קערת העץ סיפור עם

במשפחה אחת חיו ביחד אב ואם. להם היה בן קטן וסבא. קשרים אמיצים נקשרו בין סבא לבין נכדו.
סבא שהיה זקן וטוב לב,  היה מלטף את ראש נכדו  ומספר לו סיפורים יפים.
לסבא הזקן היה קר ולכן שמר תמיד על התנור שלא יכבה.
המשפחה נהגה לאכול את הארוחות יחד. את הכלים הנאים ערכו על שולחן מכוסה במפה יפה.
באחד הימים, כשישבה המשפחה לאכול, נשמטה קערת האוכל מידיו הרועדות של סבא.
המפה היפה התלכלכה, הקערה נשברה. מאותו היום קבעו לסבא מקום ליד שולחן קטן.
את האוכל הגישו לו בקערת עץ. סבא היה  יושב בפינתו ואוכל בשקט את ארוחתו.
באחד הימים, כשהסתכלו אבא ואימא על בנם, ראוהו יושב על הרצפה ומגלף כלי עשו מעץ.
הביטו במעשיו ולאחר מכן שאלה אותו אימא: “מה אתה עושה?” והילד ענה: “אימא אני מכין שתי קערות מעץ”.
התפלא אבא על מעשה בנו  ושאל: “ולשם מה לך קערות עץ?”
“אבא” –  אמר הבן – ” אני מכין אותן לכם. כשתהיו זקנים כמו סבא,  תוכלו לאכול מתוכן מבלי ללכלך את המפה”.
הביטו האב והאם זה בזו ודמעות עמדו בעיניהם. אחר כך הם ניגשו לסבא והתנצלו בפניו על מעשיהם .
מאותו היום חזר סבא לאכול יחד אתם ליד השולחן המשותף.

. הפתיחה

הסיפור נפתח בהתקדמות משלווה להתרגשות , הפתיחה תהיה רוגעת ושלווה ובה יוצגו הדמויות, הזמן והמרחב.

• צבעו באדום את הפתיחה.
• מהו המידע אותו היא מוסרת , כתבו בתוך תיבת טקסט . (הוספה – תיבת טקסט )
• מתחו קו מתחת לתיאורים היוצרים אווירה הרמונית
• היכן הא לידי ביטוי חוק השילוש- האירו אותו

2. העלילה :

א. המרכז העלילה סיבוך ופתרונו (התרה) . כתבו בתוך תיבות טקסט מהו הסיבוך וכיצד נפתר.

הוסיפו שתי תיבות טקסט (אחת לסיבוך והשנייה לפתרון ) במקביל ובאמצען חץ . לפי הדוגמה המוקטנת שלפניכם :

• על מנת להוסיף תיבות טקסט לחצו על הפקודות – הוספה- תיבת טקסט .
• על מנת להוסיף חץ , בדקו באמצעות תצוגה- סרגלי כלים שקיים סרגל ציור ולאחר מכן לחצו על הפקודות שנמצאו בתחתית העמוד – צורות אוטומטיות – קווים

    קערת העץ- מבנה הסיפור

3. הסיום

בסיום הסיפור העממי תהיה חזרה לעולם השלו וההרמוני שהוצג בפתיחה , הסיום בדרך כלל טוב והסדר שהופר חוזר על כנו .

• הדגישו את הסיום .
• במה הוא מאופיין ? העזר בתרשים , סמן בעזרת המלבן את התשובה הנכונה .

סיום

פתוח                               סגור

נמקו את תשובתכם באמצעות הוספת הערה מתאימה בסיום הטקסט שלפניכם .

על מנת להוסיף הערה יש לעמוד עם הסמן של העכבר ליד המילה הרצויה ולבצע את הפקודות : הוספה- הערה. בתוך ההערה ניתן להקליד את הנימוק.

המשאלה הכמוסה :

הרצונות הכמוסים של החברה המספרת שלא תמיד מתממשים במציאות , מתממשים בעולם הבדיוני , בסיפור.

לדגמה : המשאלה לחיי נצח .

המשאלה הכמוסה אינה ניטרלית והיא נוגעת בחרות ופחדים , איסורים חברתיים ומוגבלות אנוש .

המשאלה הכמוסה עשויה להשתלב עם היסוד העל טבעי .

מהי המשאלה הכמוסה בסיפור זה ? ניתן לנסחה כפתגם . ולהוסיף תמונות המתאימות לזקנה.

                               מאפייני סיפור העם:

הגדרה: סיפור העובר מפה לאוזן. מחבר הסיפור אנונימי כלומר, זהותו לרוב אינה ידועה.

לסיפורי העם מאפיינים משותפים רבים והם מחולקים לשני סוגים: מאפיינים צורניים- שמיעתיים ומאפיינים תוכניים.

מאפיינים צורניים- שמיעתיים

כמה מן המאפיינים הצורניים-שמיעתיים המרכזיים הנהוגים בסיפורי עם הם: דו-שיח, שילוש, שאלות רטוריות, חזרות .

פתיחה וסיום

בסיפור עם הפתיחה קצרה, ללא תיאורים, ויש לה ביטויים ותבניות קבועות. הפתיחה בדרך כלל רגועה ושלווה כדי לתת פתח להפתעה בהמשך וליצור מתח באשר להמשך הסיפור. פתיחות אופייניות לסיפורי עם הן: ‘היה היה…’, ‘יום אחד…’, ‘לפני שנים רבות…’, ‘מעשה באחד ש…’, ‘פעם אחת…’, ועוד.

