תלמידים יקרים, אנחנו עומדים בפני יום משמעותי מאוד בחייה של מדינת ישראל.
יום שמוקדש כולו לחיילינו היקרים, ולנפגעי פעולות האיבה.
מקווה שתצאו מהשיעור עם תובנות שתהיינה משמעותיות עבורכם.
רפרפו על הקישורים הבאים, בחנו את הכותרות, את כותרות המשנה, את התמונות ואת המילים המודגשות.
גבשו דעה על המעבר מיום הזיכרון לחללי מערכות ישראל העצוב והכואב, אל יום העצמאות השמח.
http://news.walla.co.il/item/1664513
ניתן להיעזר בהשלמת המשפטים הבאים, על מנת להסביר את דעתכם:
אני מרגיש ש … – אני חושב ש … – הייתי מציע ש … – הייתי קובע ש … – הייתי שואל את …
צפו בסרטון הבא ונסו לשער כיצד הוא קשור ליום הזיכרון
בסרטון מוצג אחד מספרי “זום” של איסטיבן בניאיי – בכל עמוד מוצגת תמונה כללית יותר ורחבה יותר מאשר התמונה בעמוד הקודם. כל הפרטים בעמוד מסוים, הופכים להיות פרטים מזעריים יותר מהתמונה שבעמוד הבא. בתחילה אין מזהים מהפרטים הקטנים מהי התמונה הכללית, ובסופו של תהליך מתברר כי כל פרט הוא חלק מתמונה גדולה, וללא אותו פרט, התמונה לא הייתה שלמה.
כך גם בכל הקרבות – ייתכן כי הם נראו מיותרים לעיתים, וכי ניתן היה להימנע מהם. אך הלוחמים האמינו בצדקת דרכם, הבינו כי הם חלק ממערכת גדולה, שבה הם הפרטים הקטנים אשר מרכיבים את התמונה הגדולה, את הניצחון. במקרה שלנו “המערכת הגדולה” היא מדינת ישראל, עצמאותה, וערכה של ההתיישבות בארץ ישראל. למרות שבטווח הקצר נראה היה כי העקשנות הובילו לאבדון, ממרחק של שנים אנו יכולים לראות כי בזכותם, בסופו של דבר, אנו היום יושבים בארצנו. דווקא האנשים הקטנים והמעשים “הקטנים” של כל אחד הם אלה שהביאו לשינויים הגדולים. ללא התקווה שפעמה בלב כל אחד, לא היינו מנצחים.
נוכל ללמוד מהם את הערך של ההתמדה – גם אנו איננו צריכים להתייאש מלעשות את הדברים הקטנים היומיומיים, שבהם אנו מאמינים, גם אם איננו רואים את התוצאות כאן ועכשיו.
הגבורה האמתית היא- לא להיכנע אלא להמשיך, ולקוות לטוב, וגם כאשר לפעמים נראה כי מה שאנו עושים אינו משפיע, בטווח הארוך – לפעולות שלנו יש משמעות גדולה.
יום הזיכרון הוא יום מיוחד לזכר חללי מערכות ישראל, יום שבו האווירה הכללית היא של עצב ויגון, וחשוב שיהיה יום מיוחד לכך. אמנם המשפחות השכולות לא צריכות יום מיוחד לזכור את יקיריהם ולהוקיר אותם, משום שהם חושבים עליהם בכל ימי השנה, אך זה היום שבו לכל שאר עם ישראל “מותר” להיות עצובים, לבכות, לכאוב את זכר הנופלים ולהעריך אותם, להזדהות עם משפחותיהם ולכבד את נפילתם. מחד יש אירוניה בעצם העובדה שהמעבר מהעצב לשמחה הוא קיצוני, מנגד יש איזו שהיא הרגשה שהנופלים נפלו למען עצמאותנו ועל כן הם היו רוצים שנחגוג את עצם העובדה שקיבלנו את מה שהם רצו להשיג למעננו, ונלחמו עליו בשבילנו בנפילתם. אם כך, אנחנו מכבדים את נפילתם של חיילינו, אנחנו מקדישים יום להתייחד עם זכרם, וזו הזדמנות לבטא את רגשות העצב והכאב. לאחר מכן אנחנו שמחים את שמחת העצמאות שלנו, שזוהי המטרה שהם נפלו למענה, והם קיוו שיצליחו להשיג אותה, ואכן השיגו – וזה בהחלט משמח.
