הישוב החדש : בית ספר כי”ח אליאנס

תוכן העניינים:

מושגים חשובים……………………………………………….עמ’ 2

רקע היסטורי…………………………………………………..עמ’ 7

הקשר לנושא הישוב הישן והישוב החדש במאה ה19…………….עמ’ 8

המיקום הגיאוגרפי של בית הספר……………………………….עמ’ 9

שיר ועוד דברים מעניינים על האתר…………………………… עמ’ 10

פעילויות הקנייה על בית הספר…………………………………עמ’ 12

סרטון על כי”ח במרוקו………………………………………..עמ’ 18

שאלה יצירתית……………………………………………….עמ’ 19

מושגים חשובים:

הישוב הישן

כינוי זה מתייחס לאוכלוסייה היהודית הוותיקה בארץ שהלכה וגדלה בשלהי המאה ה-18 ובמהלך המאה ה-19. אוכלוסייה זו שהייתה מורכבת מקהילות שונות, ספרדיות ואשכנזיות התאפיינה בשמירת תורה ומצוות  ניהלה אורח חיים מסורתי והציבה את לימוד התורה כערך עליון. מרבית מיהודי הישוב הישן חיו בארבע ערי הקודש (ירושלים, חברון, צפת וטבריה) ורבים מהם התבססו על כספי החלוקה.

מרכזיותה של העדה הספרדית הלכה ונחלשה באמצע המאה ה-19 לאור עליית הקהילה האשכנזית (פרושית וחסידית) בין היתר כתוצאה של מעורבות מעצמות אירופה בא”י ובירושלים בפרט.  הכינוי “ישוב ישן” עומד בניגוד לאוכלוסייה היהודית החדשה שהחלה להגיע לארץ בשלהי המאה ה-19 מימי העלייה הראשונה ואשר שאפה ליצור יהודי מסוג חדש ברוח הלאומיות והציונות.

 הישוב החדש

כינוי זה מתייחס לאוכלוסייה היהודית החדשה שהחלה להגיע לארץ ולהתבסס בה החל משנת 1882 עם ראשיתה של העלייה הראשונה. ראשוני העולים שנמנו על אגודות חובבי ציון שהופיעו במזרח אירופה בשנות ה-80 של המאה ה-19  שאפו ליצור בארץ ישראל חברה מתוקנת ומודרנית, המבוססת על עבודה כפיים ובעיקר חקלאות ברוח הלאומיות הציונית ששונה מדמותה של החברה היהודית בגלות ומזו של הישוב הישן. אנשי הישוב החדש  חיזקו את ההתיישבות העירונית מחוץ לארבע ערי הקודש (יפו, חיפה, תל אביב), הקימו ישובים חקלאיים, שאפו לחדש את העברית כשפת הדיבור ולפתח את החינוך לאומי-הציוני.

פרודוקטיבציה

 מושג המבטא ניסיון להעביר את אוכלוסיית ירושלים לפרנסה המתבססת על עבודת כפיים יצרנית במקום להסתמך על כספי החלוקה שחיזקו את הדימוי השלילי של בטלה, תלות וניצול שזוהה עם היהדות הגלותית. במטרה לממש שאיפה זו הוקמו בירושלים בתי ספר שונים שנועדו להכשיר את תלמידיהם למלאכות שונות כדוגמת בית ספר כי”ח שכלל מחלקות הכשרה לנפחות, נגרות ועוד. אחת מהדמויות המזוהות עם הניסיונות לקידום הפרודוקטיבציה בקרב הישוב הישן הוא משה מונטיפיורי , שהקים בין היתר את טחנת הרוח במשכנות שאננים על מנת לספק פרנסה לדרי השכונה. קרן מזכרת משה שהוקמה לכבודו של מונטיפיורי המשיכה את דרכו ותמכה אף היא במפעלים רבים לקידום יצרנות בקרב אנשי הישוב הישן.

