רעב כמו זאב

כשעזבת

כשעזבת,

הדלת אחריך נסגרה,

האור בחדרי ליבי כבה.

כשעזבת,

ספינות בים איבדו נתיבן,

ואני אבודה כמותן.

כשעזבת,

הכוכבים בשמים

עיממו את אורם.

ואני כביתי

כמעה איתם.

כשעזבת,

וודיות ונחלים

שינו זרימתם.

ואני,פני לאן?

כשהבנתי שדי,

שאני אמורה

להדליק אורותי,

ידעתי

שאהבתי

ועדיין,

המתג

נמצא איתי.

יפה כחלום

בינות לעננים,

הציץ בי אור סגול.

הבטתי בצהר העגול,

רציתי לראות הכל.

לחישת הרוח אמרה:

שם יש עולם מקביל.

סקרנותי גברה,

דמיוני העפיל.

השתחלתי

בינות לעננים,

הגעתי למקום

יפה כבחלום.

דומה מאוד

לעולמי המוכר.

נופים זהים,

אנשים דומים.

ואני באושר

מרחפת,

אין בי דאגות

כולי מוצפת

שמחות.

זהו כל ההבדל,

הטמון בעיני המסתכל.

מליבי נטפה טיפה

מליבי נטפה טיפה

היה כאב,

כאב קטן,

שאת מקומו דרש.

ליבי דהר,

כסוס ללא פרש.

הכאב בדמותו נשזר,

אהוב שהפך לזר.

לא אואחז בכאב,

הוא אצלי בלב,

אבל ידוע- זה חולף.

הוא יגליד,

אני אשכח.

לב אוהב,

רוצה להיות 

נאהב.

התבוננתי בבבואתי 

התבוננתי בבבואתי

במראה,

אמרה היא לי,

ידעתי שתצליחי,

תמיד האמנתי בך,

אני באמת גאה בך.

ואני בחיוך מצטנע,

מתחמקת מעיניה.

אני יודעת,

שזה עניין של כוח רצון,

לא להרשות לעצמי לוותר,

כי ההישג שווה יותר.

אחריו יש לי,

סיבה טובה לחגוג.

אתה מתעורר

אתה מתעורר,

אני כבר חלמתי.

אתה משחק,

אני כבר בגרתי.

אם אתה מקשיב ,

למה שאתה מרגיש,

לא תשחק ברגשות.

בתוכי יורד לו גשם,

הגג שלי פתוח.

רוצה לחשוב טוב,

אם להישאר או ללכת.

רוצה להיות רגועה איתך,

רוצה שהנוכחות שלך,

תהיה לי לנחמה

את חירותי הנפלאה

,את חירותי הנפלאה

 את החופש שלי

לחשוב ולומר

את מה שבליבי,

את מה שנבכי נפשי.

את חירותי היקרה,

מלווה אותי 

מיום גירושי,

חברה אמיתית לי.

כל שנה אני חוגגת

אותך ואיתך,

את חירותי הקסומה.

.

ילדה שובבה

ילדה שובבה,

סקרני,צחקנית.

נהנית מכל מה

שמזמנים לה החיים.

מתלהבת,משתלהבת.

לעיתים רצינית,

שוקעת בספר,

או ברגש עמוק.

ילדה שובבה,

את נפשה מי ידע,

חיה לה באגדה.

הסובב אותה,

יודע-שהנה,הנה,

תצא מאמתחה

עוד הפתעה.

האוהב אותה

נוגע,לא נוגע

בידה,בליבה.

היא אחת מאיתנו

והיא רק בת 62.

החיים כמשחק פוקר

החיים כמשחק פוקר,

לוקחים קלף,

זורקים שניים.

הפנים חתומות,

השפתיים לא

ממלמלות.

תשובות נסתרות,

לא נודעות.

את החיים משנות.

שירי הוא חלום

שירי הוא חלום,

המפלרטט עם רעיון.

את שאיני מעיזה

ביום-יום,

הוא מתיר בדמיון.

עם זאת,

הוא שלי,

הוא קיים בי.