יומן ההומור שלי

תוכן העניינים

2.2 – שיתוף בסיטואציות הומוריסטיות והיתרון שהן מקדמות.

7.2 – הפונקציות החברתיות של ההומור בחיי.

8.4 – תגובה הומוריסטית לסיטואציה קשה בחיי.

10.2 – מחשבות על הומורפוביה.

11.3 – שימושים בהומור בטוח.

11.5 – סגנון ההומור שלי – שאלון HSQ

11.6 – סוג ההומור החביב עלי (רשות)

פרק 1   2.2 שיתוף בסיטואציה הומוריסטית והיתרון שהיא מקדמת

ישנן סיטואציות בהן אני נכנסת לכיתה בתחילת שיעור, עומדת בפתח הדלת וממתינה שהתלמידים יעמדו (לפי התקנון), בכיתות מסויימות לוקח יותר זמן מאחרות ואז אני מעירה עם חצי חיוך ש:”אני מזדקנת!” ברוב הכיתות כבר יודעים אחרי פעם-פעמיים ש”לא נעים לי להזדקן במהירות כזו!” והילדים מעירים אחד לשני כדי שזמן ההמתנה שלי בדלת יתקצר.

במקרה הזה, זה מייצר אווירה נעימה לפתיחת שיעור גם אם הוא מתעכב במספר שניות ומונע ממני נזיפות מיותרות ותחושת אי נעימות כלפי תלמידים שלא התארגנו בזמן.

סיטואציה נוספת מחיי הפרטיים הן בשיחות על שיעורי מדעים בבית הספר של ילדותיי.

משום מה שתיהן לא נהנות מהשיעורים עצמם ומשתמשות בהומור משפחתי כדי להיזכר בדברים שלמדו.

למשל באחד מטיולי הגשם שעשינו, ביתי השנייה התלוננה שרוצה הביתה בטענה שכולה רטובה.

אחותה הגדולה הקפידה להזכיר לה:”ברור שאת רטובה, את עשויה מ70% מים”

נרשמה התרגשות גדולה בקרב בני המשפחה מהידע שנצרב משיעורי המדעים שבדר”כ בלתי נסבלים.

במקרה זה נראה שההומור הגיע כחלק משיפור יכולות הזיכרון והשליפה.

פרק 2  7.2 הפונקציות החברתיות של ההומור בחיי

ההומור הוא חלק בלתי נפרד מחיי: הוא חלק בלתי נפרד מהתקשורת שלי ומתהליכי החינוך שלי בבית ובעבודה.

בסיטואציות מסויימות ההומור הוא חלק מהתמודדות עם מצבים שונים.

ישנן סיטואציות קבועות שתמיד מעלות חיוך ומדגישות את ההומור השזור. למשל:

כאשר אישי חוזר בערב אחרי יום עבודה, עם כניסתו הביתה אני מנופפת לו לשלום כמו מלכת אנגליה וקוראת בקול מעושה וצייצני:”Hay honey!”

אישי בעל חזות די קשוחה וזה תמיד מצחיק את הילדים כשהוא עונה לי באותו טון צייצני: “Hay honey!”.

כמובן שסיטואציה כזו מאפשרת ומקלילה את המשך התקשורת בין כל בני הבית.

סיטואציה אחרת ומוכרת בבית היא התמודדות מצבים פחות נעימים/מעצבנים, למשל כאשר נשברת כוס/צלחת לאחד מילדיי. לעיתים התגובה היא רגילה:”לא קרה כלום, ננקה!” אבל לעיתים יש שימוש בהומור שגורר גם אותם לתגובות מצחיקות. למשל כאשר נשברה לבני הקטן כוס והוא התאכזב ודמע ישר הגבתי: “איזה מזל שלא היה בה שוקו רותח!” הוא ישר חייך ואמר :”נכון! או אקטימל שאת לא אוהבת את הריח שלו!” והבת שלי הוסיפה (דוגמה שלי מהעבר): “טוב שנשברה, נביא סבון ומגב וכבר ננקה את הבית…”

