלי מהתפוח המורעל וכאבי בטן בכך שאמר לה לא לאכול את התפוח. ואחר כך, נועם הביא לה  מסטיק ועברו לה כאבי בטן  הגדולים שהיו לה. לאחר שעה, היה נחש שהיה ארסי והנחש שם ארס על העץ ואז שירלי הקטנה  קטפה את המסטיק והיה לה רעל בגוף.

נועם היה עצוב  הוא נילחם ששירלי תשאר בחיים  והיה משהו אחד שהיה יכול לעזור. נועם לא ידע את ה סוד  הגדול ונועם ישב וחשב וחשב וחשב.  נועם אמר   די אני לא יכול יותר לחשוב זה משגע אותי מה הסוד הגדול שאני לא יודע וכולם יודעים נועם  הביא לה מעץ אחר של שני מסטיקים,אחד לעצמו

ואחד לשירלי .שירלי אמרה לנועם זה הסוד שלו ידעת  אבל   גלית אותו והצלת אותי והם חיים ביחד לנצח נצחים הבטיחו זה לזה שילכו  ביחד לעולם  לעולמים.

סוף

הזרעים של אורי/ נועם מלול

היה היה ילד קטן ושמו אורי. אורי היה בן שמונה ,למד בבי”הס ויצמן בכיתה ב’2.

אורי קם בבוקר בשעה שבע , הלך לבית הספר ובדרך ראה חנות זרעים בשם: זרעי המזל. אורי נכנס לחנות וראה זרעים של גזר. הוא מאוד רצה לקנות את הזרעים. כל הזרעים ביחד עלו 10 ש”ח, למזלו הרע לא היה לו מספיק כסף, אורי התאכזב מאוד והמשיך בדרכו  לבי”הס. כעבור 7 שעות,  הוא חזר הביתה וסיפר לאמא שלו, אורית  מה קרה. כשאורי סיים לספר לאמו מה קרה, אורי ביקש הלוואה מאמא בשביל הזרעים. אך היא אמרה לו לא, ואורי היה עצוב מאוד. למחרת כשהיה בדרכו לבי”הס  ,בדרך נכנס לחנות סתם בשביל לראות את הזרעים,  ופתאום ראה את חברו עדי בן ה8 אבל קצת יותר גדול, הוא גם למד עם אורי. עדי קנה זרעים של עגבנייה. אורי שאל את חברו: ”אתה יכול לתת לי קצת כסף,אני רוצה לקנות את הזרעים של הגזר?”. טוב, אמר עדי. אני אחזיר לך  אמר אורי, ועדי נתן לאורי את מה שנשאר לו. אורי קנה את הזרעים .כאשר סיים את בי”הס זרע את הזרעים בגינה בביתו. עבר יום ,עברו יומיים עברו שבועיים,עבר חודש ,עברו חודשיים, והזרעים לא צמחו.עוזי כבר לא ידע מה לעשות:להחזיר את הזרעים לחנות,לא לגדל אותם יותר,ובסוף החליט להשאיר אותם .אך הם לא צמחו. אורי שאל את אמו למה הם לא גדלים? והיא ענתה לו שהוא צריך לתת להם זמן. והוא נתן להם עוד שבועיים אך הם לא צמחו ,הוא החליט להחליף להם עציץ, ואדמה, ולהשקות יותר ,אורי כל כך התאמץ. ובאמת אחרי שבוע נבטו הזרעים והפכו לגזרים,עוזי שמח מאוד ,וידע שלפעמים צריך סבלנות , והבין שכל דבר בא בזמנו.

גל וזרעי החיטה/ זיו נחום

היה היה, ילד חכם, סקרן ואמיץ ושמו גל .יום אחד,  גל ניפגש עם חברו הטוב טל. טל היה

סקרן ,נבון ואמיץ. זה היה יום חם בשעת הצהרים. טל נתן זרעי חיטה לגל . גל שמח מאד.  בשעה13:00 חזר לביתו , ואמר לאמו שהוא  יוצא לגינה. גל יצר גומות עבור הזרעים , ושם שם את זרעי החיטה.

יום יום גל טיפח והשקה את הזרעים. חלף שבוע  וגל היה עצוב, מפני שזרעיו לא נבטו. גל יצא החוצה. וגילה קן נמלים לוקח את הזרעים.הוא חשב לבקש עוד זרעים אבל השעה היתה 7 בערב

ואמו לא הסכימה ללכת בשעה כזו,התחיל להחשיך ונהיה  לילה, שגל לא ישן בו טוב.

