שוק האיכרים של תל אביב

by Mel Rosenberg - מל רוזנברג

After fruitful careers as a scientist and inventor I've gone back to what I love most - writing children's books Read More

Joined Oct 2013
Published Books 1560

אין איכרים בתל אביב. אבל שוק איכרים – יש ויש.

רובנו מעולם לא ראה בחייו איכר אמיתי, אז הנה אחד. בעצם שניים:

עמיאל הוא חקלאי. רוני היא בת של חקלאי. אמיתי.

Amiel and Roni, a farmer and his daughter

עמיאל מגדל תפוחים יפניים ופטל שמקורו בקנדה. כאן בישראל.

את עמיאל תמיד תמצאו עם חיוך על הפנים.

Amiel holds a Japanese apple at the Tel-Aviv farmer

השותף של עמיאל, גולני, אף פעם לא מחייך. הוא גובה את הכסף (ודי הרבה) עבור הסחורה. הוא אף פעם לא מחייך. לכן כדאי מאוד שתשלמו לו.

טליה היא חקלאית, במקור מארצות הברית. ביחד עם אורי, הארוס שלה, היא מגדלת עגבניות צבעוניות, ופלפלים קטנים מתוקים. נתנו לה כסף והיא החזירה לנו שקית גדולה מלאה בעגבניות “בב” מתוקות להפליא, פלפלים מתוקים והפתעות (היום זה היה ליים). היא חברה. ובניגוד לגולני, היא תמיד מחייכת.

Talia grows colorful tomatoes, and sweet little peppers

טליה מוכרת גם דלעות. משום מה, בישראל לא חוגגים את “ליל כל הקדושים”. אבל טליה היא בחורה נחושה. אולי יהיה יותר מדויק לקרוא לזה אופטימית.

ליד דוכן הירקות, הרחתי משהו. ביוב פתוח? לא. זה הדוכן של עתליה, שמוכרת גבינות בשלות.

“גבינות?” שאלנו מופתעים, והיא חייכה. אז היינו מוכרחים לצלם אותה. היא נתנה לנו לטעום. זה היה ממש טעים. אז הכנסנו גם אותה לספר.

המשכנו הלאה, וריח הגבינות התחלף בריח אחר. מפתה לא פחות. קטורת.

איילת מוכרת קטורת בשוק האיכרים. היא לא חקלאית, אבל יש לה בן דוד שמכיר מישהו שפעם היה חקלאי.

היא טוענת שהקטורת שלה באיכות גבוהה. קניתי ממנה קצת, לקורס שאני מעביר על שנות השישים.

שאלתי את איילת אם יש לה גם משהו שיגרום לנו “לראות צבעים”. אז היא הציעה לי את זה. היא די רוחנית, אבל עמוק בפנים, גם יזמית.

בדוכן הבא יש שני אנשים שמחים. הם מכינים ליקר טעים להפליא (טעמתי) מפסיפלורה (פרי התאווה). הם מאוד אוהבים את העבודה שלהם. הם גם שותים מדי פעם את הדוגמיות שהם מציעים ללקוחות. לא פלא, אם כך, שהם מחייכים.