הראל סיגרון: ההתחלה

בכפר תלמים, בלילה אחד מוזר וקר, הראל סיגרון שכב במיטתו וניסה למצוא מנוחה. היום היה מאוד עמוס באימונים קשים ומסוכנים, והוא חיכה לרגע קטן של שלווה לפני שיישן. אבל הראל לא היה מוכן לקריאות הקרב של הלילה.

בשלטון הכוחות החדשים שלו, הוא התחיל לגבש תודעה נעוצה ולשמוע את הקריאה הפנימית לקרב. קול חולה צפן בתוכו, והוא הרגיש את הלחץ עולה וגורם ללבו לדפוק בזעזוע.

לא מתחיל ברוב התלמים, הראל החליט לקום מהמיטה ולהתנהל אל מול החור במעקב לאורך המדרגות. הוא לא רצה להפסיד את המשמעות העמוקה הקיומית של קרב כזה. הוא צריך להתמודד עם הפחד והתלות על עצמו בנפילה כדי להתחזק ולגדל.

אך הפסקתו השקטה של הלילה נפרצה פתאום על ידי אזעקת התרעה המפועלת במיוחד בשעה 3 בבוקר. הראל התרסק למטה בבהלה ושוקע בידיים עליו. הוא פיספס את הכל, את קרב החיילים השכמים ואת הכאוס ששלט בקרב. הוא הרגיש את הכאב של האזעקה באוזניו ואת ההתרסקות הרגשית בלבו.

הראל השקיע את פניו בכפותיו וניסה להתגבר על השוק. אך באותו הרגע, הוא שמע צעדים חפוזים מאחוריו. הוא התנהל והסתר באדמה כדי להתחיל את ההתמודדות הבאה. לאחר שהצעידות השתקו, הוא קמ לעמידה ופנה את ראשו כדי לראות מי היה.

בת דודתו סולף על רגליה והביטה בו בזעזוע. הראל זיהה את רזיאל, חברתו הטובה ביותר, שבהברקה רגעית נשבה עליו וניצבה לידו בזיהום. הם נתקלו זה בזה במבט דומם שביע עתים. שתיהם הרגישו את הנפילה העצומה של השקט, את הבינה המשותפת של הקרב הסודי שבתה ואת המרדף להפסקה מקרבית.

הם עמדו זה מול זה, מתבוננים בשתי נפשות צעירות הקורות זו לזו. הראל חש כאילו זמן נעצר סביבם, והכל סבור לרגע שהם הם שני עולמות נפרדים, מרוחקים ולגמרי שונים. הוא התרגש מאוד ברגע הזה, כאשר זיהה את החיבור הגורם שביניהם, את הידידות האמיתית שהוא חש כלפיה.

“הראל?” קולה השבר את השקט, והראל חש איך היא מחזיקה את ידו. “תהיה זהיר, נשברו המדרגות.”

הראל נשאר בלתי מידוע והתבונן על רזיאל. הוא התרגש לראות את הדאגה בעיניה, את האהבה החמה שזרמה מחזירה אליו. הוא מכיר את רזיאל מהיותו ילדה, תמיד חושבת על הטוב לקרוביה וערים לשמש כמגן לכולם. היא היתה העינים שלו ברגעים הכי קשים, המותירה בו אמונה ותקווה.

“תודה”, ענה הראל בחיוך כנה. “אני בסדר, אנחנו חיילים, ידענו לקום מהנפילה.”

רזיאל החזירה את החיוך ולטשה את שיערה השחור מעל מצחה. היא זיהתה את הכוח המיוחד שבראשו של הראל והאמינה בו עצמה. הם יכולים לחזור למקומם, להמשיך במסעם כמגשימים בתלמים. וביחד, הם יוכלו לעמוד מול האויב המושבע של הראל, דזייר, ולהביא לסופו.

עם ידיהם מחוזקות זו בזו, הם התפטרו מתחילת הלילה ונעמדו כמגשימים נאמנים יחד, מוכנים למאבק הבא ולאירועים העומדים בדרכם. יד ביד, הם התקדמו אל עתידם, ממתינים לתוצאה שתביא את התשובות לשאלותיהם ואת התקוות למחר.