כוכב הירדן מבצר צלבני

מושגים

צלבנים – קבוצות של לוחמים נוצרים ובני / בנות לווייתם, שיצאו מארצות אירופה והגיעו לארץ במאות ה-11-14 לספירה ,הצלבנים יצאו למסעותיהם כדי להשתלט על קברו של יֵשוּע בירושלים ולהשליט בעיר שלטון נוצרי הצלבנים הונהגו על ידי

מלכים ובני אצולה, וייסדו בארץ ממלכות שהחזיקו מעמד כ200 שנה

ממלכת ירושלים – מדינה צלבנית שהוקמה בתחומי ארץ ישראל בשנת 1099 לאחר כיבוש ירושלים מידי הפטימים במסע הצלב הראשון. הייתה זו הפעם הראשונה בתולדות אירופה המערבית בימי הביניים בה הוקמה ישות מדינית גדולה מחוץ ליבשת אירופה. במקרה ראשון זה הצליחו האירופאים, שכונו באופן כולל “פרנקים”, להקים לא רק התיישבות אלא מדינה שלמה, וזאת בלב אזור מוסלמי עוין

מבצר צלבני – המבצר הצלבני שימש כעמוד השדרה של מערכת השלטון הצלבנית וחשיבותו חרגה מעבר לתפקידם הצבאי של המבצרים כמגיני דרכים, גבולות וערים. המבצרים שימשו כמרכזים מנהלתיים, כלים להבטחת השליטה והשלטון של הצלבנים, שתמיד הייתה בעמדת נחיתות מספרית בקרב האוכלוסייה

של ארץ הקודש, אשר הייתה עוינת ברובה

הקסטרום – צורתו פשוטה ויעילה במיוחד: מצודה מלבנית, אשר בארבע פינותיה נבנו מגדלי שמירה בולטים. ביצורים אלו שימשו כבסיסים צבאיים בהם יכול היה לשכון חיל מצב גדול יחסית, ובהם אוחסן ציוד צבאי, נשק ותחמושת. הקסטרום נבנה בגדלים שונים: החל ממבצרים קטנים יחסית ועד למצודות שהשתרעו על שטח גדול מוקף חומה, מגדלים ומספר שערי כניסה.

הקסטרום התאפיין בחצר פנימית מבוצרת  בשם “ביילי”. חצר זו שימשה כמרכז חיי היום יום במבצר. בחצר נערכו אימונים ובקמרונות שהקיפו את החצר נבנו חדרי מגורים, מחסות לחיות הבית וחדרי אחסנה למזון וציוד , בתוכנית זו הוקפה החצר בכנסייה, אולם אוכל ואולמות שינה

מבצר בתוך מבצר (מבצר הגנה) – מערכת כפולה של חומות מגדלים ושערים

היוצרים טבעת הגנה כפולה, וניתן לתאר אותה כמבצר בתוך מבצר שכל אחד מהן

מהווה מבצר עצמאי

חפיר –  תעלה היקפית עמוקה ,החפיר היה אחד מהאלמנטים היעילים לבידוד המבצר מסביבתו. ,האדריכלים הצלבניים השתמשו בחפיר בשילוב עם חומה חיצונית על מנת להרחיק כלי מצור מהחומה הראשית ולהקשות על עבודת החפרים בכריית מנהרות מתחת לחומה

מבצרים מגנים על הממלכה הצלבנית

לצלבנים היה קושי להגן על הממלכה; שליטי ממלכת ירושלים לא הצליחו לחזק את ממלכתם באמצעות הגדלת מספר תושביה, כי מספר הצלבנים שרצו להשתקע בה היה מועט. לכן הקימו מבצרים, שנועדו להגן על הגבול הארוך של הממלכה ועל הדרכים שעברו בה. בעיקר היו חשובות הדרכים המוליכות לירושלים, כי המוסלמים שאפו לכבוש אותה. מבצרים הוקמו גם בערי החוף כדי לשמור על הקשר עם אירופה במבצרים ישבו חיילים ופקידים, והם פיקחו על הנעשה בסביבה. התושבים באו אל המבצר לצורכי מסחר ומשפט, ובימי מלחמה מצאו מחסה בין חומותיו. הקשר בין המבצרים התנהל באמצעות משׂוּאות שהיו מדליקים והן נראו ממבצר למבצר, או באמצעות שיגוּר יוני דואר – שיטה שהצלבנים למדו מן המוסלמים. כך יכלו יושבי המבצרים להעביר במהירות וביעילות ידיעות מעבר הירדן דרך ירושלים אל יפו ואל עכו