בואו נכיר קצת את מלחמות ארץ ישראל
, הסתכלו בטבלה שחולקה לכם, בחרו מתוך הרשימה הבאה ארבעה קריטריונים נוספים להשוואה בין המלחמות, והוסיפו אותם לטבלה:
ראש הממשלה
רמטכ”ל
שר הביטחון
מטרת המלחמה
מדינות משתתפות
אבדות למדינה
בעמודים הבאים תמצאו קטעי מידע על כל אחת מהמלחמות.
מלאו את הפרטים עבור כל מלחמה ובחנו את ההבדלים ביניהן
מלחמת העצמאות
ראש הממשלה ושר הביטחון: דוד בן-גוריון הרמטכ”ל: יעקב דורי
מלחמת העצמאות, מלחמת השחרור או מלחמת הקוממיות היא המלחמה שהביאה בסופו של דבר את ישראל לעצמאות המלחמה החלה מיד לאחר קבלת תוכנית החלוקה של האו”ם בכ”ט בנובמבר 1947, והסתיימה רשמית ב-20 ביולי 1949 אף כי הקרבות הסתיימו כבר בינואר 1949. המלחמה פרצה עקב התנגדותם של ערביי ארץ ישראל ומדינות ערב להמלצת עצרת האומות המאוחדות להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל לצד מדינה פלסטינית. הערבים פעלו למנוע את הגשמת ההחלטה ולהגיע לשליטה ערבית על הארץ בכוח הזרוע. ערביי ארץ ישראל החלו בלחימה מיד לאחר החלטת עצרת האו”ם, כשהם נעזרים בכוחות בלתי סדירים שבאו מבחוץ.
מדינות ערב (מצרים, סוריה, ירדן, עירק, לבנון וערב הסעודית) הצטרפו למלחמה, עם צבאותיהן הסדירים, בפלישה למדינה שזה עתה הוקמה, מיד עם הכרזת העצמאות – ב 14 במאי 1948 .
המדינה שהוקמה במהלך המלחמה כוננה ממשלה זמנית, נקבעו סדרי שלטון ומשפט והכוחות הלוחמים שנקראו מיום הכרזת המדינה בשם “כוחות המגן” הוכרזו ב-26 במאי 1948 כצבא ההגנה לישראל.
המלחמה הסתיימה בניצחונו של צה”ל , שהדף את צבאות ערב והרחיב את תחום המדינה מעבר לגבולות שנקבעו למדינה היהודית בהחלטת עצרת האו”ם.
כחצי שנה לאחר פרוץ המלחמה, נפל גוש עציון, יום אחד בלבד לפני הכרזת העצמאות וקום המדינה. מדינת ישראל קמה למעשה לאורו של לפיד גוש עציון הבוער. יום נפילת כפר עציון נקבע כיום הזיכרון הכללי לחללי צה”ל.
אבדות לישראל: כ- 6,000 חללים. האבדות במלחמה על הגוש – 240 מתיישבים ולוחמים .
מלחמת סיני
ראש הממשלה ושר הביטחון: דוד בן-גוריון, הרמטכ”ל: משה דיין.
מבצע קדש או מלחמת סיני היא מלחמה שנוהלה בין מצרים לישראל בין ה-29 באוקטובר ל-5 בנובמבר 1956 במהלכה כבשה ישראל את חצי האי סיני.
השם הישראלי למלחמה זו הוא מבצע קדש. המלחמה נוהלה בתיאום מדיני וצבאי עם בריטניה וצרפת, שבפיהן נקראת מלחמה זו בשם מבצע מוסקטיר. צה”ל, שעליו פיקד משה דיין, זכה לניצחון רב רושם.