הפרודוקטיבציה אפיינה את גישתם של אנשי הישוב החדש הציוני שהלך והתגבש בעיר בשלהי המאה ה-19 וכן של חלקים מאנשי הישוב הישן שביקשו לשפר ולקדם את מציאות החיים של יהודי ירושלים. אנשי הישוב הישן, בעיקר האשכנזים, התנגדו נחרצות לשינויים שביקשו אנשי הישוב החדש לחולל וביקשו להמשיך ולהסתמך על כספי החלוקה תוך הצדקה כי הינם “חברת לומדים” המשרתת את העם היהודי כולו וראויה לתמיכת יהודי העולם.

כספי החלוקה

תרומות שנאספו מיהודי הגולה למען יהודי ירושלים וא”י והיוו את הבסיס הכלכלי העיקרי בתקופה העות’מאנית. הבסיס הרעיוני לתרומות אלו היה שותפות של יהודי הגולה עם יהודי א”י במצוות ישוב א”י ולימוד תורה בארץ. כספי החלוקה, שנאספו באמצעות שד”רים (שליח דרבנן) מא”י שנשלחו לקהילות היהודיות בגולה אפשרו קיום בדוחק ולא פעם הובילו לסכסוכים ומתחים בין קהילות שונות. חלוקת הכספים היתה שונה בין הקהילות. בקהילה האשכנזית חולקו הכספים לכל חברי הקהילה תוך דגש על תמיכה רבה יותר בתלמידי חכמים. לעומתם הספרדים שרבים מהם היו בעלי מקצועות והתפרנסו בכוחות עצמם ייעדו את כספי התרומות לתלמידי חכמים, עניים ולצורכי הקהילה. כספי החלוקה היוו את אחד הפולמוסים בין הישוב החדש לישן, מאחר ובעיני הישוב החדש הם נתפסו כמעודדי חיי תלות לא יצרניים וכמעכבי מודרניזציה ופרודוקטיבציה. עם גידולה הדמוגרפי של הקהילה היהודית במהלך המאה ה-19 לא הספיקו כספי החלוקה להבטחת הקיום הבסיסי ורבים מאנשי הישוב הישן, ספרדים ואף אשכנזים  מצאו את פרנסתם בעצמם.

אליאנס-כי”ח (כל ישראל חברים)

ארגון יהודי צרפתי שהוקם ב 1860 ובראשו עמד אדולף כרמיה. בבסיסו של חזון כי”ח עמדו ערכים של עזרה וערבות הדדית לצד הקניית ערכים אוניברסליים לקידום כלל האנושות. הארגון פעל להגנה על יהודים בכל מקום שנרדפו ופעל להרחבת זכויותיהם בעיקר במזרח אירופה ובארצות האסלאם. כבר בתחילת דרכו ראה הארגון בחינוך המודרני אמצעי ראשון במעלה לקידום מעמד היהודים ולשיפור מצבם הכלכלי-חברתי תוך עידוד עבודת כפיים. בית הספר הראשון הוקם ע”י כי”ח במרוקו בשנת 1862. ייחודם של בתי הספר של כי”ח היה בשילוב לימודי קודש מסורתיים יחד עם מקצועות מודרניים שהעניקו השכלה כללית כגון מדעים ושפות ולימוד מלאכות במטרה לאפשר לבוגרי בתי הספר למצוא את פרנסתם.  בית הספר הראשון של ארגון כי”ח בא”י נפתח בירושלים, בתחילה בתחומי העיר העתיקה ולאחר מכן במבנה שנרכש על דרך יפו  והיווה את אחת מאבני הדרך בחינוך המודרני בעיר.

החינוך המסורתי

מערכת חינוך מסורתית שעמדה לרשותם של יהודי ירושלים ונחלקה לכמה רמות. שלב הלימוד הראשוני כלל תלמוד תורה (בפי האשכנזים “חדר” ובפי הספרדים “כותאב”) ויועד לילדים צעירים. ילדים בוגרים יכלו להמשיך את לימודיהם בישיבה. החינוך המסורתי שנועד לבנים בלבד העניק לתלמידיו ידיעת קרוא וכתוב ולימוד מקצועות הקודש.  היתה זו מערכת החינוך היחידה שעמדה לרשותם של יהודי ירושלים עד לאמצע המאה ה-19 עת החלו להופיע בירושלים יוזמות ראשונות להקמת בתי ספר מודרניים כגון בי”ס כי”ח ובי”ס למל ששמו דגש על הקניית השכלה כללית רחבה והכשרה מקצועית לצד זו המסורתית.

