יומן קריאה לספר “פלא” מאת הסופרת ר”ג פלאסיו, נכתב על ידי דניאל מרכוס כיתה י’2.

סופרת ומאיירת הספר פלא ר”ג פלאסיו.

סגנון הכתיבה של הסופרת הוא מנקודת מבט של כל אחת מהדמויות בעלילה.
לכל דמות יש את הסגנון היחודיי שלה ואת הסטייל שלה.
החלקים שקשורים לדמות הראשית אוגוסט (או למי שמכיר אותו טוב הכינוי חיבה הוא אוגי), הם יותר בוטים ומיועדים לשקף את המחשבות והרגשות שלו בקשר לקשיים ולדברים שהוא עובר בחיי היומיום.
הסופרת מדברת בגוף ראשון בזמן עבר,כל כמה פרקים נקודת המבט של הדובר משתנה ואנחנו לומדים להכיר דמות חדשה.
לפעמים זאת אחותו של אוגי אוליביה,או סאמר דוסון חברתו הראשונה של אוגי,או החבר של אוליביה ג’סטין.
הסגנון כתיבה שלה הוא ייחודי בהשוואה לספר אחרים מאותו הג’אנר.
זה ספר מלא השראה שמלמד ילדים ומבוגרים כאחד שצריך לכבד כל אדם גם אם הוא שונה מאיתנו.

פלאסיו הינה מעצבת גראפית אשר נולדה ב13 ביולי 1963 בקווינס שבניו יורק וכיום היא מתגוררת בניו יורק עם בעלה ושני בניה. ספרה – פלא זכה לאהדה רבה מקרב הקוראים וזכה בפרס המקום ראשון ברשימת רבי המכר בניו יורק טיימס. סיסמתה של פלאסיו הייתה “קבל את האחר” ובעקבות הספר שכתבה נפגשה פלאסיו עם קוראים צעירים לדון על הספר, ואף קיבלה אינספור הזמנות לבתי ספר בשביל לדון על ספרה. במשך השנים רצתה פלאסיו להיות סופרת ורשמה את הספר – פלא ממקרה אמיתי אשר קרה עם בנה – כאשר פלאסיו ובנה בן השלוש חיכו בדוכן הגלידה, בנה הבחין בילדה עם שתי מומים בפנים והתחיל לבכות, פלאסיו מיהרה ללכת משם עם בנה ורצתה לכפר על כך שהדברים התגלגלו בצורה כזאת- וכתבה את הספר פלא.

אני התחברתי הכי הרבה לגיבור של הסיפור לאוגוסט או בקצרה אוגי.
אוגוסט הוא ילד שנולד עם “פרצוף מעוות”.
בגלל הפרצוף שלו הוא למד בחינוך ביתי עד לכיתה ה’ ואז התחיל ללכת לבית ספר ביצ’ר שהוא בית ספר שמאוד קשה להתקבל אליו.
היחידה שישבה לצידו בארוחות הצהרים בהפסקה בבית הספר הייתה סאמר שהייתה חברתו הטובה ביותר ולא התביישה בזה.

גם לי כמו לאוגוסט, יש חבר טוב מאז המעון שתמיד נמצא איתי, קוראים לו רון.
רון החבר הכי טוב שלי והוא תמיד היה משחק איתי בהפסקות וגם אחרי בית הספר כשהיינו בבית ספר יסודי ביחד.

עכשיו הוא בכיתה יא’ וקצת עסוק עם הבגרויות והלימודים ואין לו הרבה זמן אבל אנחנו עדיין חברים טובים ומשחקים לפעמים ביחד במשחקי מחשב.
לאוגוסט גיבור הספר פלא, יש אחות בשם ויה וכשהיה בן 5 היא הביאה לו קסדה של אסטרונאוט ועד שהיה בן 10 הוא הסתובב איתה בכל מקום שהלך אליו.

גם אני אהבתי להסתובב עם גלימה של גיבור על שאמא שלי קנתה לי כשהייתי בגן. זה גרם לי להרגיש יותר עם ביטחון והלכתי איתה לכל מקום.
בבית הספר היו לו קשיים כי חלק מהילדים צחקו עליו ולעגו לו כי היה שונה מהם וגרמו לו להרגיש כאילו הוא לא ילד רגיל כמוהם.
גם לי בבית הספר היו קצת קשיים. גם עליי חלק מהילדים צחקו וגרמו לי להרגיש שאני שונה מהם ולא רצו להיות חברים שלי.

בגלל שהיה לי קשה בקריאה ולא הצלחתי לקרוא את המילים כי המילים היו מתבלבלות לי.או בגלל שאין לי אבא כמו שלהם יש..ולפעמים סתם בלי סיבה כי הם רצו להיות חברים של הילדים האחרים שצחקו עליי..
למרות הקשיים של אוגוסט בסוף השנה היו לו הרבה חברים ואף אחד כבר לא צחק עליו, הוא הצליח להשתלב ולגרום לאחרים לאהוב אותו בגלל מי שהוא מבפנים ולהפסיק ללעוג לו ולהתרחק ממנו בגלל המראה שלו.
היו לי הרבה רגעים שלא רציתי ללכת לבית הספר בגלל איך שהילדים בכיתה שלי התנהגו אליי וגרמו לי להרגיש רע.

גם אני למרות הקשיים שלי לא מוותר. מי שיהיה חבר שלי רק ירוויח ומי שלא הפסד שלו.

ביקורת על הספר:

אני מאוד אהבתי את הספר.

הוא מספר על אוגוסט שנולד עם עיוות בפנים-העיניים שלו לא היו במקום, הפה שלו היה דומה לפה של צב וכשהוא ניסה לחייך השפתיים שלו סתם נמרחו לצדדים, האף שלו לא היה במקום ואוזניים לא ממש היו לו..

