יחיאל שמי – האיש והאמן

מנהל ביה”ס: שגיא קדר

המורה של המדינה: סיגל שאול

אטליה שמי- גלריה של האמן יחיאל שמי חתן פרס ישראל

על יחיאל שמי

יחיאל  שמי גדל בחיפה, סמוך לים, בשכונת בת גלים והוא בוגר בית ספר הריאלי

בהיותו בן 17 הצטרף למקימי קיבוץ בית הערבה

בשלב יותר מאוחר התיישב עם חבריו בקיבוץ כברי, בגליל המערבי, שהיה לביתו לאורך כל חייו

שמי עסק באמנות באופן מלא ונאבק על הכרה בעבודת האמן בתוך הקיבוץ

היה מעורה בחיי המשק ונשא בתפקידי מפתח שונים תוך שמירה על מקומה המרכזי של האמנות בחייו

1987 יחיאל שמי

אני רואה את עבודתי כפיסול נטו, פיסול חילוני בכל מהותו

הפסל מייצג את עצמו, ומתנזר במכוון מכל רלוונטיות אחרת, הוא חי בכוח האנרגיה הפנימית שלו.

איכות זו של אנרגיה חבויה – מעצימה את ההרגשה שלי, שהפסל הוא כאשליה של בריאת עולם, כמעשה בראשית

י

“פסל ים” 

הפסל “פסל-ים” הוקם כאנדרטה לציון ההעפלה לארץ ישראל

 חומר הגלם של האנדרטה הגיע מגרוטאות ברזל של אוניית המעפילים פאטריה האנדרטה בגובה 5 מטרים עוצבה כשלושה משטחי בטון יצוק, המהווים מעין כן לאסמבלאז’ של חלקי ברזל

יחיאל שמי הדגיש בתיאורו את הפסל את היותו חלק מן הנוף ואת הצורך של הצופה להתבונן בו מכמה נקודות מבט שונות

פסל בית הערבה/ יחיאל שמי

הפסל נוצר כאנדרטת זיכרון להתיישבות החלוצית בקיבוץ בית הערבה

במרחב המדברי והצחיח שמצפון לים המלח

יחיאל שמי היה ממייסדי הקיבוץ

 קיבוץ בית הערבה פוּנה וננטש במלחמת העצמאות וחבריו המפונים הקימו את הקיבוצים גשר הזיו וכברי, שבו חי שמי עד מותו

 דמות האדם בפסל מתנוססת לגובה רב-עוצמה של 210 ס”מ ומייצגת את בן הארץ העברי והחסון, הצומח מן האדמה, עשוי מחומריה (אבן גיר) ופניו אל העתיד 

פסל האב ובנו בקיבוץ חוקוק/ יחיאל שמי

הפסל הוזמן להיות יד לאירוע שקרה לחבר קיבוץ חוקוק, שנסחף במי הוואדי הגואים

שמי קרא לפסל “ההתגברות”, והוא תואר כמסמל את שילוב הדורות, אב ובנו בבניין המשק וההגנה עליו

לדברי שמי:” שתי הדמויות מנצלות את כל מימדי האבן החיצוניים. תפקיד האנדרטה לאמץ את רוח חבריו, את רוחו של האדם החי והיוצר, להאדיר אמונתו במעשיו ולהרבות יופי בחייו. להיות מקור של השראה לרעיונותיו ולנפשו”. י

קולאז’- יחיאל שמי

בנית קולאז’ מברזל קרוע, גופים גיאומטריים, טרפזים ומלבנים 

הקולאז’ של שמי מורכב מקרעי דפים חתוכים, מחוברים זה לזה

די בשינוי במצע העבודה או בדוגמת הניירות המודבקים כדי לשנות את פני העבודה ולהבדילה מקודמתה

העבודות מתאפיינות ב’רזון’ החומר

הרכיבים הפשוטים, הישירים, והאמצעים המינימליים יוצרים תוצאה מורכבת

ציור/ יחיאל שמי

דברי יחיאל שמי

אני ניגש לעבוד, לא יודע מה יהיה מעניין אותי האנרגיה – אווירה בין האלמנטים”

“משהו בתהליך, באינטראקציה בין האלמנטים זה מה שמעניין אותי

הצבעים שמזוהים עם שמי הם: חום, חמרה, חלודה, כחול, זפת ולבן

עם השנים עבד אך ורק בזפת וצבע יסוד ששמים מתחת לצבע מתכת והשינוי הצבעוני היה תלוי בצבע היסוד 

יוטה – צבעי יסוד-בסיס, זפת, צבע שמן לבן ולפעמים צבע תעשייתי, צבע יסוד אוקסיד של טמבור, אין צבע שחור זה הכל זפת, כדבר שקשור למתכת, צבע חומרי שקשור למתכת, כל העבודה הייתה כאילו עם חומרי פיסול שבעצם היו חומרי ציור