פרק 3     8.4 תגובה הומוריסטית לסיטואציה קשה בחיי

בטיול משפחתי בחו”ל ניסיתי לצלם סלפי את כולם כשרקע הפארק מאחורינו. כשהתאכזבתי שלא הצלחתי כראוי נוצר מתח ביני לבין אחי שנעלב מאוד מאמירה שלי והתכנס בתוך עצמו. זה מאוד השפיע על אבי שקשה לו עם עימותים וויכוחים, במיוחד בין ילדיו. תגובתו הילדותית של אחי הרגיזה אותי מאוד אך לטובת אבי הרגשתי שכדאי לגשר על זה בהקדם. בדר”כ הייתי ממשיכה את יומי בהתעלמות עד שאחי יירגע. הפעם החלטתי ליזום את הפיוס ולהקליל של הסיטואציה.

באחת מהעצירות בפארק, די בכניסה, ניגשתי לאחי, שילבתי את זרועי בזרועו והובלתי אותו לאבא שלי כאילו היינו שני ילדים קטנים ואמרתי בקול קצת ילדותי: “אבא, זה ממש בסדר להתווכח עם אחיך פעם בעשור בערך. החלק הכייפי בזה הוא שמשלימים אחר כך והכל בסדר, אז תהיה רגוע.” אבא שלי ניסה לתת את משנתו הרצינית בנושא ועשה מהסיטואציה הרבה יותר גרועה ממה שהייתה באמת. אחי השתבלל יותר בעצמו ולא שיחרר מהעלבון גם שבו אחרי שחזרנו. באותו רגע הרגשתי שזה ישבור את המתח אבל זה רק נהיה יותר גרוע.

ילדיי ואישי דווקא השתעשעו מהעניין אבל הם לא צד במקרה. היה לי קשה לעשות את מה שעשיתי כי בחינוך שקיבלתי, האבא מלמד את ילדיו ולא ההפך וברגע שהצפתי משהו שונה מהמקובל זה לא עבר טוב.

אני מניחה כדי לתרגל תגובה באנרגיה חיובית אנחנו צריכים להחזיק את זה כל הזמן במודע  בסיטואציות שקשות לנו מלכתחילה האנרגיה מושקעת בכיצד לשרוד בתוכה ולא בשמירה על אנרגיה חיובית. ככל שמתרגלים אנרגיה חיובית שלא תלויית סיטואציה, אני מניחה שהשימוש בהומור ישתפר. גם בסיטואציות קשות במיוחד.

פרק 4   10.2 הומורפוביה

ההאזנה לפודקאסט הייתה מעניינת ומאתגרת. השיח סביב הומורפוביה פוקח עיניים ומנכיח את השינוי שחל בי לאורך שנות עבודתי- שהביאו לשבירה ולקושי שחייבו אותי לצאת לשבתון. לא יכולתי להתעלם מהשאלה:”מה קרה להומור שלי לאורך השנים?” תשובה שמיהרה להגיע יחד עם ההסבר על חמשת הפחדים המרכזיים שקיימים במערכת החינוך בנוגע להומור.

המערכת הלוחצת באופן מתמיד מייצרת קהות חושים ושבלוניות שלא מאפשרת שמירה על דמות ייחודית לאורך זמן.

 אחד הקשיים המרכזיים שחוויתי ברגעי משבר בשני בתי הספר שבהם עבדתי זה המרדף אחרי השמירה על ערכיי וכישוריי בלי להיטמע לחלוטין בסטרס הקיים. בתור מי שמפנימה כל הערה ומתקשה לשים מחסומים מנטליים ורגשיים- השינוי שחל בי לאורך השנים ו”איבוד עצמי” באופן ההתנהלות שלי מעוררים כאב גדול וחשש גדול אם אצליח להתחזק כשאחזור למערכת.

מניית הפחדים, הזיהוי של מושג ההומורפוביה מאפשר לדעתי יצירת חוסן בהתמודדות במערכת. עצם ההכרה במונח הזה ובתופעה הזו יכולה לאפשר לי להצדיק את דרכי לאורך השנים ולהעניק אלטרנטיבות, להיות יותר בטוחה בדרך שלי ולא להיכנע לרצינות, לשבלוניות ולמרמור.

