ישראל, שורשים וחלום:

צפו בסרטון הבא וערכו רשימה של כל הדמויות, האירועים והערכים הקשורים למדינה שהצלחתם לזהות בו.

בחרו 4 אירועים, דמויות או ערכים מתוך הרשימה שיצרתם והכינו מעין תעודת זהות לכל אחד מהם. קשטו והכינו לתלייה בכיתה בלוח “לנו משלנו”.

ישראל כנגד כל הסיכויים:

ציר זמן- מושגים שחשוב לדעת !

• ציר זמן- קו דמיוני המתאר את המאורעות שקרו בעבר, ואת סדר המאות בהיסטוריה.

• הספירה הנוצרית:

• התחלת הספירה– הופעת ישו, הולדת ישו.

• לפני הספירה– כל המאות שקדמו להולדת ישו.

• לספירה– כל המאורעות שקרו אחרי הופעת ישו.

• הספירה העברית:

• בריאת העולם, על פי היהודים, היא נקודת התחלה של הזמן, לפי הספירה העברית נברא העולם לפני חמשת אלפים שנה.

משימות: 1. צפו בסרטון הבא וערכו רשימה של מאורעות שהתרחשו טרם הקמת המדינה ומאורעות שהתרחשו לאחר הקמת המדינה.

2. צרו ציר זמן אישי הכולל אירועים משמעותיים מחייכם (לידה, תחילת הגן, תחילת כיתה א’, לידת אחים/ אחיות ועוד).

3. בנו ציר זמן נוסף בהקשר מדיני וציינו בו אירועים משמעותיים שהתרחשו מאז שנולדתם. תוכלו להיעזר במקורות מידע ובהוריכם.

העשרה– עיינו באירועים המוצגים בציר הזמן. בחרו 2 אירועים שמעניינים אתכם, קראו אודותיהם במקורות מידע שונים וסכמו עליהם בקצרה במחברת.

ציונות

ציונות (בריינפופ)

ציונות היא אידאולוגיה (השקפת עולם), על פיה קמה תנועה לאומית מודרנית שקראה לשחרור לאומי של העם היהודי ואף להקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל .

הציונות נוצרה כחלק מתהליך ההתעוררות הלאומית שעבר על עמי אירופה במאה ה-19 (ואף קודם לכן), ולמעשה קראה לסיום הגלות היהודית על ידי יצירת בית לאומי לעם היהודי.

מקור השם הוא בציון, שמה האחר של ירושלים במקרא. על שם הכתוב, “וּפְדוּיֵי ה’ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה:” (ישעיה פרק ל”ה י’)

בין מטרותיה השונות של הציונות במהלך השנים ניתן למנות הדברים הבאים:

• הקמת מדינה או “בית לאומי” לעם היהודי.

• פיתוח ארץ ישראל באמצעות יישובה ביהודים בעלי מקצועות שונים.

• ארגון העם היהודי באמצעות מפעלים משותפים שונים.

• הגברת ההכרה העצמית של העם היהודי.

• הכנת התשתית המדינית לקראת הקמת בית לאומי.

• עידוד העלייה לארץ.

• עידוד החינוך היהודי והעברי.

• בניית חברת מופת, המבוססת על צדק חברתי ושוויון.

• סולידריות (הזדהות) יהודית ומאבק באנטישמיות.

• בניית כוח מגן יהודי על מנת להגן על היהודים מפני רודפיהם.

• הפיכת העברית לשפת העם היהודי.

• הגברת אחדותו של עם ישראל.

• סיפוק תמיכה למדינת ישראל.

• שילוב העם היהודי במדינת ישראל.

ההבדל בין ציונות כיום לבין ציונות בעבר: מאחר שמטרות מרכזיות של הציונות מן העבר (כמו הקמת הבית הלאומי היהודי) כבר הוגשמו – חל שינוי בדגשים ששמה הציונות על מטרותיה. ובעיקר: במקום הקמת המדינה – חיזוקה וביסוסה.

משימות: 1. צפו בשיעור המקוון “חדשות מהעבר” והגדירו את המושגים הבאים במחברותיכם: קונגרס ציוני, חוזה המדינה, תכנית אוגנדה, חיבת ציון, ביל”ו, אמנציפציה.

2. לאחר שלמדנו את המושג- כתבו כיצד אתם מרגישים ציונים? במה הציונות שלכם באה לידי ביטוי?

