יומן קריאה אל עצמי

חלק ראשון: תעודת זהות לספר

שם הספר: אל עצמי

סופרת: גלילה רון פדר

איורים ועטיפה: אריאל ווגרה

סוג ספר: יומן, סיפורת

הוצאה לאור: מודן

חלק שני: הדמות הראשית בספר ציון כהן

ציון בן 11 נולד במרוקו ובא לארץ בגיל חצי שנה. יש לו 7 אחים ואחיות שלושה אמיתיים וארבעה אחים רק מאותה אמא. כולם גרים בבית שאן חוץ מאבא שלו שיושב בבית סוהר. אמא שלו התחתנה עם איש אחר שמו אלברט שאותו ציון שונא. אמא שלו העבירה אותו ועוד שניים מאחיו לסבתא שלו. התנהגותו של ציון גרמה לסבתו לחפש לו מקום אחר לחיות בו. משפחת שרוני מחיפה מבקשת לאמץ אותו והוא עובר לחיות שם. הספר הוא יומן שכותב ציון על חייו בחיפה.

ציון הוא ילד חברותי מאוד ויש לו יכולת להיות מנהיג. בבית שאן היו לו הרבה חברים שיחד הייתה להם קבוצת כדורגל והוא היה השוער המוצלח שלהם. בחיפה הוא גם הצליח ליצור חבורה שיחד עשו מעשי שובבות. לילדים בשכונה ציון סיפר סיפורים על בית שאן עד שהם התחילו לקנא והוא ניהיה מלך החבורה.

ציון הוא כל כך חברותי שהצליח להתיידד גם עם מרדכי השוטר שמצא אותו בעכו כל הדרך דיבר עם מרדכי.

לאחר שהחברים שמעו את ציון מדבר עם בתיה שאותה פגש בעכו, פתאום כולם דיברו על בנות שהם אוהבים. אחר כך הם ביקשו מציון לספר איך הצליח לשכנע את בתיה לטלפן אליו. ציון אומר שכולם העריצו אותו והוא הפך להיות הגיבור של הכרמל.

ציון הוא ילד רגיש, כשגברת שרוני נעלבה והתאכזבה ממנו כי אמר “שבסדר לו אצלם ולא יותר”, מיד הבין שצריך לתת להם הרגשה טובה. ציון אמר שהם אנשים טובים והוא בהחלט מעריך את מה שעושים למענו. הוא גם לא רצה להכאיב להם כי גברת שרוני השקיעה בו שנה שלמה.

הרגישות של ציון מורגשת גם כשהוא חוזר לביקור בבית שאן. כשהוא סיפר לחברים מהבית מה הוא עושה בחיפה הם פרצו בצחוק וזלזלו בו. כתוצאה מכך ציון נעלב לגמרי, רץ לבית של סבתא שלו נפל על המיטה ופרץ בבכי. הבכי חזר על עצמו גם בימים הבאים כשהיה בבית של סבתא שלו. גם כשפגש את המדריך הקהילתי בבית שאן וסיפר לו על חיפה ועל מה שקרה לו בבית שאן בכה ולא נרגע למשך כמה שעות.

ציון ברגישות שלו נעלב מנימת דבריה של גברת שרוני על סבתא שלו ואמר שאיננו סובל שצוחקים על סבתא שלו או בכלל על כל אדם וזה הדבר הכי לא נימוסי שהוא יכול לעלות על דעתו. מקרה נוסף שבו רואים את הרגישות של ציון זה בשיחה שלו עם בתיה. גם כשסיפרה לו על אבא שלה שהוא עיוור תיאר לעצמו שהילדים לועגים לה והדמעות זלגו מעיניו. כשבתיה חיבקה אותו ואמרה לו שהוא ילד נפלא הוא מספר שהתרגש מאוד. מקרה נוסף עם בתיה, כשנשבעו אחד לשני וציון ליטף את שערה פתאום התחיל לבכות שוב מרוב התרגשות. הרגישות של ציון נראתה גם אחרי שחזר לבית הספר. הוא שמע מה ניר מספר לצחי ואוריאל החברים והתחיל לרוץ כשהוא בוכה.