בשעה 3 בבוקר ירד הטל.  כשגל קם הוא היה בהלם. כנראה נישאר זרע חיטה אחד והוא נבט. גל שמח מאוד והיה מאושר כי זו הפעם הראשונה שגידל צמח. הוא רץ לטל וסיפר לו מה שקרה. גם טל שמח.כשהתחיל להחשיך חזר גל לביתו והלך לישון.

גל התעורר לקול החרמש של אביו, הוא קם יצא החוצה. הוא בכה ,ואז אבא שלו אמר ”מה קרה?”. גל אמר ”אתה גזמת לי את החיטה” . אבא אמר ”אני מצטער, אבל אתה לא אמרת לי,ששתלת את החיטה הזאת!”. גל אמר ”נכון,  אני למדתי משהו חשוב היום .אני אלך לבקש זרעים חדשים.” ” טוב”  אמר אבא.  גל הלך ,ופגש את טל בדרך. “טל”, אמר” אני בדיוק

בדרך אליך”.טל אמר” אני רציתי לתת לך עוד זרעים”.  גל אמר” תודה לך טל” .

“בבקשה” אמר טל, “רוצה שאני אשתול איתך?”.

” כן” אמר גל.

“טוב, בוא. אני בא.” אמר גל. וטל וגל הלכו יחד. כשהגיעו טל וגל שתלו את הזרעים.

הם שתלו ואז הם השקו וטיפחו את הזרעים ואז גל אמר ”.לאבא אני שותל את הזרעים.

טוב אמר אבא”. והלך.

ירדן ועץ הממתקים/ כרמל

היה היתה פעם ילדה ושמה ירדן.  היא לבשה חצאית  בצבע לבן שחור וחולצה בצבע כתום.  ירדן מאוד אהבה ממתקים .פעם היא מצאה עציץ שבו היה זרעים ואדמה ירדן לא ידעה מה זה הזרעים האלה. היא לקחה את הזרעים הביתה אימא שלה שאלה מה זה והיא ענתה עציץ .ירדן הלכה והשקתה אותו. ירדן חזרה וראתה שלא צמח כלום.ירדן ישבה וחיכתה. פתאום ראתה שצמח התחיל לגדול ואמרה: אני אחזור מחר למחרת בבוקר. ירדן באה בשעה שמונה לגינה. ירדן סיפרה :ראיתי עץ עקום התקשרתי לחברי דני שלבש מכנסיים אפורות וחולצה כתומה אמרתי לו

שהצמח עקום אני לא ידעתי שיש בעיות לצמחים חשבתי רק  שסוסים ,בני אדם,וחיות שונות, לא ידעתי שצמחים יכולים לחלות. הוא לא חולה ככה זה הצמח הזה וזה לא סתם עץ רגיל הוא עץ מיוחד. למה זה מיוחד? אתה בכלל לא ראית. רוצה לראות? כן תיסתכל וממש טעים. מה על מה את מדברת??  נו תיסתכל, נו טוב זה מדהים זה לא סתם עץ את אומרת זה עץ הממתקים.

הזרעים הקסומים/ מעיין סמדג’ה

יום אחד בצהרים לילי הנמוכה הלכה לטייל. כעבור 5 דקות לילי ראתה על סלע זרעי פלא. לילי זרעה את הזרעים.

לאחר יום ראתה לילי פלא הזרעים ששתלה הפכו לצמח ענקי  .

 לילי הקטנה טיפסה על הצמח  עד

לעננים .  בעננים ראתה לילי ענק  לילי פחדה מאוד מכיוון  שלא הזמינה את משפחתה.

עדי ושיח ההפתעות/ חן פרנסיס

יום אחד ביום אביב מקסים עדי יצאה החוצה עם הוריה. הם הבטיחו לה שהם ייסעו למשתלה לקנות  עץ, שיח או דבר אחר עדי התרגשה מאוד מכיוון שמה שהם עמדו לקנות הולך להיות שלה. משפחתה נסעה למשתלה ושם עדי בחרה שיח יפה בשם פטל.

הפטל היה פרי טעים שכולם אהבו עדי ומשפחתה קנו את השיח ושתלו אותו בגינתם .כעבור כמה שבועות עדי יצאה לגינה וטעמה את הפטל. לפטל היה טעם

שונה ומיוחד מכל פטל שהיא אי-פעם טעמה. עדי ניגשה להוריה ואמרה: “אמא, אבא,זה הפטל הכי טעים שטעמתי,בואו לגינה תיראו בעצמכם!”. ההורים חייכו ויצאו לגינה

טעמו את הפרי ונבהלו מאוד! הפטל היה מקולקל!

