ניסיון

1964

בבית צנוע וקטן, בתוך ארון בחדר במרכז הבית, ישב ילד קטן בעל שיער חום בהיר וחוויר ועינים חומות.

הוא בכה, צעק, והתחנן.

“אין לנו ברירה, ילד שלנו.” אמרה אימו של הילד בעודה סוגרת את הארון מאחורי סוגר ובריח,

“זה לטובת כולם.” אמר אביו וקולו נשבר מעט.

הילד ישב רועד בתוך הארון. גופו כאב, הוא הרגיש כל עצם ועצם מגופו, הרגיש את השרירים המוחים, ראשו

הסתחרר ובחילה עלתה בו.

הילד לא ידע מה השעה, אך ניחש כי הלילה מתקרב.

אחרי שכבר סחט את עיניו מדמעות וקולו היה צרוד מצעקות הוא ישב דומם ומקופל, לא מבין.

וכי איך ילד בגילו יבין?