גם בבית הספר הוא קיבל הערה בולטת שההתנהגות שלו פרועה ועוברת כל גבול. סבתא של ציון גם היא לא יכלה להסתדר איתו מפני שעשה לה הרבה בעיות. אמא של מוישלה שגר בחיפה טענה גם היא שעד שציון לא הגיע היה שקט בשכונה ומאז שהגיע תמיד רבים ומרביצים. ושהביא איתו תכונות תוקפניות שיכולות לקלקל את כל הילדים הטובים שבאזור. אמא של מוישלה הגיעה עד למשפחת שרוני ואמרה שהילד המופרע מבית שאן מתעלל בבן שלה באופן אכזרי.

ציון הוא ילד חכם כי, תוך שמונה חודשים חל שיפור מדהים בכתיבה שלו. כשהגיע ידע רק אותיות דפוס ותוך זמן קצר כותב שוטף ללא שגיאות כתיב.

ציון מתרגז בקלות, לדוגמה כשהציץ ביומן של ניר וראה מה כתב עליו התרגז ומיד רקע ברגלו. כשניר אמר לו שהוא ילד פרוע והכל היה יותר טוב לפני שהוא בא מיד החליט להרביץ לו.

האתגרים שציון עמד בהם

1:חי במשפחה ללא כסף.

2:היו לו בית קטן והרבה אנשים בבית.

3:ההורים שלו התגרשו

4:אבא שלו יושב בכלא

5:אמא שלו שלחה אותו לגור אצל סבתא שלו

6:דודה שלו הרביצה לו והתעללה בו

7:היה צריך לעזוב את הבית שלו ואת כל החברים

8: הוא היה צריך להתרגל להורים חדשים, בית שונה, מקום מגורים אחר, להתאים את ההתנהגות שלו למקום שהוא גר בו.

9:כשעבר לחיפה היה צריך ללמוד לכתוב מחדש.

השאלות שהייתי שואל את ציון אם היינו נפגשים

1: איך היה לך לגור  בבית קטן עם כל כך הרבה אנשים באותו בית?

2: איך הרגשת שההורים שלך התגרשו ואבא שלך נכנס לכלא?

3: האם הרגשת טוב עם המעשים שעשית עם חברים שלך בבית שאן ?

4: איך היה המעבר לבית החדש בחיפה?

5: איך הרגשת שהגעת לבית הספר בחיפה ולא ידעת לכתוב כמו כולם?

6: האם הרגשת רצוי בבית משפחת שרוני?

7: איך הרגשת בקשר שלך עם בתיה?

8: האם הצלחת להרגיש חלק מהחבורה החיפאית בהתחלה?

9: איך היה הקשר שלך עם ניב ומשפחתו?

10: מה הרגשת שגברת שרוני הייתה בהריון?

11: האם המכתבים לבתיה הרגיעו הגעגועים לבתיה ?

חלק שלישי: המלצה לספר

הספר מספר על ילד בן 11 בשם ציון כהן. הוא גדל בבית שאן במשפחה עם אחים רבים. אמא שלו שלא יכלה לגדל אותו שלחה אותו לסבתא שלו הסבתא לא הצליחה להתמודד עם הבעיות שהוא עשה והוא נשלח למשפחת אומנה בחיפה. החיים בחיפה לא היו קלים בהתחלה והוא התמודד עם אתגרים רבים. בספר יש קטעים רבים מיומן שהיה ציון חייב לכתוב בחיפה ולכן הוא נעים מאוד לקריאה.

אני חושב שהספר מתאים לילדים בגילנו כי אנחנו בני אותו גיל.

היה לי מעניין לקרוא את הספר כי יש לציון סיפור חיים מעניין ולמדתי על החיים שלו בשני מקומות שונים זה מזה מאוד.

לאור כל מה שתיארתי הספר מומלץ מאוד לקריאה ולהנות מהעלילה המעניינת והכתב היפה