“עדי!” ,הם צעקו “למה לא אמרת לנו שהפטל מקולקל?” עדי שתקה. היא לא ידעה שזה

מקולקל ההורים ועדי נסעו לבית חולים. בבית החולים הם הלכו לרופא ואמרו לו:” אכלנו פטל

מקולקל, מה עלינו לעשות?” הרופא אמר:” זה לא היה פטל מקולקל, זה היה שיח הפתעות!” ההורים ועדי היו המומים! “שיח הפתעות? מה זה?””זה שיח מאוד מיוחד הוא לא יכול להתקלקל ופרותיו מאוד טעימים,הם מאוד בריאים. למה אתם חושבים שהוא מקולקל?”ההורים ועדי שתקו,הם לא ידעו את התשובה “טוב” אמר הרופא “טעיתם,

עכשיו כדאי שתלכו,אנחנו לא רוצים שתידבקו.”הם הלכו ועדי הייתה מוקסמת! זה היה שיח הפתעות

והוא היה שלה! “שכחתי לומר לכם” צעק הרופא “שהשיח הזה מגדל ממתקים והפתעות!”עכשיו עדי הייתה לגמרי מאושרת! שיח הפתעות וממתקים  שבריא והוא היה  פרטי שלה!

עדי אמרה:”זה היום הכי טוב בחיי!!” כשהם

חזרו לביתם,עדי טעמה עוד ועוד ממתקים “הרופא

צדק” חשבה עדי “זה באמת טעים,זה ממתקים וזה בריא.” הוריה אמרו:”עדי, כדאי שתיכנסי הביתה,ואל תוכלי יותר מדי ממתקים.” עדי נכנסה,היה ערב. היא התקלחה, צחצחה שיינים והלכה לישון.יום למחרת, עדי התעוררה וצחצחה שיינים היא ירדה במדרגות,והלכה לגינה. היא רצתה כמה ממתקים לארוחת הבוקר

היא ראתה:מקופלת,טעמי,כיפכף ועוד הרבה ממתקים. היא התחילה לקטוף ממתקים.עוד ועוד ממתקים עד שכאבה לה הבטן.

היא שכבה במיטתה וחשבה על כל הממתקים. היא רצתה להבריא ולאכול אותם. כאשר סוף סוף הבריאה היא קטפה ממתקים ואכלה אותם,

אך מהיום היא קוטפת רק חמישה ממתקים:

בבוקר,בצהריים ובערב והיא לא מגזימה עם  כמות הממתקים והיא לא גורמת לעצמה שום כאבי בטן

הסוף

מוסר השכל:לא להגזים עם ממתקים!

עדי ושיח ההפתעות/ חן פרנסיס

יום אחד ביום אביב מקסים עדי יצאה החוצה עם הוריה. הם הבטיחו לה שהם ייסעו למשתלה לקנות  עץ, שיח או דבר אחר עדי התרגשה מאוד מכיוון שמה שהם עמדו לקנות הולך להיות שלה. משפחתה נסעה למשתלה ושם עדי בחרה שיח יפה בשם פטל.

הפטל היה פרי טעים שכולם אהבו עדי ומשפחתה קנו את השיח ושתלו אותו בגינתם .כעבור כמה שבועות עדי יצאה לגינה וטעמה את הפטל. לפטל היה טעם

שונה ומיוחד מכל פטל שהיא אי-פעם טעמה. עדי ניגשה להוריה ואמרה: “אמא, אבא,זה הפטל הכי טעים שטעמתי,בואו לגינה תיראו בעצמכם!”. ההורים חייכו ויצאו לגינה

טעמו את הפרי ונבהלו מאוד! הפטל היה מקולקל!

“עדי!” ,הם צעקו “למה לא אמרת לנו שהפטל מקולקל?” עדי שתקה. היא לא ידעה שזה

מקולקל ההורים ועדי נסעו לבית חולים. בבית החולים הם הלכו לרופא ואמרו לו:” אכלנו פטל

מקולקל, מה עלינו לעשות?” הרופא אמר:” זה לא היה פטל מקולקל, זה היה שיח הפתעות!” ההורים ועדי היו המומים! “שיח הפתעות? מה זה?””זה שיח מאוד מיוחד הוא לא יכול להתקלקל ופרותיו מאוד טעימים,הם מאוד בריאים. למה אתם חושבים שהוא מקולקל?”ההורים ועדי שתקו,הם לא ידעו את התשובה “טוב” אמר הרופא “טעיתם,

עכשיו כדאי שתלכו,אנחנו לא רוצים שתידבקו.”הם הלכו ועדי הייתה מוקסמת! זה היה שיח הפתעות

והוא היה שלה! “שכחתי לומר לכם” צעק הרופא “שהשיח הזה מגדל ממתקים והפתעות!”עכשיו עדי הייתה לגמרי מאושרת! שיח הפתעות וממתקים  שבריא והוא היה  פרטי שלה!

