שאלת החקר:

כיצד משפיע הפרסום והשיווק על הכלכלה בישראל?

 מבוא

 בחרנו בשאלה זו מכיוון שנושא הפרסום והשיווק והשפעתו על הכלכלה בארצינו מעניין אותנו ואנו סקרנים לגביו לגבי ההשפעות שלו.

מהלך העבודה הוא מציאת מאמרים, טקטסים וכתבות באינטרנט בנושא שבחרנו וסיכומם לאורך העבודה. בנוסף, .הוספנו תמונות וסרטונים שמוכיחים .את הדברים שהצגנו בעבודה

השערות לשאלה

השערתנו לשאלה היא שענף הפרסום והשיווק משפיע על ענף הכלכלה בישראל בשל פרסומם ושיווקם של מוצרים שונים ומכירתם בשוק.

זה עובד כך: ככל שמפרסמים ומשווקים מוצר יותר ויותר כך האנשים יותר משתכנעים שהם צריכים את המוצר (אפילו כשבחלק מהמקרים הקונה לא צריך את המוצר כלל), כך רוב הסיכויים שהוא יימכר בכמויות גדולות והרווח שיופק ממנו הוא יותר גדול, כאשר חלק מן הכסף הולך לכלכלת המדינה (כמו מיסים) ומביא לפיתוחה בתחומים רבים ומגוונים

מקומות בהם מוצגות פרסומות

טלוויזיה- בטלוויזיה מוצגות הפרסומות בהפסקות של סדרות או במעבר בין סדרות לסדרות. הפרסומות שבטלוויזיה מוצגות בדרך כלל בצורת סרטון ומשתתפים בהם לרוב שחקנים, דוגמנים וכל מיני אנשים מפורסמים.

רדיו- ברדיו נשמעות הפרסומת בקטע קולי בלבד (מכיוון שאין מסך ברדיו) והם מוצגות בדרך כלל בהפסקות בין שידורים שונים ובהפסקות של שידור אחד.

עיתון- הפרסומות בעיתון מפוזרות בין העמודים ולפעמים מתרכזות גם בעמוד אחד. בעיתון הפרסומות מוצגות בתמונה של המוצר שמפרסמים ועל זה או ליד זה יש כתוביות שמסבירות על מה הפרסומת

דוגמה לפרסומת-1

בפרסומת המוצגת של קוקה-קןלה מראים שכביכול מיד אחרי שנלגום מהמשקה, חיינו יהפכו פתאום ליפים יותר: נחייך כל הזמן, נמצא אהבה, נמצא חברים, יהיה לנו כיף ונהיה מאושרים. אך במציאות, הדבר היחיד שיקרה אחרי שנשתה מהקולה הוא…..כלום! בסך הכל יהיה לנו טעים ונהנה מלשתות אותו.

אך למרות שלמשקה לא תהיה השפעה על חיינו כמו בסרטון, כשחלק מהאנשים רואים את הפרסומת הזאת הם חושבים שזה מה שהולך לקרות וקונים את הקולה.

דוגמה לפרסומת-2

בעמוד המוצג לפניכם מוצגים שני המבורגרים של מקדונלדס’, אחד כמו בפרסומות ואחד כפי שהוא במציאות. אנו בטוחים שזו לא הפעם הראשונה שיצא לתהות איך קורה שההמבורגר בפרסומות נראה כל כך מושלם ואתם מקבלים חשק פשוט לאכול אותו בביס אחד למרות שבמציאות הלחמניה עם הקציצה היא בסדר ולא יותר?

בסרטון הבא תבינו כיצד זה קורה

מדובר במהלך שיווקי של מקדונלדס שבא להציג את הפער בין התמונות המושלמות בפרסומות לעומת מראה המנות בפועל.

הפער הזה, כמובן מתרחש לא רק בחברת מקדונלדס, אלא בחברות רבות שבהן האוכל נראה אסתטי ומרשים בתמונה אך רחוק משלמות זו במציאות. במקרה הזה, מקדונלדס החליטה להוכיח כי השינוי הוא בעיקר קוסמטי וחוץ מתיקונים קטנים (סידור הגבינה, קירוב החמוצים והרטבים לחלק הקידמי של הצילום והבהרה) מדובר בעצם בגרסה כמעט זהה למקור.

התפתחות כלכלת ישראל לאורך השנים

בשנים הראשונות לקום המדינה היה המשק הכלכלי הישראלי קטן ופשוט, והכלכלה הישראלית התבססה בעיקר על חקלאות ועל מעט תעשייה מסורתית. במהלך השנים חל שינוי בבסיס הכלכלי, והמשק הכלכלי הפך לגדול ומורכב, הכולל תעשייה מודרנית עתירת ידע ושירותים מגוונים ואיכותיים. בנוסף, הצטמצמה המעורבות הציבורית (הממשלה ומוסדות ציבוריים אחרים) בכלכלה, והתחזקו כוחות השוק שהם יזמים פרטיים. כיום המשק הישראלי משתלב בתהליך הגלובליזציה – פתיחות אל הכלכלה העולמית והתחברות אליה.

כלכלת ישראל בשנות ה-50                                                                                                                                        בשנות ה-50 גדלה אוכלוסיית מדינת ישראל במהירות, תוך 4 שנים הוכפל מספר תושבי ישראל. מצב זה יצר צורך של הגדלת מקורות המזון של ישראל, ולכן הענף הכלכלי שהתפתח בקצב המהיר ביותר ובתמיכת הממשלה היה  ענף החקלאות.

