.
קַנָּאִית אֲנִי לָךְ מְכוֹרָה
קִנְאָה לֹא מתְפַּשֵּׁרת.
עוֹדֶנִּי זוֹכֶרֶת אַרְמוֹנותיך,
שַׁיִשׁ וְשִׁטִּים בְּזָהָב,
מְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת.
יגעים מִן הַדֶּרֶךְ נִתְאוֹשֵׁשׁ
ובאַפֵּינוּ נִמְשַׁכְנוּ אֶל הַחֶלְבְּנָה,
הַצָּרִי הציפורן וְהַלְּבוֹנָה,
בֹּשֶׂם קְטֹרֶת הַמִּקְדָּשׁ.
אַךְ אבוי כִּי נֶחְרַד בָּךְ הַשֶּׁקֶט,
נִיצוֹצוֹת שֶׁל אֵשׁ אֵימָה וּמֶרֶד,
כַּמָּה חֲרָבוֹת בָּלַעְתְּ מְכוֹרָה?
הַאִם נִסְפְּרוּ מֵתָיִךְ בַּמִּלְחָמָה?
2
אֶל מוּל סִבְלֵךְ הַשּׁוֹתֵק
שָׁר העֶפְרוֹנִי, צָד הַנֵּץ,
וְעָשָׁן מְסֻלְסָל מתאבך
לְרַגְלָיו שְׁכוֹל דָּם וְהֶרֶס.
חָמְסוּ ושִׁבְּרוּ כָּל פֵּאֵר,
זַּעֲקוֹת נָשִׁים וִילָדִים,
כַּבְלֵי בַּרְזֶל בַּנֶּפֶשׁ
לִבָּם הָפַךְ לְאֶבֶן.
אַדְמַת טְרָשִׁים יְבֵשָׁה
בְּאַלְפֵי שְׁנוֹת גַּעֲגוּעַ
נִרְטְבָה בַּדֶּמַע.
זּכַרְנוּך אֲהוּבָה,
אך זֹהַר יָפְיֵךְ
נֶעֱלָם מִלֵּב עָרֵל.
עֲבָדִים נרצעים לְכָזָב
מָסורות הנכר הֵן תַּעֲתוּעַ!
3
לֶהָבוֹת מְלַחֲשׁוֹת שְׂפָתַי
אוֹרָן שֶׁל פְּסוּקֵי תְּהִלִּים,
מַנְגִּינַת נֵבֶל שׁוֹמְעוֹת אַזְּני
וְאֶת קוֹל שִׁירַת הַלְוִיִּם.
יוֹמִי יַגִּיעַ וְעוֹד
אָשׁוּב לפגוש במְלָכַיִךְ,
לִתְבֹּעַ מֵהֶם עֶלְבּוֹנך,
לַחֲזֹר, לְהָקִים ממֵעָיִךְ
אֶת בֵּית מִקְדָּשֵׁךְ
וְאֶת אַרְמוֹנותיך.
אֲהַבְתִּיךְ מִקֶּדֶם
בְּשָׂרִי הוא עֲפָרֵךְ,
חַבְּקִיני בְּרוֹךְ חֶלֶד
לְהִוָּלֵד בָּךְ שוב מִמֵּךְ.
4
התמונה מחירבת ב”ק בהר מירון. צלם אנונימי (לא מתועד שמו).
ישראל בַּ”ק (1797, ברדיצ’ב – כ”ט בחשוון תרל”ה, 1874, ירושלים) היה מוציא לאור ואיש ציבור ביישוב הישן בארץ ישראל במאה התשע עשרה. חידש את הדפוס העברי בארץ ישראל לאחר הפסקה של יותר ממאתיים שנה. הקים בשנת 1834 את חורבת ב”ק, יישוב ומשק חקלאי על הר מירון. רעידת האדמה בצפת בשנת 1837 וחילופי השלטון בארץ ישראל ב-1840 בהם סולק איברהים פאשה (המושל אשר סייע בהקמת היישוב) הביאו לסופו של היישוב היהודי הזה.
נכתב ביום 17-7-2014
5
Published: Jul 18, 2014
Latest Revision: Aug 20, 2014
Ourboox Unique Identifier: OB-13651
Copyright © 2014