עדי אמרה:”זה היום הכי טוב בחיי!!” כשהם

חזרו לביתם,עדי טעמה עוד ועוד ממתקים “הרופא

צדק” חשבה עדי “זה באמת טעים,זה ממתקים וזה בריא.” הוריה אמרו:”עדי, כדאי שתיכנסי הביתה,ואל תוכלי יותר מדי ממתקים.” עדי נכנסה,היה ערב. היא התקלחה, צחצחה שיינים והלכה לישון.יום למחרת, עדי התעוררה וצחצחה שיינים היא ירדה במדרגות,והלכה לגינה. היא רצתה כמה ממתקים לארוחת הבוקר

היא ראתה:מקופלת,טעמי,כיפכף ועוד הרבה ממתקים. היא התחילה לקטוף ממתקים.עוד ועוד ממתקים עד שכאבה לה הבטן.

היא שכבה במיטתה וחשבה על כל הממתקים. היא רצתה להבריא ולאכול אותם. כאשר סוף סוף הבריאה היא קטפה ממתקים ואכלה אותם,

אך מהיום היא קוטפת רק חמישה ממתקים:

בבוקר,בצהריים ובערב והיא לא מגזימה עם  כמות הממתקים והיא לא גורמת לעצמה שום כאבי בטן

הסוף

מוסר השכל:לא להגזים עם ממתקים!

זרעים של כסףמאת שלי

היה הייתה פעם ילדה ושמה אדל.ביום בהיר אחד, אדל רצתה לצאת החוצה. אדל  התלבשה היא לבשה חולצה אדומה חצאית ורודה וסנדלים.

אדל מצאה זרעים. אדל לא ידעה של מה הזרעים.

אדל חזרה הביתה ושתלה את הזרעים. אחרי יומיים אדל יצאה לגינה ולא ראתה דבר. אחרי יום לאדל הגיעה חברה. לחברה קראו עדן. אדל סיפרה לעדן שהיא מצאה זרעים. אדל סיפרה את זה לעדן מפני שעדן הבינה בזה. למחרת עדן ואדל יצאו החוצה לגינה ופתאום מה הן ראו?נבט קטן יוצא מן האדמה והנבט היה בצבע כסף.

אחרי שלושה שבועות, אדל ועדן יצאו לגינה

ומול עיניהן היה שתיל בצבע שעליו היה תלוי

מטבע של 5 שקלים

כלב הפלא ונסיך הפונפונים/שחר קומפנו

היה היה כלב ושמו אאוסנפ ולבעליו קראו שחר.

בבוקר יפה אחד, הלכה שחר לבריכה עם כלבה בכניסה הם קנו מגבות ורובה מים.

לאחר 5 דקות ,הם נכנסו לבריכה ושיחקו ברובה המים הם יצאו מהבריכה לאחר שעתיים וחצי והתנגבו במגבות וחזרו לביתם.

אאוסנפ הכלב הלך לכיוון הגינה וטיפה אחת ממי הבריכה נזלה על האבוקדו פתאום נוצר שער מעבר למימד אחר הכלב נכנס לשער, והשער נסגר מיד. אואסנפ טייל במימד לפתע ראה בנין דומה לביתו אאוסנפ נכנס אליו פתאום ראה נסיך יפה ונאה עם 70000001 פונפונים. אואסנפ התקרב לנסיך ושאל אותו “מדוע אתה מלא פונפונים?” הנסיך ענה “שאוכל לזרוע זרעים בכל מקום”. “מה איך?” שאל הכלב “הסתלק ולמד אמר. הנסיך זרק פונפונים על הקיר ואמר לוע הארי וצמח לוע הארי עם גבעול נאה עלים ירוקים עד מאד ועלי כותרת בשלל צבעים.”אואוווווו” נדהם הכלב ושאל “ממתי פונפונים מגדלים זרעים?” פונפונים מגדלים זרעים בגלל  שרציתי שכול הארץ תהיה פורחת ויפה, אמר הנסיך והזמין את הכלב לארוחת הערב. רק הוא והכלב. הכלב הסכים והלך לאכול עם הנסיך. הם אכלו עוף,תפוחי אדמה ודברו והנסיך גילה לכלב שהוא בעצם פרח אחד גדול ויפה בצבע אדום וורוד. הכלב נדהם ואמר “אאו אתה מדהים אפשר את עלי הכותרת שלך?”כן “,אמר הנסיך והביא לאאווסנפ את העלי כותרת שלו. אווסנפ שאל “איך יחזור הביתה עכשיו?”הנסיך ענה הנה קח את שלושת זרעים אלו וזרוק אותם  ואמור “שער מעבר לביתי.” הכלב זרק את שלושת הזרעים ואמר שער מעבר לביתי. לפתע , נוצר שער מעבר בצבע סגול וכחול עם עיגולים לבנים הכלב שאל את הנסיך “להכנס לשער זה אדוני?”,”כן ענה הנסיך ואווסנפ נכנס לתוך השער וחזר לביתו. כשחזר ראה את שחר מחפשת אותו וצועקת אווסנפ אווסנפ רץ אליה, קפץ ונבח. שחר התרגשה ושמחה וחיבקה את אווסנפ אווסנפ לקק אותה והם היתחבקו.