פרק 5   11.3 הומור בטוח

אף פעם לא התייחסתי להומור שלי כהומור בטוח כנראה כי לא הכרתי את הקריטריונים. היום אני לגמרי מבינה שאני משתמשת רק בהומור בטוח. מטבעי אני נוטה להימנע מעימותים. עם זרים ואלכוהול בהחלט יוצא ממני הומור הרבה יותר שנון וטוב. גם בכתיבה היצירתית שאני חוטאת בה יש הומור.

עם בן זוגי יש לי יכולת הומור מאוד טובה. לעומת זאת עם הוריי ואחי פחות מחשש שלא יבינו או ייעלבו.

הצפייה בסרטון חידדה לי שעם זרים יש לי יותר ביטחון להשתמש בהומור גם אם הם לא זרים גמורים. תוך כדי כתיבה אני מבינה שגם בצחוק על אחרים אני   די טובה ואם אדייק מדוע זה קורה , זה מהסיבה שחשוב לי לא לפגוע חלילה בכבודם ואז ההומור מדויק ושנון יותר.

אני חושבת שהומור בטוח גם בתוך מערכות יחסים שהן פחות שיפוטיות או פחות מחמירות. ליד חברות, בן זוג, הורים, קולגות, תלמידים ההומור יכול לעבוד בהחלט אך הוא יהיה הומור שונה. למשל הומור בוטה/סקסיסטי לא נעים בעיניי ולא מתאים בשום צורה ברוב מערכות היחסים. אם כי, בסיטואציות מסויימות הוא דווקא יכול להתאים ולייצר אוירה חיובית. בסיטואציות טריות שמעורב בהן עצב/לחץ/עלבון הן סיטואציות שיהיה לי קשה להשתמש בהומור ולצחוק. כן הייתי רוצה להקליל את הקושי הזה בסיטואציות של לחץ.

לדעתי אפשר להרחיב את יכולת ההומור מעבר למרחב הבטוח בהאזנה לפודקאסטים הומוריסטיים, בקריאת תוכן הומוריסטי, בכתיבת תוכן מצחיק. למלא את הסל האישי ביותר כלים הומוריסטיים, להטמיע אותם ולנתב אותם למקומות רבי יותר בהתמודדויות השונות.

פרק 6   11.5 בחן את סגנון ההומור שלך 

תוצאות הסקר:

Affiliative = 51

Self-enhancing = 47

Aggressive = 22

Self-defeating = 13

התוצאות שקיבלתי לא מאוד הפתיעו אותי. אני מכירה את סגנון ההומור שלי והיה נחמד לראות שהתובנות של החוקרים נמצאים בהלימה לתחושות בפועל.

11.6 סגנון ההומור החביב עליי

אני מאוד אוהבת הומור של משחקי הומור ובדיחות, מצבים אבסורדיים, מפתיעים ומצבים של חוסר התאמה שמעוררים חיוך.

לא מזמן טסנו לחול כל המשפחה וכשהגענו לשדה התעופה הבן שלי שאל: “מאיזה טרמוס אנחנו טסים?” הומור ורבלי מאפיין ילדים צעירים תמיד מצחיק.

כמה ימים אחרי שוחחנו המבוגרים על רשיונות נהיגה שונים וסיפרתי על עיכוב בהוצאת רשיון ג’ בעקבות הקורונה. כשנשאלתי למה התעכבתי עניתי: “כי היו לי 7 טעויות בטופס 4” במקום ב’טופס התאוריה’. כמובן שזה עורר צחוק גדול ומבוכה קלה אצלי.

ובכל זאת, הומור מהסוג הזה מאוד זכיר אצלי ולעיתים קרובות אני משתמשת בו באופן יזום ומכוון. גם בכתיבת השירים והסיפורים שלי יש אלמנט מילולי הומוריסטי.