כלכלת ישראל בשנות ה- 70 וה-80                                                                                                                                    מלחמת ששת הימים הוציאה את ישראל מתקופת המיתון והביאה לתקופה של צמיחה כלכלית מחודשת, שבמהלכה עלה התמ”ג ב- 12% בממוצע בשנה. הסיבות לצמיחת הכלכלה: הקמת יישובים חדשים, סלילת כבישים, התחדשות העלייה, פעילות מסחרית שהתפתחה עם שטחי יהודה ושומרון וחבל עזה, ותוספת כוח-אדם זול מהאזורים האלה.

כלכלת ישראל בשנות ה- 2000                                                                                                                                      שני התהליכים המשמעותיים ביותר המשפיעים על כלכלת ישראל החל משנות ה- 90 של המאה ה-20 ועד היום, והם: גלובליזציה (תהליך כלל-עולמי שבו אנשים, הון, סחורות ורעיונות עוברים במהירות ממקום למקום, בלי שמרחק או גבולות יעכבו אותם) והפרטה (העברת הבעלות על חברות, על מפעלים או על שירותים ממשלתיים או שירותים ציבוריים, לידי אנשים פרטיים.). שני תהליכים עיקריים הביאו להתפתחות הגלובליזציה: הפיתוחים הטכנולוגיים החדשים בתחום התקשורת והעברת מידע (כמו התפתחות האינטרנט) וצמצום ההגבלות על הייבוא של סחורות ממדינות אחרות ופתיחת הגבולות לסחורות מכל העולם (כך נפתחו השווקים של אותן מדינות והתאפשר מעבר חופשי של סחורות ממדינה למדינה). דבר זה יצר תחרות בין לאומית, על איכותם ומחירם של מוצרים דומים המגיעים ממקומות שונים בעולם.

מושגים הקשורים לנושא

הפרסום

הפרסום הוא פעולה אשר מציגה ומקדמת מכירה של סחורה, שירות, או רעיון. הפרסומת נעשית באמצעי התקשורת המסחריים ומטרתה היא להגביר את המכירות של החברות המפרסמות, באמצעות שכנוע, אזכור, חיזוק עמדות והנעה לפעולה. הפרסום נועד להעלות מודעות לקיומו של דבר מה, .ולחולל תהליך שסופו הינו קיומה של מכירה

שיווק

שיווק היא פעילות המקדמת מכירה. מוגדרת לרוב כפעילות עסקית וחברתית, שבמסגרתה עוסק התאגיד בקידום המכירות של מוצריו או שירותיו.  השיווק התפתח כתחום עיסוק ומחקר עצמאי במחצית השנייה של המאה ה-20. בתחילה היה המיקוד עסקי אך עם הזמן התברר כי העקרונות הם אוניברסליים ומיושמים כיום במגוון גדול של תחומים. התחום מיישם כלים מתחום הפסיכולוגיה, סוציולוגיה, כלכלה, סטטיסטיקה, מערכות מידע ועוד.

שיווק פרוגומטרי

שיווק פרוגרמטי הוא פעילות שיווקית המופעלת באופן אוטומטי על ידי מחשב, בהתאם למערך כללים ולמידע שנאסף בזמן אמת

פרסום פרוגרמטי הוא הצורה המוכרת ביותר של שיווק פרוגרמטי. פרסום פרוגרמטי הוא פרסום המותאם ליעד הפרסום בזמן אמת, בדרך כלל בבחירת מיקום הצגת הפרסום בתהליכי בידינג בזמן-אמת בבורסות פרסום . בתהליכים אלה נבחר הפרסום המוצג למשתמש על בסיס מידע אישי ולפי המחיר שמוכנים מתמודדים שונים לשלם תמורת הצגת הפרסום.

דוגמה אופיינית נוספות לשיווק פרוגרמטי היא שליחת תזכורות ללקוחות פוטנציאליים שלא השלימו קנייה מקוונת כדי לעודד אותם להשלים אותה, או שליחת דיוור במטרה לעניין לקוחות בהצעות של המשווק הנתפרות להם אישית בהתאם לנתונים הנאספים עליהם.

שיווק רב שכבתי

שיווק רשתי או שיווק רב-שכבתי, היא שיטת מכירה שבה סוכן מכירות מתוגמל גם בגין מכירותיו וגם בגין המכירות של הסוכנים שגייס כלומר ככל שהמוכרים שהוא גייס מוכרים יותר כך המוכר הראשי שגייס אותם מתוגמל יותר, אפשר לדמות זאת לפירמידה שככל שהבסיס שלה גדול יותר כך הראש שלה מרוויח יותר.

חברות המשתמשות במודלי שיווק רשתי הם פתוחות לסכנה של תביעות משפטיות. הביקורות מתמקדות בדמיונן לתרמית הפירמידה בהיבטים שונים כמו תיאום מחירים של מוצרים, עלויות הצטרפות גבוהות, דגש על גיוסם של אחרים תחת מכירות בפועל של המוצרים, עידוד אם לא דרישה מחברים לרכישה ולשימוש במוצרים של החברה, כמו גם יעדי מכירות וגיוס מורכבים ולעתים תכניות תגמול מוגזמות.

תובנות

מהעבודה הסקנו שהפרסום והשיווק בישראל מאוד משפיע על הכלכלה. הפרסומות ושיטות השיווק השונות גורמות לצרכנים בישראל לקנות את המוצרים המוצגים בפרסומות. בפרסומות האנשים נראים מאושרים עם המוצר והמוצר נראה טוב לכן זאת סוג של “שטיפת מוח”. בנוסף ראינו איך התפתחה הכלכלה במהלך השנים וכיצד.

מקווים שנהניתם מן העבודה ושלמדתם דברים חדשים!