החנות שנשרפה

היה היה פעם לפני המון שנים חנות קטנה.

ובחנות היו המון המון עצים ,עציצים, פרחים, שיחים, וזרעים.

בחנות היו שני עובדים לעובד אחד קראו עידן. עידן היה,גבוה ,שמן רגיש ולבש חולצה ירוקה, מכנסיים כחולים וסינר אפור.

ולעובד השני קראו מני .מני היה נמוך, רזה ,יפה תואר

ולבש חולצה אדומה, מכנסיים סגולים וסינר אפור.

כעבור שנה, היה יום שרבי .והחנות הייתה פתוחה .לפתע פתאום עץ אחד נשרף. עידן התקשר מיד למכבי אש (102)מכבי האש הגיעו תוך 3 דקות. אך כל החנות נשרפה. עידן ומני היו מאד מאד מאד עצובים שכמעט פרצו בבכי. פתאום, ראו העובדים ילדה. לילדה קראו מרינה. מרינה הייתה חברותית, סקרנית, אכפתית

נחמדה ולבשה חצאית ורודה ,חולצה כתומה וקשת צהובה.

מרינה שאלה את העובדים: “מה קרה?” והעובדים ענו לה “נשרפה לנו החנות”.  “אוי ואבוי”, אמרה מרינה, “איך זה קרה?” “נשרף לנו עץ האלון האהוב עלינו ואז כל החנות נשרפה”.

“אין דאגה” אמרה מרינה “נבנה חנות חדשה שלושתנו לבד, אבל רק אם אתם מרשים” “כמובן את עזרת לנו אז למה שלא נרשה לך. בסדר אז באו נתחיל!  הם בנו קירות הוסיפו שלוש מנורות תקנו העבירו והכל היה בשיתוף פעולה כעבור חמישה חודשים .נפגשו עידן מני ומרינה לפגישת סיום בניית החנות מרינה אמרה כל הכבוד לנו ! והלכה לביתה. עידן ומני אמרו חכי שניה מרינה את רוצה לעבוד איתנו בחנות? אני אשמח אמרה מרינה אמרה בביישנות. נשתול הכי הרבה עצי אלון הסוף

יורם והאיש הדמיוני מעולם אחר

היו היה ילד בן 5 גבוה   מצחיק, נחמד וחכם ששמו יורם. ליורם היה חבר דמיוני. יום נעים אחד ב5   יצאו יורם והחבר הדמיוני לטיול, בשכונה והתחילו לדבר.

יורם: היי חבר, מאיפה אתה הגעת ?

החבר הדמיוני: אני לא יכול לגלות לך.

יורם: למה אתה לא יכול לגלות ? בבקשה תגלה לי.

החבר הדמיוני: טוב אני אגלה. אני הגעתי מארץ של זרעים.מה שאוכלים שם זה חיטה אפויה. כל האנשים שם עבדו בחקלאות, לא היה איש אחד שלא ידע מה זה זרעים.

יורם: למה כל כך חשובים להם הזרעים ?

החבר הדמיוני: מהזרעים צומחים לנו כל הירקות והפירות, למשל: חסה, מלפפון, גמבה, עגבניות ותותים. בלי זרעים לא היו לנו פירות וירקות.

יורם: איך אתם מגדלים את הירקות? בחממה או בשדה ?

החבר הדמיוני: אנחנו מגדלים ירקות ופירות בשדות גדולים, משקים במים נקיים ואדמה עשירה. אנחנו משתדלים לדאוג לכל השתילים והצמחים שלנו ובודקים כל יום את הפירות.

יורם: אצלנו זה לא בדיוק ככה. אצלנו מרססים את השדות בחומרים לא טובים כדי לשמור על הצמחים ואחרי זה החומרים נכנסים גם לאדמה ומזיקים לבריאות של האנשים ובעלי החיים.

אולי תלמד אותי איך מגדלים ירקות ופירות באופן טבעי?

