לא בדיוק כפי שתכננתי

כשהייתי בן עשר הכל היה מאוד ברור.

ידעתי שאני רוצה להיות מדען.

היה לי ספר על מאדים, הייתה לי ערכה לניסויים כימיים והיה לי גם סט עצמות אמיתי של דינוזאור.

בסופו של דבר הפכתי להיות מומחה לריחות פה. לא בדיוק כפי שתכננתי.

בגיל 20 הכל היה מאוד ברור.

רציתי להיות מוזיקאי מפורסם.

ניגנתי בפסנתר וחיברתי שירים שנונים ומלאי הומור, ששילבו עברית ואנגלית גם יחד.

הנה דוגמא לשיר שכתבתי בזמנו:

Nehama Yisraeli 

The first time I met you was on   דיזנגוף,

Just one look at you, I knew that you were heavy stuff,

But when I smiled and asked   היכן את גרה חמדתי ,

You smiled at me and said  עם משפחתי

So come on, Nehama Yisraeli,

Leave your mother  ובואי איתי,

Come on, I really love you baby,

Leave your little momma ובואי הביתה איתי

The next time I see you on Arlozoroff,

I’m gonna tell you  שנשבר לי  I’ve had more than enough,

Nehama don’t expect me to be a saint,

Because I’ve got something that your  אמא  ain’t….

כמה שנים מאוחר יותר, הפכתי לזמר ונגן סקסופון מקצועי, ואפילו עזרתי בדרך לכמה מוזיקאים מתחילים ומוכשרים להגיע להכרה ולהתפרסם.

הוצאתי שני אלבומים.

הופעתי בכמה פסטיבלים של מוזיקה.

אבל לא זכיתי לפרסום ולהכרה.

לא בדיוק כפי שתכננתי.

בגיל 30 הכל היה מאוד ברור.

תכננתי להיות מדען מצליח ולהתעשר מהמצאות.

אחת ההמצאות הראשונות שלי הייתה עט מיוחד לאנשים שאין להם אגודל. זה היה להיט היסטרי.

ההמצאות הבאות שלי הפכו גם הן למוצרים בשוק, לרבות המוצר הזה (בתמונה), שפיתחתי ביחד עם פרופ’ ארווין וייס. המוצר נמכר בשני סנט ליחידה, והתמלוגים שקיבלנו, שעמדו על שני אחוז (משני סנט) לא ממש סללו לי את הדרך לארמון המלוכה.

לא בדיוק כפי שתכננתי.

המצאתי גם את המוצר הזה (בתמונה).

אבל לא הקפדתי לרשום פטנט כמו שצריך, וממציא אחר גנב ממני את הרעיון והוציא לשוק מוצר דומה, זול בהרבה. שוב, לא בדיוק כפי שתכננתי.

שכנעתי את חגי כהן לבנות לי כלי שמאפשר לעשות סקי מים – ביבשה.

קראנו לו: ה-“רד-סי-מובייל”.

מעולם לא הצלחנו להוציא רישיון למוצר, ומכאן עד להתרסקות הכלי אל תוך מזבלה, לעיני שוטר משתאה, הדרך הייתה קצרה.

המצאתי גם משחק קופסא, מתוחכם יותר משבץ נא.

נראה היה שהילדים שלי נהנים מאוד לשחק בו לעתים קרובות, ולכן חשבתי שזה יהיה רעיון מוצלח לשווק אותו. אז השקעתי כסף.

מסתבר שהילדים עבדו עלי.

זה יעלה להם בירושה.

ביחד עם ד”ר ניר שטרר פיתחתי מוצר שמיועד לבדוק רמות של צחנת פה.

כולם התעניינו במוצר.

התעניינו, עד שהבינו שיש בעיה עם המולקולה שאחראית על שינוי הצבע.

למעשה, ההמצאה היחידה שלי שבאמת זכתה להצלחה גדולה, ובזכות הרבה עזרה מסביב, הייתה נוזל דו-שכבתי לשטיפת וריענון הפה.

בגיל 40 חלמתי להוציא ספרי ילדים. ובאמת כך היה. מכרתי כמה ספרים, אבל בסופו של דבר מצאתי את עצמי מחלק אלפים בחינם (ובהזדמנות זו אני רוצה להודות לאיווי ויילר על עזרתה הנדיבה).

בגיל 50 רציתי לשנות את פני האקדמיה, להפוך את הלימודים במוסדות החינוך למלהיבים יותר עבור הסטודנטים, לאקטואליים יותר, למעוררי השראה.

ד”ר אלון עמית וחגי כהן מלווים אותי בפרוייקט לאורך כל הזמן הזה. אנחנו מנסים כאן, ומנסים שם, וממשיכים לנסות בכל מקום. אז אם יש לכם רעיון מקורי – זה הזמן.

בגיל 60 רציתי להיות כוכב אינטרנט.

ביחד עם רן שטרנין יזמתי והקמתי את אתר הספרים האינטרנטי “Ourboox.com”.

יש לנו 6000 ספרים ואנחנו צריכים 50,000 כדי להיחשב להצלחה מסחררת.

נראה מה יהיה.