הוא למד בחינוך ביתי עד לכיתה ה’ ואז התחיל ללכת לבית ספר רגיל שם לא כולם קיבלו אותו וחלק לעגו לו.

אבל בסוף שנת הלימודים היו לו המון חברים ואף אחד כבר לא צחק עליו והוא אפילו קיבל פרס על זה שהוא נחמד לאחרים.

אני חושב שיש מסר חשוב בסיפור והוא שכל אדם שווה לאחר. ושלא יפה להתייחס למישהו בצורה לא יפה וללעוג לו רק בגלל שיש לו מראה קצת אחר משלך או תכונה מסוימת ששונה משלך.

לכולנו יש פגמים בין אם חיצוניים או פנימיים. החוכמה היא לדעת להתגבר על השוני ולהתעלם ממנו.

לדעת להעריך את הבן אדם שמאחוריו, זה שנמצא בפנים.

אולי תכיר חבר חדש שהוא לא שונה כל כך ממך..

אני ממליץ מאוד לקרוא אותו.

באמת שלא הייתי משנה שום דבר.

אהבתי אותו כמו שהוא.

רפלקציה:

לגבי הסיפור, בהתחלה כשקראתי אותו פחדתי שיהיה לו סוף לא טוב ושהדמות הראשית אוגי לא יצליח להתחבר לילדים האחרים שלעגו לו.

הוא גרם לי לחייך ולהרגיש שמח כשגיליתי שהדברים הסתדרו בשבילו בסופו של דבר.

זה אחד הספרים הכי אהובים עליי מילדות.

לי בחיים האישים לא תמיד היה סוף טוב עם ילדים שהיו רעים כלפיי. יש כאלו שעד היום מהגן עושים לי פרצופים או אומרים לי להתרחק מהם כי אני מוזר כביכול.

אני אוהב סוף טוב. בספרים או סרטים.

זה גורם לך להרגשה טובה ולקחת דברים בפרופורציה בחיים.

לגבי הבניית אתר,האמת, בהתחלה ממש התבאסתי שזה לא יומן קריאה שצריך לכתוב ולהגיש בכתב יד או מודפס וזהו.

אבל,תוך כדי העבודה,למדתי שזה לא כזה קשה ומסובך כמו שחשבתי מלכתחילה.

פחדתי שזה מתאים לילדים גדולים יותר ממני או חכמים יותר,

אבל גיליתי שזה דווקא קל וזורם וגם ילדים קטנים יותר יכולים לבנות אתר בעצמם.

תהליך היצירה היה מהנה כמו שהיה מעניין, ודווקא אהבתי לעשות את היומן קריאה בתוך אתר ולא מודפס/בכתב יד כמו שהתרגלתי לעשות בעבר.

אהבתי ללמוד איך לבנות אתר. ניסיתי בוויקס ובגוגל סייטס והחלטתי על האתר הזה שניקרא “ourbook” כי זה היה לי הכי קל לבנות בו את האתר שלי ולכתוב בו את כל הדברים שרציתי להביע ביומן הקריאה שלי וגם זה ניראה ממש מגניב כשאחרים נכנסים אליו ורואים את מה שכתבתי ומה שהכי אהבתי הוא שזה ניראה ממש כמו ספר וירטואלי.

למדתי לא להמעיט בעצמי להבא, גם אם דברים ניראים לי קשים,לנסות בכל זאת. מקסימום אני לא אצליח, אבל לפחות אני יודע שניסיתי ועשיתי כמיטב יכולתי.

משחק שיצרתי שקשור ליצירה:

בעזרת האתר של דיגיטל פדגוגי,למדתי איך להפוך תמונה מהמחשב שלי לפאזל.

חשבתי שזה יכול להיות משחק ממש נחמד.

אז נירשמתי לאתר של https://www.jigidi.com/profile.php

ושם יצרתי את הפאזל שלי.

זה הקישור לפאזל שיצרתי:

https://www.jigidi.com/s/gy5ukb/

בחרתי לעטיפה הקדמית של הספר שלי ילד קטן שאוהב לשים מסכה של אסטרונאוט מפני,

שזה הזכיר לי בדיוק את אוגוסט מהסיפור.

כפי שכבר רשמתי בהתחלה לאוגוסט גיבור הספר פלא, יש אחות בשם ויה וכשהיה בן 5 היא הביאה לו קסדה של אסטרונאוט ועד שהיה בן 10 הוא הסתובב איתה בכל מקום שהלך אליו.

אז העטיפה שבה בחרתי והעיצוב שלה ממש מתאימה לקונספט של הסיפור.

ילד נחמד עם קסדה של אסטרונאוט שרק רוצה להשתלב ושיהיו לו חברים.

העיצוב גם ממש הזכיר לי תמונת ילדות שלי. עושה בדיוק את אותו הסימן עם היד כמוני. זה סימן לשלום באנגלית. זה מעין סימן אוניברסלי.

אני ואמא שלי נכנסנו לתוכנת עיצוב תמונות ושינינו את הרקע לכחול עם כוכבים במקום ירקרק כדי שזה יהיה דומה לכריכה האחורית שבחרנו.

לכריכה האחורית בחרתי תמונה עם רקע של שמיים עם כוכבים ואת הדמות של הילד האסטרונאוט הקטן יושבת על כוכב משלה ומחזיקה לב.

בדיוק כמו הגיבור בספר גם הדמות הזאת כולה לב ולמרות שאוגוסט מרגיש בהתחלה שהוא לא משתלב עם השאר, בסופו של דבר היו לו חברים ואף אחד כבר לא צחק עליו שהוא שונה מהם.