הכמיהה לארץ ישראל

הקשר בין העם לארץ אבותיו לא פסק מעולם, וכשיצא עם ישראל לַגָּלוּת התחזקה בו תמיד השאיפה לחזור לארצו .עם ישראל, שהוגלה שמּר תמיד אמונים לארץ במשך אלפיים שנות הגלות, וביטא את הגעגועים ואת האהבה אליה בתפילות, בברכות ,בספרות ובמנהגים.

לארץ ישראל הייתה קדושה מיוחדת, כפי שניתן ללמוד מהמצוות המיוחדות לארץ ומהיחס המיוחד, שהיה לה בלב העם היהודי. בכל העולם פונה היהודי בעת תפילתו לכיוון ירושלים, ומתפלל לראות בשיבת ציון. ביצירות רבות ניתן ביטוי לשאיפה זו.

 אחת היצירות אף הפכה להמנון הלאומי של מדינת ישראל.

התבוננו במילים של ההמנון  בעמוד הבא וענו:

משימה 1:

א. מה ניתן ללמוד ממילות ההמנון על היחס בין העם לארצו?

ב. העתיקו  את המלים, שלדעתכם, מבטאות במיוחד יחס זה.

ג. האם לדעתכם מילות ההמנון מבטאות, גם היום, את הקשר, הקיים בין העם לארץ? נמקו את תשובתכם.

ד. חפשו באינטרנט מי כתב ומי הלחין את ההמנון. רשמו גם את הכותרת המתאימה.

משימה 2: משימה קבוצתית

בחרו יצירה נוספת מהיצירות הבאות וענו על השאלות הנלוות לה:

א. התבוננו בשיר של רבי יהודה הלוי ( תור הזהב בספרד)

“לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב/אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֵת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרָב

אֵיכָה אֲשַׁלֵּם נְדָרַי וָאֱסָרַי, בְּעוֹד/צִיּוֹן בְּחֶבֶל אֱדוֹם וַאֲנִי בְּכֶבֶל עֲרָב

יֵקַל בְּעֵינַי עֲזֹב כָּל טוּב סְפָרַד, כְּמוֹ/יֵ קַר בְּעֵינַי רְאוֹת עַפְרוֹת דְּבִיר נֶחֱרָב.”

1. מה ניתן ללמוד על מצבה של ארץ ישראל באותם הימים במיוחד לעומת ספרד, שבה חי המשורר?

2. המשורר מציג מצב, שבו הוא שייך פיזית למקום אחד, אך רגשית למקום אחר: עם איזה מקום הוא חש הזדהות גדולה יותר? מדוע?

3. האם נתקלתם במצב, שבו חשתם “נקרעים” בין שני עולמות או שני מצבים? תארו את תחושותיכם.

ב. אֶל הַצִפּוֹר / חיים נחמן ביאליק

“שָׁלוֹם רָב שׁוּבֵךְ, צִפֹּרָה נֶחְמֶדֶת,

מֵאַרְצוֹת הַחֹם אֶל-חַלּוֹנִי –

אֶל קוֹלֵךְ כִּי עָרֵב מַה-נַּפְשִׁי כָלָתָה

בַּ חֹרֶף בְּעָזְבֵךְ מְעוֹנִי.

זַמְּרִי, סַפֵּרִי, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה,

מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים נִפְלָאוֹת,

הֲגַם שָׁם בָּאָרֶץ הַחַמָּה, הַיָּפָה,

תִּרְבֶּינָה הָרָעוֹת, הַתְּלָאוֹת?

הֲתִשְׂאִי לִי שָׁלוֹם מֵאַחַי בְּצִיּוֹן,

מֵאַחַי הָרְחוֹקִים הַקְּרוֹבִים?

הוֹי מְאֻשָּׁרִים! הֲיֵדְעוּ יָדֹעַ

כִּי אֶסְבֹּל, הוֹי אֶסְבֹּל מַכְאוֹבִים?”

1. מה מבקש הדובר בשיר מהציפור?

2. באילו ביטויים מתאר הדובר את ארץ ישראל על פי השיר ?

3. מה מבקש הדובר לשמוע על ארץ ישראל?

4. בדומה לבקשה של ביאליק מהציפור – מסופר על יהודי אתיופיה, שמדי שנה היו נוהגים להפנות מבטם אל החסידות, שעברו דרך ארץ ישראל

במסלולן מאירופה לאפריקה ולשאול אותן בשירה: “חסידה חסידה, מה שלום ארצנו ירושלים?”.  לו יכלה הציפור או החסידה לדבר, מה לדעתכם, היא הייתה עונה? כתבו את תשובת הציפור או החסידה (לבחירתכם).

