hebrow book

תוכן השיר

השיר פותח בבעירה  ומסיים בה . כל בית מביא תמונות שבהן מגלה הדובר את רגשותיו , רגשותיו הולכים ומתעצמים במהלך השיר.

השיר כבלדה : זהו שיר בלדה על רגשות של גבר כלפי אישה . יש בשיר יסודות בלדיסטיים  מובהקים :

1. תנועה מהירה ודינאמית .
2. מתח דרמטי בשיר.

יסוד טראגי וחזרה על מילים ותבניות לשוניות מקבילות .

המשמעות של השם  בלדה  : השם ” בלדה ” משמעותו  המילולית שיר מחול , או שיר ליווי למחול . ואילו מצד המהות מוגדרת הבלדה  לרוב כשיר זמר שיש בו סיפור מעשה .

משמעות כותרת השיר : השם השיר ” ניגון עתיק “   משמעותו:

1. ניגון שראשיתו בעבר הרחוק .

כשם המכוון לרגשות הקיימים באדם – רגשות הקנאה לאישה האהובה .  חשיפת הרגשות נעשית באמצעות תיאור מעשים , שהדובר מצהיר על נכונותו לעשותם למען הנמענת . העוצמה הולכת וגוברת ומגיעה לשיאה בבית האחרון של השיר , שבו קיים היסוד הטרגי .

מבנה השיר : השיר בנוי מסדרה של משפטי תנאי . חלקו הראשון של כל משפט  תנאי מתייחס למצבה או לרצונה של האישה , וחלקו השני מדבר על התוצאה – על המעשים שמוכן הדובר לעשות למענה .מבנה זה , חוזר בשיר שש פעמים , מבנה התורם למתח הן בתוך כל משפט והן בשיר כולו . מתח זה מגיע לשיאו בבית האחרון, שהוא עיקרו של השיר , המציג את הצד  האחר של האהובה , את הקנאה .

הבית הראשון : מתאר התרחשות בלילה. האווירה בבית זה  מתוחה ודרמטית  והיא נובעת מן היסודות המנוגדים המצויים בציוריו . מים { דמעה } לעומת אש  { אבער כצרור תבן },  קור לעומת חום , שמחה לעומת צער . קיים חוסר פרופורציה בין מצבה של האישה  ובין המעשים אצל הדובר . אם האישה בוכה , הדובר מבעיר את שמחתו ;  אם קר לה , הוא מוותר על משכבו למענה ומביע נכונותו לשכב על אבן .  הציורים מעידים