החבר הדמיוני: בטח, לגדל פירות וירקות בלי ריסוס באופן טבעי הכי טוב לבריאות של כולם.

דני ועץ הברוקולי/ רומי שיינין

היה היה פעם ילד ושמו דני, הוא היה ילד חכם רגיש שאהב טבע. יום אחד , דני החליט שהוא רוצה לשתול עץ ברוקולי. דני הלך לגנן של בית ספר ששמו רן. רן היה בן אדם טוב לב ואהב לעבוד בעבודתו. דני שאל את רן האם אני יכול לקבל זרע של עץ ברוקולי? הגנן ענה “כן ברור” .דני הלך לביתו ושתל את הזרע שקיבל מהגנן. כעבור יום , דני בא כדי להשקות את הזרע וראה שעץ ברוקולי גדל הפוך ,  דני לא ידע מה לעשות. ופתאום היה לו רעיון ללכת לרן הגנן ולשאול אותו מה לעשות? דני הגיע לרן ושאל אותו מה אני יכול לעשות ? העץ שלי גדל  הפוך. רן ענה “יש רק סיבה אחת למה שקרה  שתלת את הזרע הפוך .

יבגנדי  ושיח  המסטיק

היה היה ילד הוא שמו יבגנדי. יבגנדי היה גמד קטן ולבש מכנסים אדומות וחולצה צהובה. כעבור שעה,  רצה יבגנדי לגדל שיח מיוחד. פתאום עלה בראשו רעיון!

אני אגדל שיח של מסטיק.אבא של יבגנדי במקרה שמע את הרעיון ואמר: אני לא מסכים שתגדל שיח בחצר שלי”.”למה לא?” אמר יבגנדי אבא שלו אמר” זה לא אפשרי”. “אני הולך מכאן ברגע זה!” אמר יבגנדי והלך לכפר וראה משהו שמוכר עציצים. קראו לו משה. יבגנדי שאל אותו אם יש צמח שמוציא מסטיק?משה אנא לו כן בטח! איפה זה שאל יבגנדי?זה במערה של הענק שם על הגבעה. יבגנדי הודה למשה והתחיל לצעוד לשם. כשהגיע למערה לא ידע מה לעשות וצעק ענק! ענק! אתה שם? הענק ענה לו מה אתה רוצה?אני רוצה זרעים של מסטיק.ומה תיתן לי בתמורה?אני אתן לך בתמורה חבר שיוכל לשחק  איתך ושיגור איתך במערה. איזה חבר אתה רוצה שיגור איתך במערה? אני תמיד רציתי לגדל חמוס בבית אתה יכול להביא לי חמוס?אני בטוח אביא לך חמוס או שניים אמר יבגנדי.

כעבור שעה יבגדני חזר והראה לאבא שלו את הזרעים ואמר:אני אגדל אותם בשביל שיהיה לי הרבה מסטיקים!!  

הסוף

רון ועץ הפלא [תמיר גרמיצקיך]

היו היה פעם ילד שקוראים לו רון. רון היה ילד סקרן, רגיש, חכם,ויפה תואר. רון קנה בוקר אחד זרעים של תפוז. רון שתל את זרעי התפוז בחצרו. למחרת ב- 6:00 בבוקר, בא ואיזה פלא זרע התפוז צמח לעץ תפוזים. פתאום נפל תפוז אחד מהעץ ומימנו ניפתח שער לעולם של ענקים. משפחתו של רון נכנסו לשער ושאלו את עצמם  מה יכול להיות כאן שאלו אחד את השני. פתאום שמעו קול בוכה לא הבינו מה קרה??!!. לפתע, הם ראו    שלט “כאן גר בן הענק”. רון הסקרן פתח את הדלת שהובילה אותו לביתו של בן.

בן שמע את הדלת נפתחת כעס בן הענק בן אמר:” מי מעז להיכנס לביתו של בן!!”. רון ניכנס ושאל  

“האם אתה בן הענק???”.רון אמר “אני רק רוצה לדבר אתך בנועם ובשלוה”. שאל בן הענק:” מה אתה רוצה??”.

משפחתו של רון חיכתה בחוץ כי לא רצו להיכנס מרוב פחד.שאל רון את הענק בן אתה  יכול לתת לי תפוז אחד? גדול…???. אמר בן הענק

ומה אתה תיתן לי בתמורה חשב רון אני אתן לך חיבוק.הסכים בן הענק.חיבק רון את בן הענק ובן הענק נתן לרון תפוז גדול ממש בני משפחתו של רון חזרו הביתה ואכלו את התפוז הגדול. ולבסוף, הם חיו באושר

ועושר עד עצם היום הזה. מוסר השכל לא צריך להשתמש בכוח צריך להשתמש בשלווה, נועם ובנוסף מוח.