המשך בדף הבא…

ג. מתוך תהלים קל”ז

“עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן

עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ

כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה

שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן

אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה’ עַל אַדְמַת נֵכָר

אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי

תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי

אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי”

1. בשיר זה יש ניגודים: בכי ושמחה. הסבירו באיזה הֶקְשֶר מוזכר כל אחד מהם.

2. האם אתם מזהים במקור זה משפטים מוכרים, אותם נהוג לומר בטקס משמח? מהם? מתי נאמרים?

3. מדוע, לדעתכם, נאמר טקסט זה, הקשור לחורבן בית לאומי, דווקא בעת אירוע כה משמח, הקשור לבניית בית משפחתי?

4. מה ניתן ללמוד על הקשר בין העם לארץ ישראל על פי שיר זה?

5. הסבר כיצד מפנים המשורר את ירושלים והופך אותה לחלק ממנו בשלושת הפסוקים האחרונים.

ד. “תְּקַע בְּשׁופָר גָּדול לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּותֵינוּ, וְקַבְּצֵנוּ יַחַד

מֵאַרְבַּע כַּנְפות הָאָרֶץ. בָּרוּךְ אַתָּה ה’, מְקַבֵּץ נִדְּחֵי עַמּו יִשְׂרָאֵל.”

מתוך הסידור: הברכה העשירית בתפילת “שמונה עשרה”

1. על פי המקור – יגיעו ארצה יהודים מארבע כנפות תבל. שערו: מה מיוחד בחברה כזו לעומת חברה, שמורכבת מאנשים, שהגיעו מאותו המקום?

2. כמאמר התפילה, אכן, התקבצו בארך ישראל יהודים “מארבע כנפות הארץ”. כיצד המנהגים העדתיים השונים תורמים לתרבות היהודית בארץ ישראל? כיצד הדבר משפיע על זהותנו?

3. מצאו במקורות מידע נוספים מידע על “תפילת שמונה עשרה” והסבירו מה מקומה של הברכה העשירית בתפילה זו.

שיעורי בית:

קראו את מילות אחד השירים הבאים והאזינו להם באתר “שירונט” וכתבו כיצד הם מבטאים את אהבת הארץ.

“כאן“

“אין לי ארץ אחרת“

“עורי עור“

עליות והתיישבות:

עם ישראל, שהוגלה ממולדתו לפני אלפיים שנה, שמר אמונים לארץ-ישראל ולא חדל להתגעגע אליה.

אהבת ציון והכמיהה אליה בוטאו בתפילה יום-יום: “אם אשכחך  ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי אם לא  אזכרני, אם לא אעלה את-ירושלים על ראש שמחתי”. שבועה זו ליוותה את חיי הגולים בימי חול ובימי חג. בטקס הנישואין היהודי שובר החתן כוס לזכר חורבן, ירושלים, ובחג הפסח מסתיימת קריאת ההגדה במילים:

השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל”. [השנה כאן-בשנה הבאה בארץ-ישראל].

מסורת של כמיהה ואהבה היתה לציר מרכזי בתרבות ישראל לדורותיה ו”הקשר ההיסטורי” עיצב את גורלם של היהודים. וכך, החלו גלי עלייה של יהודים חדורי אידיאולוגיה ציונית שהחליטו לשקם את העם ישראל בארצו ולהקים חברה לאומית חדשה המתפרנסת מעבודת כפיים ומגינה על עצמה.

יישוב יהודי  התקיים בארץ-ישראל עצמה כמעט בכל השנים, גם אם היה קטן ודל. בכל דור ודור הגיעו עולים חדשים ויישבו את ארץ ישראל מכשולים רבים עמדו בפניהם, היה על העולים להתגבר על סכנות וקשיים על מנת לעלות לארץ-ישראל.

  בנושא עליות והתיישבות נתייחס לעליות ההמוניות.

א. עליות טרום המדינה: עליה ראשונה , עלייה שניה , עליה, שלישית , עליה רביעית  עליה חמישית.

ב. עליות הבלתי לגליות –  עליות לאו חוקיות אשר התרחשו לפני קום המדינה עד הקמת המדינה.

ג. עליות לאחר קום המדינה – העלייה ההמונית , העלייה מברית המועצות לשעבר, והעליות האתיופיות.

 כל עלייה תרמה את תרומתה הייחודית לבניית מדינתו חלק מהתרומה מתבטאת בצורות התיישבות שונות, ומגוונות אשר התפתחו במהלך השנים.

צורות ההתיישבות אשר התפתחו במהלך השנים הן: מושבה, קיבוץ, מושב, מושב שיתופי, עיירות פיתוח, יישובים קהילתיים ומצפים.