אבדות לישראל : 171 חללים
מלחמת ששת הימים
רה”מ: לוי אשכול, שר הביטחון: משה דיין, הרמטכ”ל: יצחק רביןץ
מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו בסיוע עיראקי. היא החלה כמכה מקדימה שהנחיתה ישראל על צבאות ערב ב-5 ביוני 1967 .
המלחמה ארכה שישה ימים ובה כבשה מדינת ישראל שטחים נרחבים, ובין היתר שיחררה את: אזור גוש עציון, סיני, רצועת עזה, רמת הגולן, הגדה המערבית ומזרח ירושלים. שטחים אלה הגדילו את שטח המדינה פי שלושה משטחה של ישראל קודם למלחמה. מלחמת ששת הימים מהווה את אחד הניצחונות המפוארים ביותר בתולדות המלחמה בעידן המודרני .
אבדות לישראל : 776 חללים
מלחמת ההתשה
ראש הממשלה: לוי אשכול ואח”כ גולדה מאיר. שר הביטחון: משה דיין. הרמטכ”ל: חיים בר-לב. מלחמת ההתשה היא לחימה בין ישראל לבין מצרים, שהחלה בחודש מרץ 1969 ונמשכה עד 7 באוגוסט 1970 , מועד שבו הסכימו הצדדים על הפסקת אש. המלחמה נמשכה כשנה וחצי לאורך החזית המצרית, ובה מצרים ניסתה להתיש את כוחות צה”ל על ידי הפגזות חוזרות ונשנות של המוצבים לאורך תעלת סואץ.
בנוסף, נעשה ניסיון מצד המצרים להוביל באו”ם החלטה שתאלץ את ישראל לסגת מסיני. במהלך המלחמה תקף חיל האוויר מספר רב של מטרות בעומק מצרים. תקיפות אלו, שאתן המצרים לא יכלו להתמודד, היו אחת הסיבות שבגינן הסכימו בסופו של דבר המצרים להפסקת האש .
אבדות לישראל: 721 חללים
מלחמת יום כיפור
ראש הממשלה: גולדה מאיר. שר הביטחון: משה דיין. הרמטכ”ל: דוד אלעזר (דדו).
מלחמת יום הכיפורים (נקראת גם המלחמה הערבית-ישראלית של 1973 ובפי הערבים מלחמת אוקטובר ומלחמת רמדאן) מן הקשות שבמלחמות ישראל, נפתחה במתקפה מתואמת, בשתי חזיתות, של צבאות סוריה (ברמת הגולן), ושל מצרים (בתעלת סואץ).
ביום הכיפורים, יום שבת, 6 באוקטובר 1973 ,בשעה 14:00.
5 דיביזיות חיל-הרגלים המצרי, שהחלו צולחות את התעלה, ו-3דיביזיות חיל- הרגלים הממוכן הסורי, שתקפו לאורך הגבול ברמה, נהנו מהפתעה טקטית כמעט מושלמת: רק ב- 4 לפנות בוקר באותו יום השתכנע הרמטכ”ל דוד אלעזר, שמלחמה עומדת לפרוץ באותו יום; ואף הערכה זו לא הייתה מדוייקת: ההערכה הייתה שהמלחמה תפרוץ בשעה 00:18 ,עם רדת הערב, בעוד שבפועל החלה הלחימה, כאמור, בשעה 14:00 ההפתעה לא הייתה מוחלטת: סימנים רבים העידו על מלחמה מתקרבת, והכישלון היה במתן פרשנות נכונה לסימנים אלה, באופן העברת המידע המודיעיני למקבלי ההחלטות, ובאופן קבלת ההחלטות על סמך המידע הפגום שהועבר.