עם הסיום מצפה לקורא סוף טוב – כל הבעיות שהועלו בסיפור נפתרות, משאלות הלב מתגשמות, והדמות השלילית נענשת.

אחידות העלילה

הסיפור העממי מתרכז באירוע אחד, שסביבו נכתב הסיפור.

הדמויות

בסיפור העממי תופענה בדרך כלל שלוש דמויות (שלושה גיבורים). דמות אחת חיובית בתפקיד החכם, העני, הצדיק, הטוב וכדומה. הדמות שנייה – שלילית, בתפקיד הטיפש, העשיר, הרשע וכדומה. הדמות שלישית תהיה דמות נייטרלית, שתפקידה לפשר ולגשר בין שתי הדמויות או להכריע לטובת אחת מהן. במערכה מרכזית בסיפור תופענה שתי הדמויות המרכזיות, הטובה והרעה, כשהדמות השלישית תופיע מאוחר יותר, לעתים כשהמצב נראה תקוע, ותניע את העלילה.

 תאומים

פירושו פיצול אחד הגיבורים לשניים: שתי דמויות שאין הבדל מהותי ביניהן. מול שני הגיבורים הללו (שהם בעצם אחד) עומד היריב (לדוגמה: אם חורגת ומולה האחים עמי ותמי, שהם גיבור אחד.)

 חוק משחק המלים

גם חוק זה נועד למשוך את תשומת לבו של המאזין אל המספר וסיפורו. בסיפור העממי יש ריכוז רב יותר של משחקי מלים, חריזה וכדומה, מאשר בכל סיפור אחר.

חוק השאלה הרטורית : המספר העממי משתמש באמצעי זה כדי להביא לשינוי הטון, להגביר את המתח בהשהיה, ולשמש כרמז לבאות (“ומה, אתם חושבים, הוא עשה”?).

חוק השילוש : שלוש הוא מספר טיפולוגי החוזר בסיפור עם בצורות שונות כגון: מספר הגיבורים, המטלות שמבצע הגיבור, החזרות, התארים (לדוגמה: הנערה- טובה, יפה וחכמה) ועוד. ישנם מספרים נוספים בעלי משמעות, ביניהם ניתן לציין את 5, 7, 12 ו- 40. בנוסף לכך מופיעים צירופי המספר 3.

חזרה : המספר חוזר על הדברים שאותם הוא רוצה להדגיש. לדוגמה: את הגיבור הטוב והחיובי ידגיש על ידי תכונות טובות – חכם, טוב לב, ועוד. המספר משתמש בחזרות רבות, על מלים, עובדות, מעשים וכו’. החזרות הרבות מארגנות את העלילה ותורמות לתחושת הזדהות והנאה של הקורא. החזרה גם מדגישה עניינים מיוחדים, במקום להרבות בתיאורים שונים.

חוק הדו-שיח : חוק הדו-שיח הוא אחד החוקים, הנובעים מהצורך להשפיע על המאזין. מכיוון שהמטרה היא לרתק את הקהל ולשתפו בעלילה – משנה המספר את קולו, ומשחק את שתי הדמויות הפועלות. לכן יהיו ביטויים כמו “אמר לה”, “ענתה לו” ולא שימוש בדיבור עקיף כמו “היא סירבה לצאת”.

מערך שיעור לספור “קערת העץ”

נושא השיעור: קערת העץ מתוך “הכרם” ע”מ 156

עזרי הוראה: לוח ספר תמונות

זמן: 45 דקות (שיעור אחד)

מטרות לימודיות:

העשרת אוצר המילים של התלמיד על ידי למידת מילים חדשות וצירופים חדשים.

התלמיד ילמד להכיר טקסטים בעברית בצורה נכונה.

מטרות חינוכיות:

התלמיד יכיר בערך הכבוד כלפי הקשיש.

התלמיד יזהה את המשמעות הגלויה והסמויה בטקסט .

במהלך הלמידה התלמיד יחזק את הבעת הדעה שלו בהקשר למסופר בספור עם .

מהלך השיעור :

פתיחה (5 דקות) :(יום תאריך  סידור הלוח )….דיון קצר –שיחת חימום .

טרום קריאה :

מנסים לגלות מידע על הטקסט מהמבט הראשון אל הטקסט (כותרת +תמונה)

משימה: מה עולה לכם בראש כשאתם קוראים את הכותרת “קערת העץ”?? (אסוציאציה –שמש רעיונות)

המורה מבקשת מהתלמידים להסתכל בתמונה ולהגיד מה הם רואים ??

גוף השיעור (25 דק”):

קריאת הטקסט  “קערת העץ” על ידי המורה בצורה ברורה תוך כדי ביאור והתייחסות למילים חדשות בטקסט.

התייחסות לדמויות .(התנהגות ההורים השלילית ואיך הילד לוקח דוגמא ממעשה הוריו).

שאלות תוכן ודיון .

קריאת הטקסט על ידי התלמידים 2-3 פעמים .

סיכום (5 דק ) :

המורה מסכמת את הטקסט במילים פשוטות ומובנות .ההורים הם דוגמה לילדים לכן עליהם להיות זהירים וערניים בהתנהגותם.

עבודת בית (5 דק):

שאלה 1+2 ע”מ 158

המורה תקרא ותסביר את השאלות .