הפלא שלי

תוכן הספר

עמוד 2 – סיכום

עמוד 3 – כמה דברים על אוגי

עמוד 4 – כמה דברים על ויה

עמוד 6 – מדוע בחרתי בויה

עמוד 7 – רגשות

עמוד 8 – משאלות

סיכום הספר “פלא”

הספר הוא על אוגי (אוגוסט) ילד שנולד עם פרצוף שונה. כל מי שרואה אותו נבהל. הוא לא למד בבית ספר עד חטיבת הבינים. בגלל שעבר ניתוחים רבים.

הספר מספר את סיפור חיו ושנת שנת הלימודים הראשונה של אוגי כל פעם הסיפור מסופר מדמות אחרת.

לבקשת מנהל חטיבת הביניים, מר פלוצקר, עושים לו מפגש עם שלושה ילדים שאחד מהם, ג’ק, הופך להיות חבר שלו.

הילדים בבית ספר מפיצים שמועה שכל מי שיגע באוגי יקבל  “מגיפה” ויראה כמו אוגי. אוגי מרגיש זר בכיתה. ואז החבר שלו ג’ק אומר עליו דברים לא יפים, כדי להיות מקובל, אוגי שומע את זה והחברות נפסקת.

אחרי אוגי, ויה, אחותו, מספרת כמה זה קשה להיות האחות שלו, ובכל זאת היא אהבת אותו. היא גם מספרת כמה קשה להיות בכיתה עם ילדות אחרות קנאיות ולא נחמדות.

אחרי ויה, מגיע התור של סאמר לספר. סאמר היא ילדה נחמדה לאוגי, והיא מספרת לג’ק למה החברות שלו עם אוגי נפסקה. בגלל שהוא שמע מה ג’ק אמר עלי בזמן שהיה מחופש וג’ק לא ידע שהוא שומע.

ואז עוברים לסיפור של ג’ק, ילד שבא ממשפחה עניה הוא מספר איך הוא עשה טעות עם אוגי. וכמה הוא מצטער, שהוא מבין זאת הוא מרביץ לג’וליאן שלא רוצה שהוא יחזור להיות חבר של אוגי ושובר לו שן, משעים אותו מבית ספר אבל הוא מצליח להיות שוב חבר של אוגי.

שהם חוזרים מחפשת החורף יש בבית ספר מלחמה בעד ונגד אוגי.

אחרי זה מספרים לנו על החבר של ויה בבית ספר תיכון.

ואז ג’ק מספר שאחותו לא רוצה שיבוא להצגה שלה. הא לא רוצה שידעו שהיא האחות של הילד הזה “המעוות”. אבל אז “דייזי” הכלבה מתה ואולי זה נותן להם להבין מה חשוב באמת. הם הולכים להצגה שם בהפתעה ויה מגלמת את התפקיד הראשי בהצלחה גדולה. החברה שלה, מירנדה, מספרת שהיא בכוונה לא באה להצגה כי התפקיד מגיע לויה, וגם מאפשר לה לחדש אתה את החברות.

בסוף הסיפור אוגי  מספר על יציאה לטיול ביער שבו החברים מהכיתה מגנים עליו מילדים מבית ספר אחר. בסוף השנה אוגי מקבל פרס על אומץ לב וטוב לב ואמא שלו לוחשת לו שהוא “פלא”

דברים על אוגי

אוגי הוא ילד בן 10 שנולד עם פרצוף שונה.

הוא עבר 27 ניתוחים ועדיין נראה שונה.

בדרך כלל הוא ילד שמח. למרות שלא רואים אם הוא מחייך או לא.

הוא ממש אוהב את דייזי הכלבה שלו, את הסדרה מלחמת הכוכבים ואת ה-XBOX שלו.

יש לו מכשיר שמיעה.

למרות כל הקשיים שיש לו הוא מצליח ללכת לבית ספר ולרכוש חברים

הוא פלא.

אני מאוד התחברתי לסיפור של אוגי, בגלל שגם הכלבה שלי קלואי מתה, כמו דייזי הכלבה של אוגי.

ויה / אוליביה

ויה / אוליביה היא אחותו הגדולה של אוגי. היינו יכולים לחשוב שהחיים שלה קשים. כי האח שלה נראה שונה. אבל בעצם בתחילת הספר אנחנו רואים שאולי זה לא כל כך קשה לה כי היא כבר רגילה לכך שאנשים מגיבים לא יפה כאשר הם רואים את האח שלה.

לויה קשה עם זה שההורים שלה נותנים יותר תשומת לב לאוגי.