אבידות חיל השריון וחיל האוויר הישראלי במלחמה היו חסרות- תקדים, וגרמו לחששות כבדים בסגל המדיני והצבאי הבכיר, עד לסף פאניקה בימי הלחימה הראשונים. יש הטוענים כי בתחילת ימי המלחמה, משה דיין – שהיה שר הביטחון – השווה את המלחמה ל”חורבן בית שלישי “, וחשש כי זהו סופה של מדינת ישראל. במהלך המלחמה עבר צה”ל מהתגוננות ובלימה בשתי החזיתות, למתקפת- נגד (לאחר צליחה, בחזית התעלה) בשטח האויב . המלחמה נמשכה עד ל-24 באוקטובר, כשאז נכפתה על הצדדים הפסקת- אש, על ידי מועצת הביטחון של האו”ם, ועל ידי שתי מעצמות-העל: ברית המועצות וארצות הברית.
אבדות לישראל: כ-3,002 חללים
מלחמת שלום הגליל
ראש הממשלה: מנחם בגין. שר הביטחון: אריאל שרון. הרמטכ”ל: רפאל איתן.
מלחמת לבנון (הקרויה על ידי ישראל – מלחמת שלום הגליל( הייתה מלחמה בין ישראל לסוריה וארגוני טרור פלסטינים (אמל ואש”ף) שפעלו נגדה בשטח לבנון. המלחמה החלה בהפצצות חיל האוויר ב-4 ביוני 1982 ולאחר מכן פלישת ישראל ללבנון ב-6 ביוני, והסתיימה כעבור 3 שנים ביוני 1985 כשישראל התייצבה ברצועת הביטחון צרה לאורך הגבול. רק לאחר 18 שנים, במאי 2000 ,החליטה הממשלה על הסגת כוחות צה”ל לקו הגבול הבינלאומי .
אבדות לישראל -כ: 670 חללים
מלחמת לבנון השנייה
רה”מ: אהוד אולמרט, שר הביטחון: עמיר פרץ, הרמטכ”ל : דן חלוץ .
מלחמת לבנון השנייה הוא השם הרשמי שניתן ללחימה שהתרחשה בלבנון ובצפון ישראל מאמצע יולי ועד אמצע אוגוסט 2006 ,מחטיפת שני חיילי צה”ל על ידי חיזבאללה, דרך מבצע “שינוי כיוון”, ועד הפסקת האש. בלבנון מכונה המלחמה מלחמת יולי.
המלחמה כללה התקפות של החיזבאללה על צה”ל ועל יישובים בישראל, ושל צבא ההגנה לישראל על החיזבאללה, על יישובים בלבנון ועל מטרות תשתית בלבנון.
המלחמה נמשכה סה”כ 81 ימים, מהם 33 ימים של לחימה אקטיבית (12 ביולי – 14 באוגוסט) ועוד 48 ימים של הפסקת אש עד ליציאת כל כוחות צה”ל מלבנון, למעט חלקו הצפוני של הכפר ר’ג’ע (14 באוגוסט – 1 באוקטובר (.
הלחימה התנהלה במקביל למבצע גשמי קיץ שערך צה”ל ברצועת עזה ומטרתו המוצהרת הייתה להילחם ברקטות הקסאם ולשחרר את החייל גלעד שליט.
אבדות לישראל: 119 חיילים, 44 אזרחים
ועכשיו…..
אשמח להכיר לכם שני אנשים שאהובים עליי מאוד,
ומשמעותיים מאוד בחיי!
הדוד הגיבור שלי
רב סמל ראשון דוד דוד ז”ל
ובנו רפ”ק אמיר דוד
http://news.walla.co.il/item/2895757
תוכלו גם לקרוא תגובות בפייסבוק של מג”ב
https://www.facebook.com/185561604935582/photos/a.186007034891039.1073741830.185561604935582/346352582189816/?type=1&theater
עיינו במקורות השונים וחשבו על עניין כלשהוא שמאוד נגע ללבכם, חשבו על מה הייתם רוצים להוקיר תודה לחלל או לבנו.
לרשותכם קלסרים ובהם כתבות, מכתבים אישיים, תמונות, תעודות הוקרה והצטיינות ועוד.
מקווה שנתרמתם מהשיעור
שיהיה יום עצמאות שמח
יערה
Published: May 9, 2016
Latest Revision: Apr 18, 2018
Ourboox Unique Identifier: OB-145471
Copyright © 2016