נשרים בסכנה

עד לפני חמישים שנים חיו בישראל הרבה נשרים עד שנעלמו לגמרי. ברשות הטבע והגנים החליטו להחזיר את הנשרים לטבע ובמיוחד להר הכרמל

ולרמת הגולן, ולכן הביאו נשרים מגני החיות גידלו אותם ברמת הנדיב בהר הכרמל ואחר כך שחררו אותם לטבע. היום מקווים שנשרים רבים יחזרו לטבע ויבנו את ביתם.

הנשר בסכנת הכחדה:

האדם משפיע על הסביבה:
בשנת 1850 מאות זוגות של נשרים דאו ברחבי הארץ.
האדם הוא אויבם העיקרי, וכמעט הבלעדי, של העופות הדורסים.
הוא פוגע בהם בדרכים רבות ומגוונות.
מאז ועד היום, מספר הנשרים בארץ התמעט בגלל כמה סיבות:

1. צמצום מקורות המזון. הנשר אוכל פגרים. הטיפול הוטרינארי 
   בארץ התפתח והשתפר, ומספר פגרי הצאן והבקר קטן מאוד.
   כך שמזון הנשרים התמעט. אם לא נשמור על אוכלוסיית הנשרים 
   הפגרים והנבלות עלולים להפיץ מחלות. הנשר הוא התברואן של הטבע,
   באכילתו את הפגרים הוא מסייע במניעת מחלות.

2. שימוש של החקלאים בחומרי הדברה (ריסוסים) גרם למות בעלי חיים
    מהרעלה, הנשרים שאכלו את בשר הפגרים המורעל, נפגעו ומתו.
    בשנת 1950 בוצעה הרעלה המונית של תנים בפתיונות- בשר מורעל.
    הנשרים שאכלו פתיונות מורעלים או פגרי תנים (וחיות אחרות) 
    מורעלים מתו גם הם.

3. נשרים רבים התחשמלו כאשר נגעו בכבלי חשמל של מתח גבוה.
    הנשרים משתמשים בעמודי החשמל כעמדות תצפית, לצורך לינת לילה, 
    או כמקום עמידה זמני (למשל לצורך ייבוש כנפיהם לאחר רחצה במים).
    מירב הסיכון להתחשמלות קיים לגבי עופות שמוטת כנפיהם גדולה מ-2 
   מטרים ואורך גופם עולה על מטר אחד.

4. צייד פרוע של עופות דורסים, בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה הנוכחית,
    באמצעות נשק חם, הוסיף להכחדתם.

5. הפיתוח המואץ של הארץ, בעיקר אחרי קום המדינה, שגרם להרס של
    בתי גידול טבעיים של הנשרים. לא היה להם מקום מחיה.

6. בשנים האחרונות נוספו על פגעים אלה צרות אחרות- ובעיקר הפרעות
    לקינון הנשרים: מטוסים, בעיקר מסוקים, שחלפו בעת אימונים בגיאיות 
    ובנחלים. רעש כלי הטיס החריד והבהיל את הנשרים הדוגרים, והם נטשו
    את הביצה או את הגוזל.
    ספורט חדש- סנפלינג (גלישת מצוקים), המתבצע קרוב לאתרי הקינון של
    הנשרים- הפריע גם הוא וגרם לנטישת הקנים.

7. קצב ההתרבות הטבעית שלהם קטן. זוג נשרים מגדל בכל מחזור דגירה
    רק גוזל אחד, לפיכך הנשרים כמעט ולא התרבו בשנים האחרונות, ורובם
    נעלמו מהארץ.

** נותרו מעט מושבות קינון קטנות בעיקר בגולן ובגליל העליון.