אוליביה נולדה 4 שנים לפני אוגי. היא לא זוכרת כלום מהשנים האלו. הייתה לה בובה בשם לילי שהיא שיחקה איתה כאילו שהיא האח הקטן שלה. אחרי שאוגי נולד היא כבר לא הייתה צריכה אותה יותר.

שאוגי עבר ניתוחים ארוכים היא נסעה לסבתא שלה. היא אהבה להיות שם.

לויה קשה עם העובדה שסבתא שלה מתה כי היא הייתה מאוד קשורה אליה.

בבית הספר היסודי שלה, כולם הכירו את אוגי. וזה היה בסדר. ויה שמחה לעבור לבית ספר חדש, לחטיבת ביניים. אבל היא מאוד לא אהבה את זה שילדים התייחסו לא יפה לאוגי. וקראו לו בכינויים.

ויה שמחה גם לעבור לבי תהספר התיכון, שם ידעה שהילדים לא מכירים את אוגי ולא יגידו דברים שמפריעים לה. החברות שלה הפכו להיות “פרחות”, ו”צבועות”  והיא עוברת להיות חברה של ילדים אחרים. ויש לה Boy friend  חדש, ג’סטין. אחרי שהיא סיפרה לו על האח שלה, והזמינה אותו הבייתה היא פחדה שג’סטין יתנהג לא יפה. אבל הוא מפתיע ומתנהג ממש יפה.

בסוף הספר מספרים בהשצגה של מועדון הדרמה, ברגע האחרון ויה מקבלת תפקיד ראשי. כי החברה שלה לשעבר מודיעה שהיא חולה. אבל היא לא באמת .חולה. היא רק רוצה להיות שוב חברה של ויה

מדוע בחרתי בויה / אוליביה

לדעתי שאר הדמויות יותר משעממות.

לא מצאתי עוד סיבות למה בחרתי בה.

רגשות שעלו אצלי בזמן קריאת הספר

שנאה

היו ילדים שחשתי כלפיהם שנאה. בגלל שהם התנהגו לאוגי כאילו הם ילדים חסרי לב. רציתי שהם יעבירו את שארית חייהם, או הרבה זמן, במקום לא נעים. ואולי כך ילמדו להתנהג אחרת למי שנראה או מתנהג שונה.

יאוש

שקראתי על כל העבודות ושיעורי הבית שהם מקבלים הרגשתי את היאוש שלהם כמו שאני מרגישה בזמן שאני כותבת את העבודה הזאת. אני לא תמיד מבינה מה אקבל מכך שאני עושה את העבודות האלו. האם זה באמת יעזור לי בחיים? אני חושבת שלא ולכן זה מייאש אותי לכתוב עבודות.

חיוך ושמחה

שדיברו על חג halloween שבו ילדים הולכים ודופקים על הדלתות ומבקשים ממתק או שיעשו תעלול כמו לזרוק ניירות טואלט על הבית זה גרם לי לחייך ולשמוח.

קראתי על אוגי הולך עם קסדה של אסטרונאוט, חייכתי לעצמי כי ראיתי את עצמי הולכת מבית לבית. אני אוהבת לעשות טריקים ועוד יותר מזה אני אוהבת ממתקים.

אבל האמת היא שהיה לי קשה לחשוב על רגשות מהספר, אז לקחתי דברים מהחיים שלי כאילו הם בספר. כמו ילדות בכיתה שלא מתנהגות יפה למי ששונה או לא מתנהג מגעיל כמותן. ואולי אם ישימו אותן במקום לא נעים הן יתנהגו אחרת.

אם הייתי מוצאת מנורת קסמים 

היה לי קשה להתאפק והייתי מבקשת 3 משאלות, לא אחת.

משאלה ראשונה

הייתי רוצה לזכות בלוטו כי עם הכסף שאני אקבל הייתי קונה לי סטודיו של אומנות עם צבעי אקריליק, חמר ליצירת צורות, טושי אקריליק, וצבעי עפרון (המון גוונים, הכי הרבה שאפשר). מקום מואר שניתן לשלוט בצבעים שיוצאים מהתאורה.

משאלה שניה

הייתי מבקשת להתקבל לבית הספר לאומנויות למגמת אומנות. ושיהיו שם מעט שיעורי בית והמון שעות אומנות.

משאלה שלישית

לבטל את החוק שאי אפשר לבקש במשאלות להחזיר מישהוא לחיים, ואז בכל זאת עוד משאלה אחת

המשאלה

להחזיר את קלואי לחיים.