לואיס ברייל- ממציא כתב העיוורים

כתב ברייל נקרא על שמו של לואיס ברייל .

לואיס ברייל חי בעיר קטנה בצרפת . לאביו היה בית

מלאכה קטן, ולואיס אהב לבקר בו ולשחק בכלי

המלאכה השונים.

יום אחד בשנת 1812 כאשר שיחק לואיס ברייל באחד

מכלי העבודה קרתה תאונה והוא התעוור בשתי עיניו.

לואיס ברייל הקטן שהיה אז בן שלוש  בלבד, היה

צריך מעתה ללכת לכל מקום בעזרת מקל לבן, כדי

למצוא את דרכו. הוא נשלח לבית ספר מיוחד

לעיוורים בפריז, ושם הוא למד לקרוא באצבעותיו, על

ידי מישוש האותיות הגדולות והבולטות.

לואיס אהב לקרוא סיפורים, אבל כל סיפור קטן היה

ממלא כרכים גדולים וכבדים, בגלל האותיות הגדולות

 והבולטות. לואיס היה עצוב כי ידע שבלי ספרים

העיוורים יהיו אנשים גלמודים מאוד.

לואיס היה תלמיד טוב , ולאחר שסיים את לימודיו

הוא נעשה מורה בבית הספר שבו למד. הוא רצה מאוד

למצוא שיטת קריאה טובה יותר, אך הדבר לא היה קל .

ללואיס היה חבר שהיה רגיל לשבת עימו ולקרוא

באוזניו את העיתון. יום אחד קרא החבר מאמר על

אודות קצין בצבא הצרפתי שהמציא שיטת קריאה,

המאפשרת לקרוא בחושך.

שיטת הקריאה הייתה מבוססת על קווים ונקודות

בולטים באופן שהקורא יכול למשש אותם

באצבעותיו. כאשר שמע לואיס את הדבר הוא התרגש

מאוד, כי חשב שהנה סוף סוף מצא הרעיון , שידריך

אותו למצוא שיטת קריאה מיוחדת לעיוורים.

למחרת נסע לואיס עם חברו לראות את קצין הצבא,

ושאל אותו אודות שיטת הקריאה שלו. הקצין הסביר

לו שהוא משתמש במכשיר בעל חוד כדי לעשות

נקודות וקווים קטנים בנייר עבה. כשהופכים את הנייר

אפשר למשש באצבעות את הבליטות. הצרופים

השונים של הבליטות והנקודות נותנים את

המשמעויות השונות.

שיטת הקריאה של הקצין הצרפתי מצאה חן בעיני

לואיס , והוא החליט לשכלל אותה . אחרי עבודה רבה

הוא הגיע לשיטה פשוטה , המבוססת על שש נקודות ,

התופסות שטח קטן מאוד. שש נקודות אלה אפשרו

לו להעמיד בצרופים שונים שישים ושלושה סימנים.

כל צרוף של נקודות סימל אות מאותיות האל”ף בי”ת,

מילה קצרה, או אחד מסימני הפיסוק.