מלחמת השפות

כבר בראשיתה של הפעילות הציונית נתפסה השפה העברית כאחד ממרכיבי התחיה הלאומית של העם היהודי בארץ ישראל. בדומה לתנועות לאומיות אחרות שראו בשפה גורם מרכזי המאחד את בני הלאום. השאיפה לחידוש העברית כשפת הדיבור המשותפת התחזקה לנוכח העובדה כי העם היהודי היה מפוזר על פני מדינות שונות בהן אימץ את שפת המקום כשפת היומיום. בשנת 1913 התחוללה סערה ציבורית בארץ שכונתה “מלחמת השפות” סביב שאלת מעמדה של העברית כשפת הלימוד במוסדות החינוך המודרניים בארץ. ה”מלחמה” שהחלה עם החלטת חברת “עזרה” של יהודי גרמניה לקבוע את הגרמנית כשפת הלימוד בטכניקום בחיפה התפשטה עד מהרה לכל רחבי הארץ ולירושלים והביאה לבסוף לניצחונה של העברית במאבק על הבכורה וביסוסה כשפת הלימוד בחינוך היהודי המתחדש בארץ. 

אליעזר בן יהודה

מכונה “מחייה השפה העברית”. עלה  לארץ בשנת 1881 וקבע את מושבו בירושלים. בן יהודה הקדיש את חייו להחייאת והנחלת השפה העברית שכשפת הדיבור היומיומי, בה ראה את אחד מסממני התחיה הלאומית. לשם מטרה זו יסד מספר עיתונים (הצבי, האור), בהם הפיץ את העברית ונלחם מול חוגים שמרנים קיצוניים בירושלים שהתנגדו למודרנה ולציונות ואף רדפו אותו באופן אישי עד כדי כך שהובילו למאסרו. בנוסף חיבר את מילון בן יהודה ובו חידש מילים רבות חדשות בעברית, הקים את ועד הלשון העברית ושימש כמורה בשיטת “עברית בעברית”.

הישוב הישן והישוב החדש ומה שביניהם:

הקשר לנושא הנלמד

הקמת בית ספר כי”ח בירושלים מהווה דוגמה לתמורות הרבות שחלו בירושלים במאה ה-19. לצד היחלשותה של האימפריה העות’מאנית שכונתה באותם ימים “האיש החולה על הבוספורוס” התרחש תהליך ארוך  והדרגתי של חדירת השפעות אירופאית למרחב הארצישראלי ובפרט לירושלים. מעצמות אירופה שביקשו לנצל את חולשת השלטון העות’מאני החלו לבסס את נוכחותן בארץ באמצעות פעילות דיפלומטית, עידוד פעילות צליינית -דתית, פילנטרופית ואף מדעית. פתיחת “שעריה של א”י למערב הביאה עמה ארגונים יהודיים אירופאים כגון ארגון אליאנס (כי”ח) הצרפתי  ו”עזרה” הגרמני לקדם פעילות חינוכית בארץ.

הקמת בית הספר במחצית המאה ה-19 עוררה גל התנגדות חריפה מצד חוגים קיצוניים בעיקר מקרב הקהילה האשכנזית הפרושית בירושלים. חוגים אלו התנגדו לרוחות המודרניזציה והפרודוקטיבציה שהחלו לנשוב בירושלים ואשר זוהו עם ייעודו של בית הספר בו למדו לצד לימודי דת, היסטוריה יהודית ועברית גם מקצועות חול ומלאכות כגון נגרות, נפחות ועוד. ההתנגדות הישוב הישן האשכנזי לעומת המתינות הספרדית קשורה במאבקים שהתחוללו באותה עת בקהילות היהודיות באירופה בין חוגים מסורתיים לבין אלו שקידמו את המודרנה וההשכלה בברכה עד כדי חילון והתבוללות. רבים ממנהיגי הישוב האשכנזי-פרושי שחששו מהשפעותיו השליליות של החינוך המודרני הטילו חרם על השולחים ילדיהם ללמוד בבית זה ואכן מרבית מתלמידיו הראשונים נמנו על עדת הספרדים. לעומת השלב הראשון של בית הספר בתוככי העיר העתיקה, בשלב השני נרכש לצורך המוסד מבנה מרשים על דרך יפו, הרחק מאותם חוגים קיצונים, עובדה זו הביאה בין היתר להרחקתו ממוקד הסכסוך. מיקומו על דרך יפו שהלכה והתפתחה מאמצע המאה ה-19 ובסמוך לשכונות החדשות שמחוץ לחומות ולבניה האירופאית חיזקו אף הם את המוסד החינוכי שהלך וצמח והיווה אבן שואבת ליהודים ושאינם יהודים. עם השנים הלך והתפתח ואף נבנה עבורו מבנה חדש בעל שלוש קומות הקיים עד היום בסמוך לשוק מחנה יהודה.