יוסי וזרע הפלא / ניתאי
היו היה פעם משפחת ששמה היה חג’ג’.

אבא הגבוה מאוד, אמא היפיפייה, ויוסי החמוד והמתוק. המשפחה היתה משפחה חקלאית.

ואפילו יוסי שהוא בן 9 אהב את הצמחים העצים ואפילו

הפרחים.

ביום למחרת ,יוסי יצא לשחק עם חברים. החברים היו אורי החזק והמקובל, ליאור המתלהב, יותם החכם מאוד, ונדב המלך. הם רצו לשחק מחבואים עם החברים

בגן השעשועים. פתאום יוסי מצא זרע יבש וצהוב. יוסי חזר לבית עם הזרע. יוסי לקח מהבית משפך, וסוג אדמה טובה כדי לשתול את הזרע היבש. לפני ששתל את הזרע הראה

את הזרע להוריו. והם אמרו שאין לו סיכוי

שהזרע יצמח כי הוא יבש. ויוסי טיפח אותו .

לאחר יום, יוסי שוב קם והשקה את הזרע ושוב ההורים שלו אמרו לו שאין לו סיכוי שהזרע יצמח. יוסי אמר להם שהצמח עוד יצמח. יוסי התחיל להאמין שהצמח לא יצמח. יום אחד יוסי קם וראה שהצמח צמח. רץ להוריו להגיד להם שהצמח צמח.

הוריו של יוסי  הרגישו בושה וחרפה שהילד שלהם  צדק והוריו לא צדקו. יוסי טיפח את הצמח כל הזמן. השקה אותו, ושם אותו באור השמש.
הסוף

חודש התקווה/יועד חתן.

היה היה בסין הרחוקה ילד ושמו רן בן 10.

רן היה אחד מהגננים הטובים בארץ .

רן ומשפחתו היו חייבים כסף רב לעוזר המלך הרשע.

עוזר המלך אמר לרן ומשפחתו אני רוצה בתמורה לחוב זרע יחיד במינו אני נותן לכם חודש לספק לי את הזרע ואם לא תצליחו ביתכם יעוקל במקום החוב .

רן שאל את עוזר המלך הרשע היכן נמצא את הזרע ?

עוזר המלך השיב: “תמצאו את הזרע בהר המוות.אך בדרך תימצאו סכנות רבות, כמו נהר של לבה,ציפורים טורפות וקיקלופ ענק”.

רן אמר באומץ רב אני אביא את הזרע המיוחד.

כעבור יומיים הגיע רן לנהר הלבה

רן הבחין בסלעים וקפץ עליהם וקיפץ מסלע לסלע עד שהצליח לעבור לצידו השני של הנהר והמשיך במסעו בחיפוש אחרי הזרע המופלא.

בהמשך הדרך נתקל רן בציפור

ים הטורפות והסתתר מהן .הוא חיכה שהן ירדמו ואז התגנב בדממה וחלף דרכם בהצלחה.

כעבור מספר ימים, הגיע רן לקיקלופ הענק רן ראה מרחוק את הקיקלופ אוכל ונזכר שלא אכל כבר כמה ימים . התגנב רן ולקח חתיכה מהאוכל של הענק בלי שזה שם לב לנוכחותו.

רן אכל בזריזות והמשיך במסע.

בדרך להר המוות עבר רן חוויות רבות ופגש מספר חיות שסייעו לו במסע.

בהגיעו של רן להר המוות עזרו לו החיות להגיע לפיסגה.

כשהגיע לפיסגה רן הבחין בזרע המיוחד שביקש עוזר המלך הרשע.אסף רן את הזרע והכניס אותו לכיסו.

אולי לא ידעתם על זה אבל חיה אחת מיוחדת במינה שליוותה את רן בדרכו היתה דרקון אש ירוק. רן עלה על גבו של הדרקון והם התעופפו במהירות לביתו של רן.

רן הביא לעוזר המלך הרשע את הזרע וכולם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

(מוסר השכל: עדיף להשתמש במוח מאשר בכח)

                      הסוף.

