על הצלחות וכישלונות

היי, אני ליאור קינסט, בת 28

עד היום עברתי כל ראיון עבודה שעשיתי..

ואני שואלת את עצמי האם זה טוב?

אז כדי שלא תחשבו שאני משתחצנת, אספר לכם איך זה קרה:

את הראיון הראשון שלי עברתי בגיל 21,

כשביקשתי להתקבל לעבודה בחטיבת הביטחון של נתב”ג

אז היו קצת חששות, אבל להגיד לכם את האמת?

כל עוד אתם יודעים עברית, אנגלית וקצת מה קורה סביבכם בארץ ובעולם,

אתם בפנים!

הראיון השני היה בגיל 26, בתור סטודנטית בסוף שנה ב’

הפעם באלביט מערכות, מפחיד אה?

אז זהו, שאם אתם מכירים את האנשים הנכונים ומקבלים הכנה מפורטת לקראת הראיון

הלחץ יורד, הביטחון עולה, והסבירות שתתקבלו לעבודה שואפת ל-1

מישהו אמר פרוטקציה?

ואני שואלת את עצמי- האם זה טוב?

מצד אחד, התקבלתי עבודה

מצד שני, לא קיבלתי שום ניסיון בביצוע ראיונות

ממממ…מה עדיף?

את הראיון השלישי שלי עברתי ממש לא מזמן, בגיל 28

ראיון רציני ראשון, עבודה של גדולים

מלחיץ, מאתגר, אבל גם אותו עברתי

והפעם- ממש בזכות עצמי

להגיד לכם שהתאכזבתי? ממש לא

אבל, אני עדיין נמצאת במצב בו אני מפחדת פחד מוות מראיונות עבודה

ומה יהיה הלאה?

האם עדיף להיכשל כמה פעמים לפני שמצליחים?

אם הייתי נכשלת, האם הייתי לומדת מזה משהו? רוצה להאמין שכן

ומה שאני לוקחת מכל הסיפור הזה-

אם מצליחים- נהנים מן ההצלחה

אם נכשלים- לומדים מהכישלון ונהיים טובים יותר מפעם לפעם

כלומר, גם כאן וגם כאן יוצאים נשכרים