פעילויות הקניה

בי”ס אליאנס- כי”ח

1. כתבו כתבה לעיתון בה אתם מדווחים על גידול בית הספר ובניית בניין נוסף שלבו בכתבה את העובדות הבאות: 

*לפעילות בית הספר קמה התנגדות עזה מצד האשכנזים הפרושים שהחרימו כל מי שפנה ללמוד בו ואת בני משפחתו. לפיכך, רוב אוכלוסיית התלמידים של בית הספר הייתה ספרדית.

*בשנת 1886 בית הספר גדל והבניין המקורי כבר לא הספיק לו. תחילה שקלה הנהלת ביה”ס להעביר את המוסד כולו למשכנות שאננים. אך לבסוף, בשנת 1889 ,נרכשו שני בניינים סמוכים לבניין המקורי.

*עשר שנים מאוחר יותר, על חלקת קרקע סמוכה, נבנה בניין בן שלוש קומות במיוחד עבור בית הספר ובו פעלו חלק ממסלולי הלימוד, שכללו התמחות במקצועות הבנייה וגם לימודים עיוניים-עבריים: תנ”ך, עברית, תולדות עם ישראל וידיעת הארץ.

בית ספר אליאנס -כי”ח 

2.העזרו במידע הבא וכתבו מודעה שקוראת להירשם לבית ספר כי”ח.

(במודעה שלבו כמה שיותר פרטים על בית הספר)

*בית הספר “כי”ח” (אליאנס – כל ישראל חברים) בית ספר מודרני, שנוסד ברובע היהודי אך הפסיק את פעילותו, ואחרי תקופה של כעשר שנים נפתח מחדש מחוץ לחומות, בסמוך לדרך יפו בתחום שבין גוש השכונות של רחוב יפו לגוש השכונות של מאה שערים, לשם הפעלתו, נרכש בניין שנבנה כמה שנים קודם לכן.

*בבניין זה החל לפעול, בשנת 1882,”בית הספר לתורה ולמלאכה”, שהיה בית ספר מקצועי בעיקרו ועסק בהכשרת תלמידיו במלאכות שונות כמו נגרות, נפחות וחרושת ברזל. 

*שפת ההוראה בבית הספר הייתה צרפתית, אך לימדו בו גם עברית והשכלה כללית בסיסית. 

בי”ס אליאנס- כי”ח

לפי המידע המובא להלן: במה תרמו תלמידי בית ספר לירושלים? כתבו שלושה דברים.

תוצרת של בית הספר נודעה באיכותה. עד היום ניתן להבחין בירושלים במכסי ניקוז מברזל, הנושאים את שם בית הספר. תלמידי אליאנס נטלו חלק בשיפוץ כיפת הסלע ובבית המלאכה של בית הספר יצקו את עמודי התאורה שהוצבו בדרך יפו.

שאלה יצירתית

א. צפו בסרטון תנועת ההשכלה במרוקו וכתבו טענות בעד ונגד תנועת ההשכלה.

ב. תלמיד ישיבת עץ חיים (מהישוב הישן) פוגש ביוסי בנאי תלמיד בי”ס כי”ח.

כתבו דו שיח ביניהם (חמש שורות) המתבסס על הטענות שהעליתם בסעיף א’.