טליה וזרע התאנה

יום אחד בבוקר בהיר טליה, התלבשה עם חולצה לבנה והלכה,

לטיול קצר בשכונה. פתאום ראתה זרע של תאנה. היא לקחה אותו לבית שלה שתלה אותו בגינה והלכה לישון כי כבר היה מאוחר. בבוקר טליה הלכה מהר אל השתיל. היא ראתה את השתיל שהפך לעץ תאנה גדול ואפילו צמחו עליו תאנים . טליה

לקחה תאנה מהעץ אכלה טליה ואמרה בקול רם התאנה הזאת ממש טעימה ועץ התאנה אמר לה תודה. לאחר מכן, השעה היתה כבר אחת וחצי בצהרים וטליה אמרה בוא נלך לאכול, ועץ

התאנה ענה טוב. בגלל שכל ההליכה הזאת עשתה אותי ממש רעבה וצמאה.

טליה אמרה נכון אני באמת רעבה בוא נלך לאכול טליה ועץ התאנה סיימו לאכול. עץ התאנה עשה גרבס וטליה אמרה לו…

לבריאות ועץ התאנה אמר תודה.אחרי שטליה ועץ התאנה סיימו לאכול טליה אמרה לעץ  רוצה שנלך לעזור לאבא שלי, הוא חקלאי ועץ התאנה אמר כן כן אני אוהב חקלאות. טליה ועץ התאנה ניגשו לאבא של טליה אבא של טליה למד אותם קצת על חקלאות ואחר כך טליה ועץ התאנה הלכו למסעדה עם כל המשפחה וטליה רצתה לאכול פיצה ועץ התאנה רצה לאכול ספגטי. שהם סיימו לאכול הם נסעו לתל אביב הם השתוללו ואז הלכו לקנות בגדים ולאחר מכן הם נסעו הביתה.

הסוף

אורי מגלה את שלבי הנביטה/ ליעוז חג’בי

לפני שנים רבות, חי ילד ושמו אורי. אורי היה טוב לב וסקרן.

יום אחד, אורי שאל את אבא שלו הגבוה והחתיך: אבא,אני רוצה

ללמוד על זרע. אמר אבא: בוודאי שאני אעזור לך. יש

ענה אורי,צחצח שיניים והלך לישון. יום אחד אורי קם

וגם אבא קם, אבא אמר לאורי: אני אשתה קפה ושאני

אסיים, אני אבוא לעזור לך. טוב ענה אורי. אבא סיים לשתות קפה ובא לאורי. אורי שאל את אבא איך גדל זרע? אבא ענה:

זה מתחיל בזרע וממשיך… אוי, אני לא יודע.. יש לי רעיון, נלך לפרופסור המפוזר. וכך היה. נכנסנו למעבדה, ופתאום לא ראינו את הפרופסור, צעקנו פרופסור איפה אתה? אורי נבהל ושמע רעש. פתאום קפץ הפרופסור, אני כאן אני כאן, ענה פרופסור. אהה, ענו אבא ואורי, הנה אתה. אורי סיפר לפרופסור שהם לא יודעים איך צומח זרע. הפרופסור סיפר לאורי ולאבא קודם כל שלבי הנביטה מתחילים בזרע ואז בנבט ואז אני לא יודע, סליחה אמר הפרופסור המפוזר, מרוב שאני מפוזר אני לא יודע. טוב, אמר אבא ואורי והלכו לפרופסור המפורסם.

שלום, אמרו אבא ואורי. שלום, ענה פרופסור המפורסם. כיצד אוכל לעזור? אנחנו רוצים לדעת על שלבי הנביטה של הזרע. טוב, שלבי הנביטה מתחילים בזרע ואז בנבט ואז

בגבעול ואז אני לא יודע, ענה פרופסור המפורסם, סליחה.

טוב, אמרנו והלכנו לפרופסור המלוכלך. שלום, אמר אבא, שלום,

ענה פרופסור המלוכלך.איך אוכל לעזור לכם? אנחנו רוצים  סליחה אמר הפרופסור המלוכלך. טוב אמרנו ונסענו הביתה לישון.

ביום למחרת, קמנו ונסענו לפרופסור הקולי.” שלום פרופסור קולי”, שלום אמר פרופסור קולי,מה אתם צריכים? אנחנו רוצים לדעת על שלבי הנביטה. טוב שלבי הנביטה מתחילים בזרע ואז בנבט ואז בגבעול ואז העלה ואז ניצן ואז אוי אני לא יודע, סליחה אמר פרופסור הקולי. טוב אמרנו ונסענו הביתה.

כעבור יום,נסענו לפרופסור היפיוף. “שלום פרופסור יפיוף” שלום וברכה

מה אתם רוצים? אנחנו רוצים לדעת על שלבי נביטה של הזרע.

שלבי הנביטה של הזרע מתחילים בזרע ואז בנבט ואז בגבעול

ואז העלה ואז ניצן ואז פרח וזהו תודה רבה רבה רבה רבה לכול הפרופסורים .איזה הרפתקה מ ד ה י מ ה!