מבצר כוכב הירדן – מבנה המבצר

בנוי אבני בזלת והוא מדגם של “מבצר בתוך מבצר”. המכלול מורכב מחומה חיצונית, מרובעת, שמחוץ לה נחפר חפיר ובתוכה נבנתה חומה נוספת, מעין מבצר קטן (דאנז’ון), אשר היה מרכז החיים של המצודה ושימש כמבצר משני לאבירים במקרה של פריצת החומה החיצונית

בפינות המצודה הפנימית נבנו מגדלים בולטים אשר שלטו על חומותיה. מגדלים דומים נבנו בפינות ובאמצע כל צלע של החומה החיצונית. היקפן של החומות החיצוניות 480 מטרים ועוביין 3 מטרים. בעת בניית החומות השתמשו הצלבנים בעופרת ובברזל כדי לחזק היטב את החיבורים בין אבני הבניה

חומות המצודה הפנימית בנויות מקמרונות חביתיים ובשתי קומות

בין הקמרונות הייתה חצר פנימית. מבנה זה הוא למעשה מצודת קסטרום עם מגדל עוז

בעת בניית המבצר חפרו בוניו חפיר מלאכותי, 10 מטרים עומקו ו-20 מטר רוחבו. החפיר משתרע לאורך החומות הצפונית, המערבית והדרומית של המבצר. בפאה המזרחית לא היה צורך בחפיר, הודות למדרון התלול שהשתרע למרגלות החומה, ומנע התקרבות של כלי הפריצה העיקרי של התקופה – מגדל המצור

החומה המזרחית, שלא הייתה מוגנת על ידי החפיר, חוזקה על ידי חומה נטויה (“חלקלקה”) ומגדל חיצוני (“ברביקן”) ששלט על השטח המת שלמרגלותיה המזרחיים של המצודה

חומותיו החיצוניות של המבצר נבנו על בסיס קשתות מקומרות שרוחבן כשבעה מטרים. השימוש בקשתות יצר למעשה חומות חלולות בעלות שתי קומות, כאשר חללים אלו שימשו לשימושים שונים, ביניהם אחסנת מזון ותחמושת ומקום מחיה לבהמות וסוסים

הגג של האולמות שבתוך החומות שימש כשביל תצפית לשומרי המבצר. מבנה זה הוא למעשה מצודת קסטרום עם חצר פנימית המקיפה את המצודה הפנימית

בכל חומה היו שתי מערכות של עמדות ירי המחולקות לשני מפלסים: המפלס העליון הוא מפלס שביל התצפית, בו עמדות הירי היו בחלק העליון והמשונן של החומה, והמפלס התחתון, שהיה בתוך האולם שבקומה השנייה של החומות ואשר ממנו נורתה אש חיצים דרך חרכי ירי שהיו מותקנים בקירות

המגדלים שנבנו בחומה התנשאו לגובה של כ-7 מטרים, ובליטתם מקו החומה איפשרה להם לצפות ולהמטיר אש על כל המתקרב אל החומה כדי למוטטה. בתחתית המגדלים הייתה מעין חלקלקה שנבנתה מאדמה מהודקת היטב. בארבעה מתוך שבעת המגדלים הותקנו מעברי סתר (“פוטרנה”) שאיפשרו גישה מהירה מתוך המגדל אל תחתית החפיר. מעברים אלו שימשו את הצלבנים בפשיטות הליליות שערכו על מחנות המוסלמים. המגדל המזרחי היה מבנה גדול ומבוצר שנבנה בפינה המזרחית הקיצונית של המבצר ונהרס כמעט לחלוטין. המבנה, שהוא למעשה ביצור נפרד בצורת מגדל, הוקם בנקודה החזקה ביותר של המבצר ויכול היה לעמוד במצור ממושך גם לאחר נפילת המבצר הראשי

הכניסה הראשית למבצר הייתה בפינתו הדרום מזרחית, על גשר ששימש גם כאמת המים של המבצר. שער הכניסה נבנה מאבן גיר בהירה והוביל לדרך רחבה שנתחמה בחומה החיצונית והמגדל הראשי ממזרח, ומהחומה העיקרית ממערב. דרך זו מתעקלת בחדות וממשיכה לעלות לעבר שער הכניסה הפנימי. עיקול זה נועד למנוע הסתערות מהירה של תוקפים שהצליחו לחדור את השער החיצוני. על דרך הכניסה צפו שבעה חרכי ירי שנועדו גם הם לבלום התקפה אפשרית דרכה. שלושה מבין שבעת החרכים הללו עודם נמצאים במקום

השער הפנימי היה בעל מערכת סורג מכנית ומצויד בשבכה (ככל הנראה עשויה ברזל) שהייתה ניתנת להורדה והרמה בשעת הצורך

שער נוסף נבנה בחומה המערבית של המבצר, וממנו נמתח גשר שחציו אבן וחציו עץ אל צידו המערבי של החפיר. חלקו עשוי העץ של הגשר היה ניתן להרמה במקרה של התקפה ממערב. שער זה נסתם על ידי יושבי המבצר בעת המצור המוסלמי בשנת 1188

המצודה הפנימית היא מבנה מרובע שהיקף חומותיו 160 מטרים והמצויד במגדל בכל אחת מפינותיו. המצודה הפנימית הייתה גבוהה בכשני מטרים מהחומות החיצוניות, ואיפשרה קשר עין בין המגינים הצלבנים לבין אויב אפשרי הנמצא מחוץ לחומות. הכניסה למצודה הפנימית נבנתה בחומתה המערבית והיא מסוג “גישה עקיפה”, כלומר מערכת של שני שערים שביניהם זווית של 90 מעלות. במקרה של פריצה מהירה למצודה יהיו הפורצים חייבים להאט את התקפתם בגלל מבנה השער הכפול, וכך יפגע מעט המומנטום שבהתקפה שכזו

חומות המצודה הפנימית בנויות גם הן מקמרונות חביתיים ובשתי קומות. הקומה התחתונה בקמרון הדרומי שימשה כחדר האוכל של האבירים בעוד הקמרון המזרחי שימש כמטבח. בקמרון זה נמצאו שרידיהם של שלושה תנורים גדולים. הקומה השנייה של הקמרונות שימשה כמקום מגוריהם של האבירים. קומתו השנייה של מגדל השער שימשה כקפלה של המבצר. בין הקמרונות הייתה חצר פנימית

בפינה הצפון מזרחית של החצר החיצונית נתגלו שרידיו של בית מרחץ שפעל בשיטת פעולתו של החמאם הטורקי. הן בחצר הפנימית והן בחצר החיצונית נכרו בורות מים מטוייחים שאליהם נאספו מי הגשמים בעזרת מערכת של תעלות מטוייחות וצינורות חרס. בבורות אלו נאגרו מים ששימשו את המצודה בשעת מצור

מי השתייה בימי שלום, הובאו על ידי אמת מים מלאכותית ממעיין “עין הידיד” הנמצא כמה מאות מטרים מדרום למבצר

https://vimeo.com/431359551_(יש להעתיק קישור)

שאלת חזרה :  בתקופה הצלבנית נבנו בצפון הארץ מבצרים רבים

 ציין שני סוגי מבצרים ואת מטרת בנייתו של כל סוג-

הסבר כיצד כל סוג מממש את מטרתו-